"היה לנו מזל בתחום הציוד לתעשיית המוליכים למחצה בישראל"

בניגוד לחברות טכנולוגיה זרות רבות, שחיפשו בשנים האחרונות כיצד לצמצם את הפעילות בישראל, KLA טנקור (KLA-Tencor, סימול: KLAC), יצרנית ציוד ויישומים לתעשיית השבבים והמוליכים למחצה המדורגת במקום ה-1217 ברשימת 2000 החברות הגדולות בעולם של פורבס, רק מגדילה את מספר העובדים בארץ. המרכז הישראלי שלה במגדל העמק, שמעסיק כיום 250 עובדים, גם רשם בשנה האחרונה מכירות שהגיעו ל-70 מיליון דולר, כך לפי דיווחיה. סיבה מספקת בשביל קנת' שרודר (Schroeder), נשיא ומנכ"ל KLA טנקור, לבקר בישראל.

המרכז של KLA טנקור קיים בישראל זה 19 שנה, והיה אחד ממרכזי המו"פ והייצור הראשונים בישראל של חברת היי-טק זרה. קן לוי, ממייסדי החברה וציוני נלהב, היה זה שדחף את החברה להקים את המרכז במגדל העמק. לוי, שמכהן היום כיו"ר החברה, מקפיד לבקר בישראל כל שלושה חודשים ומשקיע מכספו בחברות היי טק כמו סייפן, גנואה, פאוורדיזיין וסייטקס ויז'ן, וקרנות הון סיכון בישראל, בהן אוורגרין ג'מיני.

KLA ישראל היא יחידה עסקית נפרדת בתאגיד, המפתחת מערכת אופטית הבודקת את פרוסות השבבים באמצעות תהליכים ליטוגרפיים. לפני כשנה פתח התאגיד מרכז נוסף בישראל, KLA טנקור קומט, בהשקעה של ארבעה מיליון דולר, הכפוף למרכז החברה בארה"ב. יחידה זו מפתחת פלטפורמה למדידות אופטיות.

לקראת להאטה בענף

בעוד כשבועיים, תפרסם KLA את הדו"ח השנתי של 2004. את השנה שהסתיימה ביוני 2004 חתמה החברה ברווח של 243.7 מיליון דולר על הכנסות של 1.49 מיליארד דולר, לעומת הכנסות של 137.2 מיליון דולר על הכנסות של 1.32 מיליארד דולר ב-2003. מגמת השיפור הורגשה גם בחציון השני של 2004, בו הציגה החברה רווחיות של 238 מיליון דולר על הכנסות של 1.05 מיליארד דולר, עלייה של 60% לעומת התקופה המקבילה אשתקד.

נכון לסוף הרבעון האחרון, לחברה ישנם מזומנים ושווי מזומנים של 992 מיליון דולר, שיאפשרו לה לבצע רכישות. היום נסחרת KLA Tencor בנאסד"ק לפי שווי שוק של 8.85 מיליארד דולר, לאחר ירידה של 17% במחיר המניה בשנה האחרונה.

חברת המחקר גרטנר פרסמה זה לא מכבר מחקר הצופה כי חברות הציוד לתעשיית המוליכים למחצה יסבלו מירידה בעסקים בשנת 2005.

* איך אתם מתכוננים להאטה?

שרודר: "שנת 2004 הייתה שנה מצוינת לחברות הציוד לתעשיית השבבים והמ וליכים למחצה. 2003 הייתה טובה יותר מ-2002, שהייתה טובה יותר מ-2001. אחרי שלוש שנים טובות, אנחנו צופים שתהיה האטה. אנחנו מעריכים ש-2005 תהיה שנה שבה הלקוחות שלנו יטמיעו את הציוד החדש שרכשו בשנה שעברה".

על-פי שרודר, KLA משקיעה תמיד בפיתוח מוצרים חדשים, אך השנה תאיץ את הפיתוח: "אנחנו נמצאים בעסק מחזורי. מוצרים חדשים הם אלה שיובילו לצמיחה בעתיד. במקביל, זו שנה שבה נעסוק בהתייעלות ובבחינת מעבר לאזורים שהם נוכל לפעול בעלויות נמוכות יותר".

* האם זה כדאי להמשיך ולהחזיק מרכז בישראל שפונה לתחום הזה? טאוור סמיקונדקטורס נמצאת מהעבר השני של הרחוב שלכם - תזכורת לקשיים אליהם יכולות חברות בתחום הזה להיקלע.

"קשה לענות על השאלה. לאינטל יש הצלחות בתחום המוליכים למחצה בישראל. זה נכון שיש אחרים שהצליחו פחות, אבל זה נכון לגבי כל תחום. לנו היה מזל בתחום הציוד לתעשיית המוליכים למחצה בישראל".

המדען לא משתלם

* יש למרכז בישראל תחרות ממקומות אחרים, זולים יותר?

"כמו בכל חברה, אנחנו נמצאים בבחינה מתמדת של נושא ההתייעלות וצמצום העלויות. יש לנו 300 עובדים בהודו, שחלקם עובדים ישירים ואחרים במסגרת קבלני משנה. זה יעיל עבורנו. יש לנו 40 מהנדסים בשנחאי ו-15 עובדים ברוסיה, שמועסקים ישירות על ידי KLA. בישראל יש לנו 250 עובדים. אנחנו ממשיכים לבדוק מקומות אחרים, אך כרגע אין לנו סיבה טובה לצמצם את הפעילות בישראל, שהפכה להיות חטיבה עסקית מוצלחת ורווחית. עדיין, העלויות בישראל נמוכות בשני שליש מארה"ב. בנוסף, במשך השנים שהמרכז פועל בישראל, הצלחנו לבסס את המקצועיות של הצוות והעברה שלו מכאן יהיה עניין יקר מאד. יש לנו בישראל כוח עבודה יצירתי, יציב ואין לנו תחרות בישראל בתחום שבו אנחנו פועלים".

* גם לא מצד אפלייד מטריאלס?

"אפלייד מתחרים בנו בארה"ב, לא בפעילות שמתנהלת במרכז בישראל".

* אתם משתמשים בתוכניות המדען בראשי במשרד התמ"ת?

"השתמשנו בעבר בתקציבי המדען ואף שילמנו תמלוגים עליהם. אני חושב שהכספים שקיבלנו מהמדען לא היו משמעותיים אם משווים אותם, למשל, להוצאות השכר שלנו בישראל. אני חושב שתוכניות לעידוד חברות זרות הן טובות, אבל בשלב הזה הן לא מושכות עבורנו".

* מה לגבי רכישות של חברות ישראליות?

"אין כוונות כרגע לרכוש חברות ישראליות. עם זאת, אנחנו מבצעים השקעות במסגרת גוף הון הסיכון של החברה, שפועל כבר ארבע שנים. אנחנו בהחלט בוחנים את האפשרות להשקיע בחברות סטרט אפ ישראליות".

* באילו חברות אתם משקיעים?

"בחברות שמשיקות לתחומי הפעילות שלנו, חברות שפועלות בתחומי ניהול מידע ואחסון. לפני מספר שנים הצענו לרכוש את נובה (NOVA) לפני שהפכה לחברה ציבורית, אך הם לא קיבלו את ההצעה".

* רבים מן התאגידים הגדולים שפתחו גופי הון סיכון בשנות הבועה, סגרו אותם מהר מאד.

"אנחנו התחלנו בשיא שנות הבועה והחלטנו להמשיך את הפעילות. בשלב הזה, אם היינו סוגרים את הפעילות הזאת בהחלט היינו יוצאים מופסדים פיננסית. קשה להגיד כרגע אם נצליח להרוויח בעתיד או לא. בכל מקרה, אנחנו הפקנו תועלת גדולה מגוף ההון סיכון כי נחשפנו במסגרת חברות הפורטפוליו לטכנולוגיה חדשה ולמדנו תחומים חדשים". *