עסקים בהתנתקות: נגד פינוי-פיצוי

בימים שבהם מראות של חסימות כבישים והפגנות נגד תוכנית ההתנתקות הפכו לשגרה - בעלי עסקים המיועדים לפינוי מעדיפים למחות בזירה אחרת: בג"ץ. הבוקר (ג') דן בג"ץ בהרכב של שבעה שופטים ב-12 עתירות שונות שהונחו על שולחנו לביטול חוק פינוי-פיצוי. העותרים, בהם בעלי עסקים, מלינים על פיצוי כספי לא הולם המוצע להם. באחת העתירות, של מפעלים באזור תעשייה ארז, נטען, כי שיטת הפיצוי עושקת ופוגעת בזכויות הקניין של העסקים. עתירה אחרת, של הפורום המשפטי למען ארץ-ישראל, מעלה טענות דומות של עסקים בגוש קטיף.

עתירות אלה משקפות את מחאתם של בעלי עסקים גדולים, בינוניים וקטנים כאחד. אך היות שאנו עוסקים כאן במגזר העסקים הקטנים והבינוניים, התמקדנו במצוקתם ובחששותיהם של אותם אנשים המתגוררים ומנהלים עסק קטן או בינוני בשטחים המיועדים לפינוי.

נתונים עדכניים מדברים על כ-350 עסקים קטנים ובינוניים באזורים המיועדים לפינוי, בחבל עזה, בגוש קטיף ובצפון השומרון. על-פי ההערכות, מחציתם, עסקים חקלאיים, והיתר הם מספרות, חנויות מכולות, נגריות, זגגיות, תעשייה זעירה, עצמאים כמו רואי-חשבון ועו"ד ועוד. בסך-הכול מועסקים בהם כ-1,800 עובדים.

מתברר, כי רבים מהם אינם מסתפקים במאבק בזירה המשפטית, ופועלים במקביל בזירות אחרות לשיפור המצב - לפני, תוך כדי, ואחרי ההתנתקות. 'איגוד בעלי העסקים' בגוש קטיף, המאגד בתוכו יותר מ-150 עסקים, מרביתם קטנים ובינוניים, רתם למאבקו משרד עורכי-דין פרטי. "אין לנו שום כוונה לשבת בחיבוק ידיים עד לפסיקת בג"ץ", אומר מזכיר האיגוד, עמרם יוסף-מור, "התקשרנו עם משרד עורכי-דין כדי שיסייע לאיגוד ולעסקים באופן פרטני".

* באיזה סיוע מדובר?

יוסף-מור: "מנהלת סל"ע שלחה לנו טפסים למלא. מעין הצהרת הון. עורכי הדין עוזרים לנו למלא אותם נכון. אני מקווה, שפינוי גוש קטיף לא יתממש לעולם, אבל אם זה יקרה אז לפחות שנהיה מוכנים".

מעצמאי לשכיר

* מה לא בסדר בחוק פינוי-פיצוי?

"החוק מציע פיצוי בשני מסלולים: פיננסי ונכסי, כאשר ניתן לבחור רק באחד מהם. המסלול הפיננסי מקנה פיצוי על אובדן הכנסה עתידית, והמסלול הנכסי מקנה פיצוי על הנכס שבבעלות העסק. אבל מה עושה בעל עסק כמוני, שגם המבנה של העסק בבעלותו. החוק לא מאפשר לי לקבל פיצוי גם על הנכס וגם על אובדן הכנסה עתידית. זה מעוות".

יוסף-מור מתגורר בנווה-דקלים זה 22 שנה, ומספק שירותי ייעוץ מס לכמאה לקוחות, אף הם תושבי הגוש. "אחרי כל-כך הרבה שנים, המדינה לא יכולה לקחת אדם כמוני ולנשל אותו מנכסיו ללא פיצוי הולם", הוא אומר.

דברים דומים משמיע גם אלדד סעדיה, הבעלים של מתפרת הדקל במושב גן-אור, שבתחום שיפוטה של המועצה המקומית חוף עזה. סעדיה, המעסיק

כ-30 עובדים, מלין על המסלולים הפיננסי והנכסי. "מי שיש לו נכסים, לא מתייחסים למחזור המכירות שלו, ולהיפך. חישבתי ומצאתי, שעל-פי הנוסחה של המדינה, מגיע לי כבעלים של מפעל שמרוויח כמאה אלף שקל בשנה, פיצוי של כ-220 אלף שקל לפני מס". לדברי סעדיה, העתקת המתפרה אל תוך שטחי הקו הירוק, משמעותה חיסולה המיידי של המתפרה.

* למה שהעסק יתחסל?

סעדיה: "ענף הטקסטיל בישראל לא יכול להתחרות בעלויות הזולות של המזרח הרחוק. לכן, כל עוד אני מעסיק במתפרה פועלים מהשטחים, בעלויות שכר נמוכות בהרבה מהשכר המשולם בישראל, יש לי יכולת להמשיך ולשרוד. אם המדינה לא תאפשר לי להעסיק פועלים מהשטחים במקום החדש שאליו אעבור, היא תגזור בכך את דינה של המתפרה".

* מה אתה מתכוון לעשות?

"כאב לארבעה ילדים, אני לא יודע מה אעשה. ברור לי, שאני הולך לאבד את העסק ושאצטרך למצוא עבודה כשכיר. נכון להיום, אני לא מעכל את הכול לעומק. יש הרבה חוסר ודאות ופחד מהלא נודע. המתפרה הצליחה להתגבר על מכשול האינתיפאדה, אבל לא על מכשול ההתנתקות. לעסק אין כדאיות כלכלית בשטחי ישראל ולכן הוא הולך להתנפץ לרסיסים".

* הרשות לעסקים קטנים ובינוניים מציעה למפונים ייעוץ והכוונה עסקית.

"אנשי הרשות נפגשו איתי אתמול (ב') והציעו עזרה. אבל אני מאוכזב מהם, כי חשבתי שהם יבואו מוכנים עם רעיונות קונקרטיים. הם באו רק בשביל לדווח שהם קיימים".

* האם לא הוצעו לך פתרונות מעשיים?

"לא. הם אמרו, שאם יהיה לי רעיון טוב, שאספר להם והם יעזרו. אם היה לי רעיון כזה, אז מצבי היה טוב. אני אובד עצות ומה שעוזר לי להמשיך ולהתקיים זו השגרה. המתפרה עובדת".

* מנהלת סל"ע מדברת על מתן הלוואות לעסקים מפונים.

"מה תעזור לי הלוואה".

* אז מה כן יכול לעזור לך?

"רק אם המדינה תאפשר לי להמשיך ולהעסיק פועלים מהשטחים, או עובדים זרים במקום שאליו אני אעביר את המתפרה. רק עלויות שכר נמוכות יאפשרו לי להפעיל מתפרה רווחית בישראל".

מצפים לסיוע

בניגוד לסעדיה, שמעון חזות, הבעלים של מפעל 'קטיף חרושת מתכת' בנווה-דקלים, דווקא בעד הקמת קרן הלוואות. "הלוואה יכולה לעזור במימון העברת העסק", הוא אומר. המפעל שלו, שהוקם ב-1987 ומעסיק כמאה עובדים, מייצר חלונות ודלתות ביטחון לחדרי ממ"ד.

עם זאת, חזות מגדיר את חוק פינוי-פיצוי פוגע ומעליב. "החוק מאכזב ובלתי מתחשב. נותנים הרבה פחות ממה שמגיע לנו. בושה מה שעושים לנו, אבל בעזרת השם נתגבר גם על זה".

יוסי נוימן, יו"ר 'איגוד בעלי העסקים' בגוש קטיף והבעלים של מפעל דיורין לייצור מבנים טרומיים, זועם אף הוא על המדינה, שמצד אחד גובה מסים ומצד שני לא מושיטה יד כשבאמת צריך. "אף גורם ממשלתי לא פנה אלי בצורה מסודרת. כבעל עסק שמעסיק 50 עובדים ושצריך להתפנות בעוד מספר חודשים בודדים, אין לי מושג מה קורה. אני מצפה, שידברו איתי ושיסייעו לי. זה מחדל של ממשלה שלא רואה ממטר את אזרחיה הנאמנים, שמעסיקים עובדים, משלמים מסים בזמן ושעושים שירות מילואים. מעולם לא קיבלתי מכתב אישי שבו כתוב 'אדוני היקר, אתה צריך לעשות כך וכך'".

* ומה עם הרשות?

נוימן: "אני לא רואה בה גוף ממשלתי. אבל כן, נפגשתי עם יועצי הרשות ומוקדם מדי לדעת אם הם יצליחו לסייע בצורה קונקרטית".

משפיל ופוגע

מצוקתם של בעלי העסקים, כפי שהיא משתקפת מדבריהם של יוסף-מור, סעדיה, חזות ונוימן, הביאה להתערבותו של הפורום המשפטי למען ארץ-ישראל (המאגד בתוכו כמאה עורכי-דין מתנדבים) בטענה, שהחוק משפיל ופוגע קשות גם בעסקים המיועדים לפינוי.

* עד כמה החוק באמת פוגע בזכויותיהם?

יו"ר הפורום, עו"ד יצחק מירון: "המסלול הנכסי לא מכסה את עלות הנכס החלופי, לא נותן פיצוי עבור מוניטין, או עבור סחורה מוגמרת שלא תמומש עקב סגירת העסק, ונותן פיצוי נמוך ביותר עבור מלאי (40% מהעלות). במקרים רבים, המלאי ילך לאיבוד. המסלול הפיננסי נוגס מהרווח על-ידי הנחות תיאורטיות של גובה השכר, שבעל העסק יכול למשוך ומקטין בכך בהרבה את השווי האמיתי ואת הפיצוי. החוק גם מקפח עסק שהתחיל להתבסס בשנים האחרונות ושנמצא במגמת תנופה, בגלל שיטת הממוצעים. הוא מקפח גם את מי שהשתמש בהון עצמי, בעל קרקע או מבנה, ובעל מפעל כלכלי".

* החוק מפצה על נזקי העברת עסק?

מירון: "לא. אין פיצוי על אובדן עבודה בתקופת המעבר, אובדן לקוחות שחלקם יאבדו לתמיד ואובדן התמקצעות בחקלאות. שינוי אזור גידול חקלאי, למשל, פירושו חיסול מוחלט של העסק".

מחכים לתקציב

במסגרת ההכנות לפינוי, שמתוכנן להתבצע ב-20 ביולי השנה, פנתה מנהלת סל"ע לרשות לעסקים קטנים ובינוניים, במטרה לגבש מענה לתושבי חבל עזה, גוש קטיף וצפון השומרון בתחומים הבאים: סיוע בהעתקת עסק קיים מיישוב מפונה ליישוב אחר; סיוע בהקמת עסק חדש כמקור פרנסה למפונה; ויעוץ פיננסי למשפחות שיצטרכו לכלכל צעדיהן כדי להתיישב במקום חדש.

המענה שגובש: הקמת אתר אינטרנט, שיספק מידע וייעוץ רלוונטיים, הקמת קרן הלוואות לעסקים מפונים, והקמת מט"י, כפי הנראה בשדרות או בנתיבות, למתן ליווי וייעוץ 'פנים מול פנים'.

התוכנית, בעלות של 1.3 מיליון שקל, אושרה עקרונית וכעת ממתינים להקצאת התקציב הנדרש. לדברי סמנכ"ל הרשות, אלי בנטאטה, אתר האינטרנט הוקם, אך הקמת מט"י מתעכבת בשל עלויות ביצוע גבוהות יותר, כחצי מיליון שקל.

* האם הקרן החלה לפעול ועד כמה דרישותיה גמישות?

בנטאטה: "כפי שזה נראה עכשיו, לא בטוח שתקום קרן כזו. אם וכאשר תקום, הקרן תתבסס על העברת התקציב של בעל העסק לבנק, כאשר כסף זה יהווה ערבות להלוואה במינוף של פי 4 מסכום הפיקדון (תקציב בעל העסק). בעל העסק יחזיר את ההלוואה ובתום החזר 75% מסכום ה-25% ישולמו על-ידי הפיקדון שהופקד מכספי בעל העסק. הלווה יידרש ל-20% ביטחונות כאשר 80% הנותרים יינתנו על-ידי המדינה בזכות הפיקדון. בינתיים, אנחנו מפנים לקרנות אחרות, שהסכימו לגלות רגישות כלפי המפונים במובן של מענה מהיר יותר, אבל לא בדרישות לקבל הלוואה".

* יש הטוענים שהרשות טרם יצרה קשר.

"התחלנו לטפל בכ-50 עסקים ובמקביל נותנים ייעוץ פיננסי לכ-20 משפחות".

* טוענים שהחוק מעוות ואינו מפצה.

"מסלולי הפיצוי המוצעים סבירים ונכונים תיאורטית. אם נגיע למסקנה, שהחוק אכן מעוות ושלא נלקחו בחשבון נושאים המגלמים בתוכם כסף, נעלה את הנושא בקרב מקבלי ההחלטות".

* מה תייעצו לעסק שאין כדאיות כלכלית בהעתקתו?

"נייעץ לו לסגור. צריך לחסוך עוגמת נפש ולמנוע מאנשים כאלה לשקוע בחובות מיותרים".

* האם תסייעו במציאת מקום עבודה חלופי?

"אין זה מתפקידנו למצוא אלטרנטיבות". *