שלום לא עכשיו

האם אנו אישית מסוגלים לשינוי עמדות פוליטי? האם מורשתו של הנשיא המנוח תואמת את תחושת הרחוב הישראלי היום כלפי הפלסטינים? וזאת, כאשר אלה מסלימים ירי של פצמ"רים ורקטות וניסיונות פיגוע חבלני באזרחי ישראל, בשעה שרוב אזרחי ישראל סבורים, כי פני המדינה שלהם להתנתקות, ואפילו חד-צדדית, כצעד וכמחווה, המובילים לשלום ולשקט ביטחוני. סקר גיאוקרטוגרפיה בחן השבוע עמדות בנידון.

להגיב בעוצמה

61% מהציבור תומך בתגובת מצד צה"ל: 38% מתוכם (כשני שלישים) סבורים כך, מאחר שפני הפלסטינים אינם לשלום. זוהי תגובה צפויה מצד מצביעי המפלגות הדתיות והחרדיות (47% ו-63% מתוכם) וממצביעי הליכוד (46% מהם), אך יש לה תומכים גם בעבודה ובשינוי (18%-15%).

יהיה הסכם?

רוב הציבור (58%) איננו מאמין שניתן להגיע עם הפלסטינים להסדר מדיני בתוך זמן קרוב סביר, נאמר שנתיים, שיביא בעקבותיו שקט ורגיעה. אפילו בקרב מצביעי מרצ ישנם 8% פסימיים וכך גם בקרב 37% ממצביעי העבודה. עם זאת ישנם אופטימיים גם בין מצביעי מפלגות אחרות: 27% מקרב החרדים ואפילו 12% ממצביעי המפד"ל, וכן 29% ממצביעי שינוי, שתחושות מצביעיה בנושאים מדיניים מצויות לרוב בין הליכוד לעבודה. ואולם, אלה מפלגות קטנות, שאינן תורמות הרבה למצבור האופטימיות, שהוא בסך הכל קטן.

התיאום הכרחי

עם זאת, עולה מדברי המשיבים, כי ישראל לא יכולה ליצר חד-צדדית רגיעה ושקט עם הפלסטינים וכי הכרחי לקיים תיאום איתם והסכם מדיני. 63% מהישראלים אומרים, כי נחוץ תיאום והסכמה עם הפלסטינים כדי ליצור רגיעה, בשעה ש-25% טוענים שישראלי יכולה לעשות זאת בצורה חד-צדדית.

משנים השקפות לפסימיות

עוד עולה, כי 45% מהציבור שינה את השקפתו הפוליטית בשנים האחרונות, בעיקר לכיוון יותר פסימי בכל הקשור לסיכויי השלום עם הפלסטינים ולסיכויים להגיע לרגיעה. 29% אמרו שהם יותר פסימיים, לעומת 16% שאמרו שהם יותר אופטימיים. 49% אמרו, כי לא שינו את עמדתם בנושא.

פסח תשס"ה והעם במלכוד: רובו איננו רואה באופק שלום עם הפלסטינים ועל כן הוא יותר פסימי. רובו מאמין, שהצד הפלסטיני נשלט על ידי מי שאינם רוצים כלל בשלום ומפרש הבלגה ישראלית כחולשה. עם זאת, רוב הציבור בישראל מאבחן, שצה"ל לבדו איננו יכול לנצח ולהביא לשקט ולרגיעה, ללא הידברות והסכם מדיני עם הפלסטינים. והנשיא עזר ויצמן עזב אותנו השבוע מבלי להותיר בתבונתו פתרון. *

הכותב הוא נשיא קבוצת גיאוקרטוגרפיה