הח"כים לא באו

התיקונים בחוק החברות הם סינתזה של כמה הצעות חוק: אחת ממשלתית והיתר פרטיות של יו"ר ועדת החוקה, ח"כ מיכאל איתן (ליכוד), ושל הח"כים אהוד רצאבי (שינוי) וגילה פינקלשטיין (מפד"ל). ברקע היתה פעילות נמרצת של קבוצת אנשי עסקים, בראשות מנכ"ל חברת ג'קארדה, יוסי הולנדר, לקדם תיקון שנועד כביכול לשחרר את החוק מכובד האחריות שנדרשה מהדירקטורים והקלות שאיפשרה להרים את מסך ההתאגדות.

הולנדר ייצג את קואליציית הארגונים, שכללה את התאחדות התעשיינים, הרשות לקידום עסקים קטנים ובינוניים, מכון הייצוא, איגוד חברות האלקטרוניקה, איגוד בתי התוכנה, איגוד קרנות הון סיכון, איגוד החברות הציבוריות, לשכות עורכי הדין ורואי החשבון, הסתדרות העובדים, ארגון חברות ההיי-טק ועוד.

הולנדר וחבריו טענו, שהחוק מרתיע משקיעים זרים וחונק את המשק. הם רצו להשוות אותו למתכונת האמריקנית, המקלה לדעתם בעניינים אלה. התיקון שהתקבל בסופו של דבר, הלך לקראתם במידה מסוימת.

גורמים מקצועיים שנכחו בדיונים מספרים, כי למעט יו"ר ועדת המשנה, רשף חן, איש מהח"כים לא טרח לבוא ל-20 הדיונים. "גם ככה הם לא מבינים בזה, אולי עדיף שלא באו להפריע". עם זאת, רק בדיון בנושא אותו הם מגדירים כ"בעל גוון יותר אינטרסנטי", היתה התגייסות גדולה מצידם: המלחמה על חובת החברות הקטנות למנות רו"ח מבקר ולהגיש דו"חות מבוקרים. "למרות שזו נקודה שולית", אומר הגורם, "היתה עליה מלחמת עולם בגלל הלובי החזק".

העימות בין לשכת רוה"ח, בראשותו של עופר מנירב, ובין המשנה ליועמ"ש, עו"ד דידי לחמן-מסר, שעמדה מאחורי הצעת החוק הממשלתית, הגיע לשיא כאשר הראשון דרש מהיועץ מזוז למנות עובד אחר ממשרדו שיטפל בענייני ראיית החשבון. בשלב מסויים, אף לבש העימות גוון פוליטי בשל מעורבות אישית מלחיצה של רואי חשבון מקרב חברי מרכז הליכוד. רק לאחר שיו"ר ועדת החוקה, מיקי איתן, קיים ישיבה בדלתיים סגורות בלא נוכחות זרה, לרבות זו של נציגי הממשלה, הושגה הפשרה בנושא.

לאחר שוועדת החוקה אישרה את הצעות החוק, הן הגיעו לקריאה שנייה ושלישית במליאה, ועברו, כצפוי, ברוב של 46 תומכים מול 0 מתנגדים. "חברי הכנסת לא ממש בקיאים בזה ולא ידעו על מה הם מצביעים", מסביר גורם שהיה מעורב בנושא.