החתול ישמור על השמנת?

ועדת בראשות הנשיא ברק, שגיבשה את חוק החברות, קבעה כי לא ייתכן שהמנכ"ל, שעל התנהלותו צריך לפקח, יעמוד בראש הוועדה המפקחת. בשל הלובי הגדול שהיה בכנסת, הושגה לבסוף פשרה, לפיה ניתן למנות את המנכ"ל ליו"ר ברוב של שני שלישים מאלה שאינם בעלי שליטה בחברה, כאשר המינוי הוא לשלוש שנים. החוק לא קבע, האם ניתן להאריך את הכהונה. בפועל, חלק מהחברות חידשו את המינוי ל-3 שנים נוספות בכל פעם, וכעת תוקן החוק כך שניתן לעשות כן באופן רשמי.

עם זאת, מאחר שהתנאי היה מחמיר מאשר בעסקאות עם בעלי עניין, נקבע תנאי נוסף, לפיו מספר המתנגדים מקרב אלה שאינם קשורים לבעל השליטה אינו עולה על 1%. במקרה כזה, המינוי של יו"ר כמנכ"ל יאושר גם אם לא נתקבלה תמיכת שני שלישים מבעלי המניות שאינם קשורים לבעלי השליטה.

הצעת פשרה שנפלה הציעה, להסתפק ברוב של שליש מבעלי המניות ה"לא נגועים", כמו בעסקאות עם בעלי עניין. עו"ד מוטי ארד, שייצג את קואליציית הארגונים, אומר כי זהו אחד הכישלונות שלהם. "רצינו לאפשר כהונה מקבילה בצורה גורפת, כשלמעשה החוק הקיים דורש אישור מחדש של האסיפה הכללית בכל פעם, וזה יכול להיות פתח לסחטנות של קבוצות מיעוט, משום שבעלי השליטה לא נמנים עם הרוב". לדבריו, "אין בעולם הגבלה כזו. יש חברות רבות בהן זה הצליח, כמו מיקרוסופט בתקופת ביל גייטס, חברת המחשבים Dell עם מייקל דל, גוגל עם לארי פייג', וורן באפט עם ברקשייר האתאוויי ועוד. בקצת יותר מ-50% מהחברות הציבוריות בארה"ב היו"ר מכהן גם כמנכ"ל".

ארד טוען, כי "לעיתים הכהונה המשותפת היתה שם מסחרי של החברה ודווקא נתנה לה אמינות. בנוסף, יש חברות קטנות שעבורן מדובר בחיסכון כספי משמעותי. משרד המשפטים טען שמדובר באמצעי ביקורת חשוב. אנחנו הסכמנו, אבל אמרנו שהשוק יכול להכתיב זאת. אם הציבור לא ירצה את הכהונה הצולבת הזו, הוא לא ישקיע באותה חברה".

"התיקון לחוק לא שינה בהרבה את המצב", אומר פרופ' יוסף גרוס. "אני שמח שהכנסת לא כופפה את עצמה ללחצים דווקא בנקודה זו, והיא רק הוסיפה מגבלה. כעיקרון, הכהונה הצולבת אינה טובה. כולם אומרים שבארה"ב זה מותר, אבל אין מקום יותר לטענה זו, לאחר פרשת אנרון, שם התברר שליקוי המאורות היה חוסר פיקוח של הדירקטוריון על ההנהלה והמנכ"ל".

בניגוד לתמונת המצב שהציג עו"ד ארד, פרופ' גרוס טוען כי גם בארה"ב קיימת כעת נטייה להפריד בין שני התפקידים. הוא מציין את יו"ר חברת Dell, מייקל דל, שויתר על אחד מתפקידיו, ביל גייטס במיקרוסופט וכך גם מייקל אייזנר מ'וולט דיסני'.

קואליציית הארגונים מצאה לה את ד"ר עמרי ידלין כתנא דמסייע. "אני לא רואה סיבה להתנגד לכהונה כזו", הוא אומר. "אנשים קונים מניות של חברה בגלל הניהול שלה ולא בגלל השם שלה. הייתי שמח שלא יהיה מעל המנכ"ל איזה נודניק שיבלבל לו את המוח. החוב בעצם מחייב לשים בראש הדירקטוריון 'יס-מנים', שיהיו בראש אחד עם המנכ"ל. אם יהיו חברות שירצו מישהו שיפקח על המנכ"ל, אז שיפרידו ביניהם".

במצב הנוכחי, מוסיף ידלין, "החוק נותן למיעוט מבין בעלי המניות שלא נגועים בניגוד עניינים להכתיב הסדר שאינו יעיל. ברוב החברות בעולם היו"ר הוא מנכ"ל, ולכן נראה לי מופרך שנתנו למיעוט קטן כל כך מבעלי המניות זכות וטו".

באף לא אחת מהחברות במדד ת"א 25 מצאנו שהיו"ר מכהן גם כמנכ"ל. עם זאת, בין הישראליות הנסחרות בחו"ל ניתן למנות את גיל שוויד מצ'ק פוינט, פרופ' חיים אביב מפארמוס, אמנון לנדן ממרקורי, אלי איילון מ-DSPG, רוברט ארליך מארוטק ואחרות.