אשר מנהלים תיק השקעות רגיל וסולידי, אין אפשרות ריאלית להכפיל את הקרן תוך זמן קצר, של שנה. אבל משקיעים שמוכנים ליטול סיכונים, ושנושאים עיניהם לגרוף את "הפרס הגדול", מחפשים גם עסקות ממונפות, שבהן ניתן להכפיל ואף לשלש את הקרן. לכן, אם יש לכם 100,000 שקל פנויים להשקעה, שגם אם יקרה, לא עלינו, שתפסידו אותם, לא תחושו שעולמכם חרב עליכם, ובנוסף, אתם מצוידים בלב ובעצבים חזקים, שמעו מה אומרים מומחים להשקעות על דרכים להכפלת הקרן תוך זמן קצר של שנה.
אורן קפלן, מנהל חדר עסקאות, בנק אוצר החייל, מציע: "הכפל או כלום" (Double or Nothing)
אחת ההשקעות המשתלמות ביותר בשנה החולפת הייתה מכירה בחסר ("שורט") של הדולר מול קניית מטבעות אחרים. הסיבה העיקרית להיחלשות המטבע האמריקני היא הגידול הבלתי פוסק בגירעונות במאזן המסחרי ובמאזן התשלומים בארה"ב. אם אתם שותפים לדעה, כי מגמה זו עתידה להימשך, מוצע להשקיע באופציה אקזוטית, הנקראת אופציית "נגיעה אחת" (one touch). אופציה זו נסחרת בחדרי העסקאות של הבנקים והיא אינה מוצר בורסאי.
מדובר באופציה המשלמת מיידית סכום כסף מסוים, אם במהלך חייה הגיע שער החליפין אל מחיר המימוש של האופציה. לעומת זאת, אם לאורך חיי האופציה לא הגיע השער אל מעל שער החליפין, לא תשלם האופציה מאומה.
בשונה מצורות השקעה מסורתיות במט"ח, שבהן התנודתיות גבוהה, והרווח או ההפסד נמדדים על-פי שער החליפין בסיום העסקה, במכשיר של 'אופציית נגיעה אחת', הקריטריון שיקבע את הרווח בעסקה הוא שער החליפין במשך חייה ולא רק בסופה.
במילים אחרות, אם משקיע מאמין, שהאירו יתחזק מול הדולר במהלך השנה הקרובה בשיעור של כ-7.5% (כלומר, ייסחר לפחות פעם אחת ברמה של 1.40 דולר לאירו, לעומת יחס של כ-1.30 דולר היום), יזכה המשקיע לתשלום כפול מהסכום שאותו השקיע ברכישת האופציה (הפרמיה ששולמה עבור האופציה). אבל אם במהלך כל התקופה, השערים יעמדו על רמות שהן נמוכות מ-1.40 דולר לאירו, המשקיע יאבד את מלוא הקרן שהשקיע.
מי שמעריך בוודאות גבוהה יותר, כי הדולר ייחלש דווקא מול היאן היפני, לדוגמה, על רקע ההערכות, כי היואן הסיני יעבור בקרוב תהליך של תיסוף, (שכן יש קורלציה גבוהה בין היואן ובין היאן), יכול לבצע את אותה עסקה על צמד המטבעות דולר/יאן.
במקרה זה, אם היאן יתחזק מול הדולר במהלך השנה הקרובה, בשיעור של כ-7.1% (כלומר, ייסחר פעם אחת ברמה של 98.50 יאן לדולר, יחסית לשער הנוכחי של 106 יין לדולר), יזכה המשקיע לתשלום כפול מהסכום שאותו השקיע ברכישת האופציה. אבל אם במהלך כל התקופה הדולר/יאן ייסחר ברמות הגבוהות מ-98.50 יאן לדולר, המשקיע יאבד את מלוא הקרן שהשקיע.
בקיצור, מדובר בהשקעה ממונפת ביותר נגד הדולר, שניתן באמצעותה להכפיל (double) את הקרן המושקעת, אבל לחלופין גם ניתן להפסיד את כולה (nothing). השקעה כזו מומלצת אך ורק לבעלי עצבים חזקים וכיסים עמוקים.
הרכב תיק ההשקעות המוצע: 50% רכישת אופציית "נגיעה אחת", להתחזקות האירו מול הדולר. 50% רכישת אופציית "נגיעה אחת" להתחזקות היאן מול הדולר.
נח גוטליב, אנליסט בכיר, Easy-Forex מציע: קנייה ממונפת של הדולר מול השקל
הכפלה של מאה אלף שקל בשנה, פירושה תשואה של 100% על ההשקעה.
תשואה כזו, בפרק זמן של שנה בלבד, כמעט בלתי אפשרית להשגה גם בהשקעה הנחשבת לבעלת סיכון גבוה, כמו שוק המניות.
על מנת להשיג תשואה של 100% בשוק שבו גם תשואות של 20% ו-30% לשנה נחשבות למעולות, צריך להשתמש במינוף. מינוף, כשמו כן הוא, פירושו, שימוש בהשקעה קטנה כדי להרים משהו גדול, ובאנלוגיה לשוק ההון, הכוונה היא לשימוש בהשקעה קטנה כדי לבצע עסקה הדורשת השקעה גדולה יותר.
שוק המט"ח הוא אחד השווקים, שבו השימוש במינוף לביצוע עסקאות, הוא מהמפותחים ביותר בין השווקים, ורובן המוחלט של העסקאות בשוק זה, מתבצעות בשיטה זו.
לדוגמה, כדי לבצע קנייה של מיליון דולר בשקלים, אם נשתמש במינוף של 10% נצטרך הון של 100 אלף דולר בלבד לביצוע העסקה. אם השוק עולה ב-5%, התשואה על נכס של מיליון דולר, היא 50 אלף דולר. אולם, מאחר שבפועל השקענו 100 אלף דולר, התשואה על ההשקעה שלנו קופצת ל-50%.
ניסיון להשיג תשואה של 100% על ההשקעה בשנה אחת, הוא צעד לא נבון. ישנו משפט השגור בפי המשקיעים שאומר, כי חזיר קטן אוכל הרבה, חזיר גדול, אוכלים אותו.
חשוב להדגיש, כי המרחק בין להכפיל את הכסף ובין להפסיד את כולו אינו גדול בהשקעה כזו. אך מאחר שרמת הסיכון גבוהה ממילא, החלטתי לשים את כל הביצים בסל אחד, הדולר מול השקל.
להערכתי, למרות התיסוף בשקל בתקופה האחרונה, לא נשאר עוד הרבה בשר לתיסוף נוסף. לאחרונה, נסחר השקל ברמות של יותר מ-4.30 שקלים לדולר, כאשר ייתכן כי השקל ימשיך להתחזק עד לרמות של 4.220 שקלים לדולר, אך הסבירות כי הוא יתחזק מעבר לכך נמוכה מאוד בשלב זה.
מנגד, אני רואה את שער הדולר מול השקל ברמות של 4.500 שקלים במהלך השנה הקרובה, בעיקר על רקע פער הריביות הנמוך בין הדולר לשקל, ומגמה המסתמנת בעולם, של מעבר לנכסים בעלי ריבית גבוהה.
לאור זאת, אני מציע את האפשרות של קנייה של דולר מול השקל, במינוף של 5%. הווה אומר, מכירה של 2 מיליון שקל (כאשר ההשקעה בפועל היא 100,000 שקל).
אם הדולר עולה שוב ל-4.5500 ממחירי השוק היום, שזה מצב סביר להערכתי, השגנו את מטרתנו, מאחר ש-5% על 2 מיליון שקל (כאשר המשקיע השקיע בפועל 100,000 שקל), פירושו תשואה של 100%.
אבל מנגד, אם השוק יורד ב-5%, הווה אומר לרמות של 4.1300 שקלים לדולר, הרי שהפסדנו את כל הכסף.
בכל מקרה, כדאי להמתין ולראות לאן מתפתח כיוון המסחר בדולר-שקל, מאחר שאם ייסוף השקל יימשך, יהיו הזדמנויות קנייה טובות יותר.
כמו כן, אפשר יהיה לשקול לעבוד עם מינוף נמוך יותר (כלומר, היחס בין הביטחונות ובין סכום העסקה, יהיה גדול יותר) ואז גם רמת הסיכון יורדת; או לשקול מינוף גבוה יותר, ואז גם רמת הסיכון עולה, אבל ניתן לקבל שם גם תשואות של מעל 100%.
הרכב התיק המוצע: 100% קנייה ממונפת של הדולר מול השקל.
פרופ' יאיר זימון, מרצה בכיר לכלכלה ולניהול, הקריה האקדמית קריית-אונו, מציע: ליטול הלוואה
אני מעריך, כי שום השקעה מסורתית-סולידית לא תשיג את היעד של הכפלת הקרן בתוך שנה. אחת הדרכים להגעה ליעד זה, היא ליטול הלוואה בנקאית ולרכוש ולממן באמצעותה רכישת מניות. ניקח לדוגמה הלוואה של 100,000 שקל בריבית שנתית של כ-10%, ולסכום הזה נצרף 100,000 שקל נוספים במימון עצמי. את ה-200,000 שקל הללו נשקיע במניות.
אם מחירי המניות יעלו במהלך השנה ב-55%, יהיו לרשותנו 310,000 שקל, ובניכוי החזר החוב, בסך של 110,000 שקל יישארו בידינו 200,000 שקל. כלומר, הכפלת הקרן.
להערכתי, המניות בעלות הסיכוי הטוב לעלות בשיעורים כאלו, של כ-50% ויותר, הן מניות בתחומי התיירות והכימיקלים. תרחיש כזה אפשרי רק אם תימשך הרגיעה הביטחונית ותישמר היציבות הכלכלית.
משקיעים נועזים כאלו צריכים להביא בחשבון, כי תיק השקעות כזה, הממומן באמצעות הלוואות הוא מסוכן ביותר, כיוון שאם מחירי המניות יורדים, ההפסדים של המשקיע יהיו גדולים יותר מאשר אחוז הירידה במניות. כי אם לדוגמה, מחירי המניות יירדו ב-25%, יישארו בידי המשקיע 40,000 שקל בלבד, כלומר הפסד של 60%. לכן, מי שרוצה להכפיל את כספו תוך שנה, צריך גם להיות מוכן ליטול סיכונים ולהיות ערוך להפסדים בסדרי גודל כאלו.
הרכב התיק המוצע: 100% קניית מניות בענף הכימיקלים והתיירות (באמצעות מימון בנקאי). *
כתבות
ני"ע
