לא למדו את הלקח: הקו המהיר לירושלים סובל מתחלואי הקו המשודרג

כבר בשלב התכנון מתעוררות בעיות שמובילות לחריגות בלוחות הזמנים, לעלייה בעלויות, ולפגיעה נופית חמורה

פרויקט הקו המהיר ת"א-ירושלים (חלופת 1A) מעיד כי רכבת ישראל לא הפיקה דבר מהתנהלותה בקו המשודרג, החלופה המערבית דרך בית שמש. בקו המהיר מתעוררות בעיות קשות כבר בשלב התכנון, שמובילות לחריגות בלוחות הזמנים, לעלייה בעלויות ולפגיעה נופית חמורה.

חריגה בעלות

אחת הבדיקות הראשונות שנעשו לקו זה העריכו את עלותו ב-2.68 מיליארד שקל. כיום ידוע, כי התקציב יהיה 4 מיליארד שקל לפחות. על-פי הצעת התקציב של רכבת ישראל ל-2005 עולה, כי תקציב הפרויקט הוא 3.18 מיליארד שקל, ומועד סיום הביצוע הוא 2009.

דו"ח בדיקה כלכלית שהוכן עבור משרד התחבורה על-ידי מת"ת (מרכז תכנון תחבורה) קבע ב-2000, כי עלות הפרויקט תסתכם ב-2.68 מיליון שקל, ושנת סיום הפרויקט תהיה 2010. דו"ח חדש מציין, כי האומדן הנוכחי לעלות קו 1A הוא 3.515 מיליארד שקל. חו"ד מעודכנת נוספת שבדקה את העלות מעריכה, כי היא תגיע ל-4 מיליארד שקל ויותר. חברת הבקרה האמריקנית פי.בי תפרסם בקרוב בדו"ח השלם על פעילות רכבת ישראל, כי יש להוסיף 400 מיליון שקל לאומדן.

לוחות זמנים

קו הרכבת המהיר לירושלים, דרך נתב"ג ומודיעין, הוא הקו המורכב ביותר שהרכבת מקדמת. זהו הקו הראשון שכולל מנהרות באורך 20 ק"מ, וזהו הפרויקט היחיד שכולל הקמת מנהרה ותחנת רכבת בעומק של 80 מטר מתחת לפני הקרקע.

מומחי תחבורה ובעיקר מומחי מינהור צופים כי רכבת ישראל, לאור המורכבות ההנדסית של הפרויקט והעובדה כי הפרויקט טרם אושר בוועדות התכנון, לא תעמוד ביעד שקבעה לעצמה לסיום הפרויקט, שנת 2009.

מסמך פנימי שהוכן על-ידי עיריית ירושלים העריך, כי שלב התכנון וההכנות טרום הביצוע יימשכו 7 שנים לפחות, וביצוע הפרויקט 6-8 שנים. רכבת ישראל כנראה הפנימה את הקושי בעמידה בלוחות זמנים, ולכן ביקשה לאפשר לה, במסגרת הליכי התכנון, להקים בנוסף מנהרת גישה כדי להאיץ את עבודות הכרייה. המנהרה תאפשר את חפירת המסלול הראשי מ-4 כיוונים: משני הקצוות ומהמרכז לכיוון הקצוות.

פגיעה בנוף

יוסי גמליאלי מהמשרד לאיכות הסביבה כתב לצוות התכנון המלווה: "המניע העיקרי למנהרת הגישה הוא קיצור לוחות הזמנים לביצוע". במכתב אחר למועצה הארצית מצוין: "לוח הזמנים שקבעה הרכבת להשלמת A1 מנותק לחלוטין מהמציאות, ומתעלם שיטתית מכך שהתכנון המפורט לרוב קטעי המסילה, בין מחלף דניאל לירושלים, רחוק מלהיות שלם".

בקשת הרכבת, שלא אושרה עדיין, מעוררת התנגדות וזעם בקרב הארגונים הסביבתיים.

המשרד לאיכות הסביבה, החברה להגנת הטבע וארגונים סביבתיים נוספים תמכו במקור בחלופה המהירה. בקשת הרכבת להקים מנהרת גישה טרפה את ההסכמות: "מנהרת הגישה ונגזרותיה שמים ללעג את הרעיון המקורי של חלופת A1: להקים מסילת רכבת מהירה ויעילה לירושלים, תוך מזעור הנזקים הסביבתיים בעזרת מכלול המנהור מתחת להרי יהודה... על הבטחות רכבת ישראל ביחס לשיקום נזקים סביבתיים במנהרת הגישה אין לסמוך...

"ניסיוננו הממושך עם יכולתה של הרכבת בתכנון, ניהול וביצוע עבודות הדרוג בנחלים שורק ורפאים, חשפו לפנינו תמונה עגומה של חוסר מקצועיות, חוסר אחריות ונטייה להבטחות שווא". כך כתב רכז הרי יהודה בחברה להגנת הטבע, אברהם שקד, לחברי המועצה הארצית לתכנון, בבקשה לדחות על הסף את בקשת הרכבת להקמת מנהרת הגישה. "נראה שרכבת ישראל כלל לא הפנימה את העובדה כי פרויקט זה הוא פרויקט התשתית המורכב והמסובך ביותר שנעשה אי-פעם במדינת ישראל", אמר.

הקו המהיר לירושלים אמור לתת את הפתרון הרכבתי לבירה, בעוד שהקו המשודרג שנפתח ב-9 באפריל ישמש בעיקר את תושבי בית שמש. הקו המהיר יאפשר נסיעה ישירה של 28 דקות מתחנת ארלוזורוב בת"א ועד לבנייני האומה בירושלים.

חלופה זו נבחרה לאחר בחינת חלופות רבות, והיא נחשבת לתוכנית שתוביל את מספר הנוסעים הגבוה ביותר. תחנת הרכבת בפרויקט בירושלים היא בעומק של 80 מטר מתחת לפני הקרקע. הפרויקט כולל הנחת מסילה כפולה בקו נתב"ג-מודיעין-ירושלים, ובו גשרים באורך של 4.6 ק"מ.