זריקת עידוד לתביעה הנגזרת

בתום ויכוח ארוך עם לשכת רואי החשבון, הוחלט לבטל את החובה למנות רו"ח מבקר ולערוך דו"חות כספיים מבוקרים בנוגע לחברות לא פעילות, בעלות מחזור עסקים של פחות מחצי מיליון שקל, למעט אם 10% ומעלה מבעלי המניות ביקשו למנותו. אם תהיה חובת מינוי כזו על-פי חוקים אחרים, כגון פקודת מס הכנסה, היא תוטל כמובן לפיהם. הצעת הפטור עוררה מחלוקת ומתיחות בין לשכת רואי החשבון לבין ועדת החוקה ומשרד המשפטים, שהציע לקבוע את הסף למחזור פעילות של 3 מיליון שקל. הלשכה דרשה מנגד, שרק חברה לא פעילה תיהנה מהפטור, והפעילה מכבש לחצים באמצעות לוביסטים (ראו בנפרד).

לאחר אישור התיקון לחוק, מיהר נשיא לשכת היועצים העסקיים בישראל, יעקב קופרברג, לפנות לח"כ איתן באזהרה, כי "הביטול יגרום בפועל לעסקים הקטנים נזק גדול פי כמה מהחיסכון השולי בשכר הטרחה של רוה"ח". לדבריו, הבנקים יצמצמו את היקף האשראי לעסקים הקטנים, מכיוון שלא יוכלו לעמוד על האיתנות הפיננסית שלהם בלא הדו"חות המבוקרים, ובנוסף מס הכנסה צפוי יהיה להעמיק את הביקורות שלו בחברות הלא מבוקרות.

שידרוג נוסף של הצעת החוק נעשה בתחום התביעה הנגזרת, לאחר שנקבעו מספר הקלות לעניין תשלום אגרה, צומצם שיקול דעת בית המשפט לעניין הטלת הוצאות על התובע, שכר טרחת עוה"ד ייקבע ע"י בית המשפט וישולם בדרך כלל ע"י החברה, והחשוב מכל אולי: בית המשפט רשאי להורות לחברה לשלם גמול לתובע שטרח בהגשת התביעה, בלי קשר לשאלת התועלת שצמחה ממנה לחברה, וזאת בניגוד למצב הקודם. גם בתחום התביעה הייצוגית חל שינוי: הורחבה הגדרת "חברה ציבורית", אומצה הגדרת "נייר ערך" מחוק ניירות ערך, והורחבה התחולה גם לאופציות וחוזים עתידיים, כהגדרתם בחוק השקעות משותפות בנאמנות.

תיקון נוסף קובע, כי התקשרות של חברה ציבורית עם קרוב של בעל השליטה בקשר לתנאי העסקתו וכהונתו טעונה אישורים בדומה לאלה הנדרשים להעסקת בעל השליטה עצמו. האישורים לא יידרשו כשעלות ההתקשרות לא גבוהה מהשכר הממוצע במשק, והיא סבירה בהתחשב בהיקף ההעסקה, התפקיד וכישורי הקרוב. ההתקשרות מוגבלת לשני קרובים.

התיקון לחוק הגמיש את התנאים למינוי דירקטור חליף. אם עד כה דירקטור חליף בחברה פרטית יכול היה להיות רק מי שאינו דירקטור, הרי שכיום אפשר למנות כחליף את אחד הדירקטורים ובלבד שהדבר מותר בתקנון. בנוסף, דירקטור חליף יוכל אף להיות דח"צ, ובלבד שיש לו כשירות מקצועית או פיננסית, כמו של הדירקטור אותו הוא מחליף.

תיקון אחר, מאפשר לחברות ישראליות שנסחרות רק בחו"ל, למנות כדח"צ גם את מי שאינו תושב ישראל. הוראה זו מאפשרת לאותן חברות להיענות לדרישות השוק או החוק במדינות אחרות. הוראה אחרת קובעת, כי חברות זרות המציעות מניות לציבור בישראל, תהיינה כפופות לשורה של הוראות בחוק החברות הישראלי, אלא אם יינתן להן פטור. הסעיף אינו חל על חברות שנרשמו בארה"ב ובאירופה, והוא נועד להגן על המשקיעים ובעלי המניות, שלא נהיה למקלט עבור חברות שנרשמו במדינות נידחות.

התיקון מאפשר לשפות נושא משרה בגין הוצאותיו, גם במקרים בהם ההליך הפלילי הסתיים בלא כתב אישום. בנוסף, נקבע שניתן לבטח ולשפות נושא משרה שהפר את חובת הזהירות שלו ברשלנות, ובלבד שלא עשה כן בכוונה או בפזיזות. במטרה לעודד את מעורבות בעלי המניות מהציבור בקבלת ההחלטות בחברה ציבורית, נאסר על חברי בורסה לגבות מהם עמלות על הנפקת אישורי בעלות על המניות. נקבע, כי האישורים יינתנו ללא תנאי, ורק שר המשפטים יקבע מתי יידרש תשלום וכמה. התיקון קובע הקלה משמעותית לעניין הצעה פרטית עד לשיעור של 20% לבעל מניה מהותי. כמו כן, בוטל העיוות שהעמיד משתלט פוטנציאלי בנחיתות ביחס למי שהחזיק בבלוק שליטה של 45% מהמניות בחברה ציבורית. במקרה כזה, רכישת מניות ע"י המשתלט לא תחייב מתן הצעת רכש מיוחדת. *