בנק ישראל: האטה בהתרחבות בתחילת 2005; הצמיחה מוטית צריכה

בתחילת 2005 חלה האטה באינדיקטורים הכלכליים ובהתרחבות המשק. כמו כן, השתנה הרכב הצמיחה של המשק - פחות ייצוא ויותר צריכה מקומית ותיירות. האבטלה המשיכה אמנם לרדת, כנראה מסיבות טכניות, בגלל הירידה בשיעור ההשתתפות בכוח העבודה, בעוד שהשיפור בתעסוקה נבלם בסוף 2004. כך קובע בנק ישראל בסקירת ההתפתחויות הכלכליות בחודשים אוקטובר 2004 עד מארס 2005.

כלכלני מחלקת המחקר בבנק ישראל מרגיעים עם זאת ואומרים, כי ההאטה בקצב הצמיחה לכשעצמה בתחילת 2005, אינה מפתיעה, לאחר הקצב המהיר שנרשם ברבעון האחרון של 2004. עם זאת, הכלכלנים טוענים, כי לא ברור עדיין האם ההתפתחויות מצביעות על האטה משמעותית בקצב ההתרחבות של המשק, או על האטה מתבקשת לאחר הצמיחה המואצת.

לפי הנתונים, קצב הצמיחה הוא כעת בשיעור שנתי של 4%, לאחר צמיחה מהירה של 4.8% ברבעון האחרון של 2004. מחברי הדו"ח מציינים, כי התוצר העסקי גדל ב-5.6%, והצריכה הפרטית עולה בקצב של 6.5%. גם כאן מדובר בהאטה לעומת גידול מהיר של 7.5% ושל 14%, בהתאמה, ברבעון האחרון.

עוד עולה מהנתונים: ההשקעה המקומית הגולמית גדלה בקצב מהיר של 8.7%, אבל ההשקעה בנכסים קבועים גדלה רק ב-3%. ייצוא הסחורות והשירותים עולה ב-13%, וייבוא הסחורות והשירותים ב-12.7%. הייצוא ללא יהלומים גדל ב-13.7%, והייבוא ללא יהלומים - ב-14.4%.

נתונים חיוביים: הצריכה הציבורית מצטמצמת ב-1.3%, והצריכה הציבורית, ללא הייבוא הבטחוני, קטנה ב-2.1%.

בתחום התעסוקה מציינים כלכלני בנק ישראל את המשך הירידה בשיעור האבטלה, כאשר מספר הבלתי מועסקים פחת בתקופה הנסקרת ב-9%. אולם מנגד, שיעור ההשתתפות הצטמצם ב-1%, בעוד ששיעור התעסוקה רשם שיפור אפסי של 0.3%. כן מסתמנת החרפה של 21% בעומק האבטלה.

לפי בנק ישראל, נמשכת מדיניות הממשלה של החלפת עובדים זרים במובטלים ישראלים, אם כי בקצב לא מספק. מספר המועסקים הזרים פחת בתקופה הנסקרת ב-6%, בעוד שמספר המועסקים הישראלים גדל ב-2.2%: 0.9% במגזר הציבורי ו-2.8% במגזר העסקי.

מחברי הדו"ח מציינים מספר גורמים התומכים בהמשך הצמיחה:

המשך הרגיעה הבטחונית.

תחזיות להמשך הצמיחה בעולם והתרחבות הסחר העולמי.

הריבית הנמוכה.

אישור התקציב והשמירה על משמעת תקציבית.

המחויבות ליעדי ההוצאה והגירעון של הממשלה בד-בבד עם הפחתות מיסים.

המשך ההתאוששות בתיירות.

עדויות לאופטימיות אצל מספר גורמים במשק, על-פי מדדי אמון הצרכנים.

מצד שני כלכלני בנק ישראל מזהירים מכמה תהליכים המעיבים על הסיכויים להמשך הצמיחה המואצת:

חלק מהסימנים להאטה בצמיחה הופיעו כבר ב-2004.

למרות שהביקושים העולמיים צפויים לגדול, התחזיות לקצב הגידול ב-2005 הופחתו באחרונה.

מחירי הנפט גבוהים.

ירידה בייצוא בענפים מתקדמים, שבאה בד-בבד עם הירידה בייבוא של ארה"ב באותם נושאים.

ירידה בייצוא של הענפים המעורבים והמסורתיים.

ירידה בייבוא מוצרי הצריכה ברבעון הראשון.

קפאון בייבוא נכסי השקעה.

הייסוף הנמשך בשער החליפין, העשוי להקשות על המשך התרחבות הייצוא.

התשואות בשוק ההון מצביעות על ציפיות לעלייה מסוימת בריבית במהלך השנה.

בנק ישראל חולק שבחים למדיניות הפיסקלית של שר האוצר, ובמיוחד המשך השמירה על משמעת תקציבית, שיחד עם ירידת הציפיות לאינפלציה, איפשרה לבנק ישראל להפחית את הריבית. פער הריביות מול חו"ל ירד לשיעור נמוך במיוחד.

באשר לאינפלציה, מציינים בבנק ישראל, כי מדד המחירים נותר ללא שינוי ברבעון האחרון של 2004, ואף היה שלילי, מינוס 0.6% ברבעון הראשון של 2005. בנוסף, הציפיות האינפלציוניות לשנה קדימה אמנם עלו, אך נשארו בקרבת אמצע יעד יציבות המחירים.

עוד מתברר, כי למרות הירידה בפער הריביות והרפורמה במס על השקעות בחו"ל, תנועות ההון הנכנסות נותרו ברמה גבוהה ותנועות ההון היוצאות היו נמוכות יחסית.

בבנק ישראל מדגישים עוד, כי העלייה במחירי הנפט בתקופה האחרונה משפיעה כבר על עליית המחירים הסיטונאיים בתעשייה בחודשים האחרונים, אך לפי שעה לא התבטאה במלואה באינפלציה. בבנק ישראל מעריכים, כי הפער הזה צפוי להיסגר בחודשים הקרובים על-ידי עלייה מסוימת באינפלציה עקב עליית מחירי הנפט.