הוועדה המקומית ת"א אישרה לאחרונה את הפקדת תוכנית ההרחבה של היכל בית המשפט בת"א, הכוללת תוספת של 50 אלף מ"ר, ובימים אלו היא נדונה בוועדה המחוזית תל-אביב. אולם עו"ד יוסף קמר, בשמו של עו"ד אליהוד יערי, טוען, שבעקבות מהלכי העירייה בשנים האחרונות, תוכנית הרחבת ביהמ"ש כלל אינה ניתנת כיום לביצוע מבחינה טכנית. בנוסף, קמר טוען, כי התקשרות משרד האוצר עם אדריכל התוכנית נעשתה שלא על-פי מכרז, ועל כן יש לפסול התקשרות זו.
טענות אלו הוצגו בשבוע שעבר בפני ביהמ"ש המחוזי בנצרת. לטענת קמר, כל מתחם ביהמ"ש היה מיועד למבני ציבור, לצורך הרחבת היכל המשפט. "למרות שהיקף ההרחבה הדרוש לביהמ"ש נאמד ב-50 אלף מ"ר, הוגשה בזמנו תוכנית תיקון לתוכנית החלה על השטח ולפיה ניתן יהיה להרחיב את ביהמ"ש ב-20 אלף מ"ר נוספים בלבד, ואילו יתרת השטחים הוצמדו למגרש שנמכר לחברת הביטוח מגדל תמורת 50 מיליון דולר שזרמו לקופת העירייה. מגדל בנתה על המגרש בניין משרדים בן 23 קומות, וזה עומד עתה בפני איכלוס.
"לצורך הרחבת ביהמ"ש נותר רק מגרש החניה של השופטים, בשטח של 2 דונם, ועליו תוכננה להיבנות הרחבת ביהמ"ש בשטח בנוי של 20 אלף מ"ר. בזמנו, עו"ד יערי הגיש התנגדויות לתיקון המוצע לתוכנית, אולם אלו נדחו ע"י ביהמ"ש וכיום תלוי ועומד ערעורו בפני ביהמ"ש העליון.
בינתיים, טוענים קמר ויערי בעתירתם, "גילתה" הנהלת ביהמ"ש, כי צורכי ההרחבה גדולים יותר, ולמעשה דרושים עוד 30 אלף מ"ר להרחבת ביהמ"ש. אולם, מאחר והמגדל הפרטי כבר נבנה ועל פי התוכנית המתוקנת ניתן לבנות תוספת של 20 אלך מ"ר בלבד, עיריית ת"א יזמה שינוי לתב"ע, המקנה תוספת של 50 אלף מ"ר במתחם, וזאת ללא כל מגרש פנוי בנמצא, למעט אותו מגרש בשטח של 2 דונם, המשמש כיום כמגרש החניה של השופטים.
לטענתם, ביצוע הבנייה כלל לא יתאפשר, שכן בכל משך תקופת הבנייה לא יהיה ניתן לתפעל את ביהמ"ש הקיים בשל הרעש והמטרדים שתגרום העבודה, מה גם שבשטח שנותר לא יהיה היכן למקם את מכונות הבנייה והחומרים.
יתרה מכך, טוענים השניים, כי גם אם תיבנה בסופו של דבר התוספת לביהמ"ש, תיווצרנה בעיות קשות של נגישות למקום. "כבר כיום קיימים קשיי תחבורה ומצוקת חנייה באזור בשעות הבוקר, והתופעה תחמיר ביותר כשיתווספו שטחי הבנייה החדשים בביהמ"ש, ויופעל ויאוכלס בקרוב מגדל המשרדים של חברת הביטוח מגדל", טוען קמר.
קמר מוסיף בעתירתו, כי תכנון המתחם ניתן בזמנו בפטור, שהעניק שר האוצר בנימין נתניהו לאדריכל יעקב רכטר ז"ל, וכיום הוצאה הזמנת עבודה לבנו הצעיר וחסר הניסיון. "כדי לעקוף את חובת המכרז ולהשתמש בפטור, שהעניק שר האוצר ליעקב רכטר אישית, הוצאה הזמנה ע"ש 'יעקב רכטר-אמנון רכטר אדירכלים', כאילו יעקב רכטר ז"ל עדיין יוכל לבצע את העבודה. מה גם, שכיום התוכנית המוצעת כוללת בנייה של 50 אלף מ"ר ולא 20 אלף מ"ר, כבעבר", אומר קמר.
בעתירתו דורש קמר, כי שר האוצר ימנה ועדת מכרזים מקצועית, שתורכב מאדריכלים מומחים, ידועי שם מהארץ ומהעולם, לתכנון בניין ביהמ"ש, בו מתנהלים 53% מההתדיינות בישראל.
יו"ר הוועדה לתכנון ולבנייה ת"א וסגן ראש העירייה, דורון ספיר, אמר בתגובה לטענות בעתירה: "נראה כי מדובר שוב במחזור הטענות, שנטענו בהליכים המשפטים הקודמים מהשנים האחרונות ושכולן נדחו ע"י בתי המשפט. אני לא מבין את עו"ד קמר ויערי, אם אכן לא ניתן לבנות במתחם, הרי שעתירתם מתייתרת ואין להם ממה לחשוש. בהקשר לטענותיהם בנוגע לבחירת האדריכל, הרי שיש להפנות אותן להנהלת בית המשפט". (עתירה מינהלית 1015/05).
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
