"זה לא אקזיט סטייל כרומטיס, אבל העובדים והמשקיעים יוצאים יפה"

רמי הדר, מנכ"ל נייטיב נטוורקס, שנמכרה השבוע לאלקטל תמורת 55 מיליון דולר במזומן: "אם היינו ממשיכים היינו צריכים לגייס עוד עשרות מיליוני דולרים"

עברו רק חודשיים ויומיים וקצת מאת שהתחילה שנת 2005, והשנה כבר מסתמנת ככזו שתניב לא מעט אקזיטים למשקיעי ההון סיכון ותשפר לאט לאט את תוצאותיהן התפעוליות של חברות הטכנולוגיה. שני אקזיטים של פי חמישה על הכסף עומדים להיחתם (אגיר תרכוש את מודם ארט תמורת 145 מיליון דולר ואינטל תרכוש את אופלאס תמורת 100 מיליון דולר) וככל הנראה יש עוד לא מעט עסקאות שנמצאות במשא ומתן מתקדם.

היום השלימה ענקית התקשורת אלקטל את רכישת הסטארט-אפ הישראלי נייטיב נטוורקס (Native Networks) תמורת 55 מיליון דולר במזומן. אמנם לא מדובר באקזיט משמעותי עבור המשקיעים, שהזרימו לחברה 47.8 מיליון דולר מאז הקמתה בשנת 1999, אך כשמסתכלים על שלל הסטארט-אפים שפעלו בתחום רשות המטרו-את'רנט אשר השמידו ערך רב למשקיעים והתרסקו כמו קוביות של דומינו, החזר כסף כלשהו מהווה גם הוא ברכה. המגעים בין השתיים התנהלו במשך חצי שנה ולדברי רמי הדר, מנכ"ל החברה, היו עוד כמה מתעניינות שרצו לרכוש את נייטיב נטוורקס.

"זה לא אקזיט סטייל כרומטיס, אבל העובדים והמשקיעים יוצאים יפה", אומר הדר. "ההנהלה והדירקטוריון התלבטו מהי הדרך הנכונה לחברה והחלטנו ללכת על המכירה. אם היינו רוצים להמשיך את הפעילות שלנו, היינו נדרשים לגייס עוד עשרות מיליוני דולרים. אין זה סוד שהתעשייה שבה אנו פועלים עברה הרבה קונסולידציה והיה הגיוני לקחת צעד אחד קדימה את שיתוף הפעולה עם אלקטל, שמחזיקה ב-35% משוק הרשתות האופטיות, ולהביא את המוצרים לפוטנציאל מקסימאלי".

שתיים מהמתחרות נסגרו

שיתוף הפעולה בין הרוכשת הצרפתית לסטארט-אפ הישראלי החל בפברואר 2003, כאשר נחתם בין השתיים הסכם OEM שמספק ללקוחות שירותי את'רנט מתקדמים על מצע של תשתיות SONET. הטכנולוגיה שפיתחו נייטיב ואלקטל מאפשרת למפעילים ולספקי תקשורת לספק תכונות משופרות מבוססות את'רנט באמצעות כרטיס פשוט המתווסף לציוד הקיים. במקום להחליף את כל ציוד התקשורת היקר, מדובר בשדרוג זול יחסית אשר מאפשר לספקיות השירות אופטימיזציה של ביצועי הרשת ושירותים כגון DSL, חיבור תעבורת 3G של רשתות סלולריות, אחסון, IP video ושירותים מבוססי VPN.

המוצר המשותף של שתי החברות כבר זכה בחמישה מכרזים גדולים, ובשניים מתוך המכרזים הללו החלה ההתקנה של המוצר, שהניבה מכירות של מיליוני דולרים. לדברי הדר, מדובר במוצר שנמכר ברווח תפעולי מאוד מרשים, אך המכירות עדיין לא הצליחו להביא את החברה לאיזון בשורה התחתונה.

המוצר השני של נייטיב, שאת פיתוחו היא צפויה לסיים בתקופה הקרובה, הוא מוצר עצמאי שנמכר בקופסה נפרדת שמספקת אותם פתרונות של המוצר המשותף של אלקטל, בביצועים ומהירויות גבוהות יותר. הוא מאפשר חיבוריות את'רנט בין משתמשי קצה אל תשתית סיביים אופטיים המבוססת על טכנולוגיית SONET. לדברי הדר, הפוטנציאל של המוצר העצמאי תחת כנפי השיווק והמכירות של אלקטל מסתכם בעשרות מיליוני דולרים בשנה וכך גם המוצר של המשותף שנמכר בהסכם ה-OEM.

בין הסטארט-אפים שהתחרו בנייטיב ונסגרו מונה הדר את Appian ו-Coriolis האמריקניות, שגייסו סכומים גדולים. עוד במתחרות אטריקה, שגייסה עד היום 161 מיליון דולר, וקורגי'נט של אורכית ששרפה על הדרך לא מעט מיליונים ושצפויה להציג השנה רווח של כ-8 מיליון דולר על הכנסות של 80 מיליון דולר. "אטריקה גייסה הרבה כסף וימים יגידו אם המשקיעים יראו בחזרה את הכסף הזה, ואילו קוריג'נט נהנת מהעובדה שאורכית ציבורית ויש לה משאבים גדולים", אומר הדר.

* נשאר משהו לעובדים מהמכירה הזאת?

"יש בחברה כיום כשבעים עובדים והמשקיעים נקטו גישה שאומרת להשאיר חלק מהתמורה בידי העובדים. יש תוכנית אופציות שנשארת במקומה גם אחרי הרכישה וממנה יוכלו העובדים ליהנות תחת אלקטל. העובדים יוצאים מכובד".

"המשקיעים מרוצים"

מי שקצת נהנה ועשה כסף מהמכירה היו הקרנות שהשתתפו בסבב הגיוס האחרון, שהתבצע ב-2003, ובו גייסה החברה כ-16 מיליון דולר לפי שווי של 25 מיליון דולר לפני הכסף. בסיבוב זה השתתפו הקרנות JVP (המחזיקה ב-16% מהחברה), אייפקס (המחזיקה ב-8.9%), אלתה ברקלי (8.5%), תמיר פישמן ונצ'רס (11.7%) שהשקיעה 3.3 מיליון דולר בנייטיב וצפויה לרשום החזר של 7.4 מיליון דולר, יזראל סיד (4.5%), אינפיניטי (6%) וכן אנשלוס השקעות, סקיי פוינט קפיטל וסורוס פרייוט אקוויטי.

"לא כל אקזיט הוא אקזיט גדול מבחינת המשקיעים, רצינו להוציא מחיר גבוה יותר, אבל אנו מרוצים שהייתה מכירה. גם להחזיר את הכסף למשקיעים זה מחויבות", אומר אראל מרגלית, שותף מנהל ב-JVP, בעלת המניות הגדולה בחברה. "על הכסף שהשקענו בחברה לאחרונה החזרנו יותר מפי שניים", הוא מסביר.

"בתקופה פחות גרועה החברה הייתה יכולה להצליח הרבה יותר", מוסיף מרגלית. "תחום רשתות המטרו שבו פעלה נייטיב חטף את המכות הכי גדולות אחרי התנפצות הבועה. בתחילת דרכה החברה הייתה עם הפנים לארצות הברית, אך המים יבשו. לתמוך בחברה היה אחד הדברים היקרים בשוק ואנו החלטנו בזמנו למצב את החברה מחדש כלפי אירופה, למכור את המוצר ישירות ביבשת וכן לעשות שיתוף פעולה עם יצרני ציוד גדולים. לאלקטל החוסר הגדול ביותר של דאטה בתוך עולם התקשורת ונייטיב סיפקה לה את הפתרון".

* כמה כסף נייטיב שרפה בחודש?

מרגלית: "בארצות הברית חברה כזאת צורכת 4 מיליון דולר בחודש. בארץ המחירים שונים לחלוטין ואפשר לנהל חברה כזאת בסכומים הרבה יותר נמוכים. נייטיב עשתה זאת בעוד הרבה פחות כסף ממה שמקובל בארץ. ההתקשרות עם איייפקס הייתה מאוד חשובה מכיוון שיש להם הבנה טובה מאוד של השווקים באירופה".

עבור אלקטל, אגב, מדובר ברכישה ראשונה בארץ, והיא תעסיק מעתה את 65 עובדי הפיתוח של החברה הפועלים בפתח-תקווה. סביר מאוד להניח כי דריסת הרגל הגיאוגרפית שלה מעתה בארץ תפתח עבורה את הדלת לרכישות נוספות בתחום התקשורת. "ביליתי הרבה זמן עם המדען הראשי של אלקטל ותוך כדי העשייה עם נייטיב הם רצו להבין הרבה מאוד דברים על העבודה בארץ", אומר מרגלית. *