זה ציפור? לא. זה מטוס? לא, זה אליהו הנביא

עיקר הקומיקס החרדי מגיע בצורה של אלבומים בכריכה קשה, לרוב באיכות טובה, של סיפורי חז"ל והרפתקאות, שנעשים יותר ויותר מתוחכמים. סגנון הציור הוא צרפתי-בלגי.

מצביעי שינוי, שבעיניהם חרדי הוא דמות מזוקנת הממלמלת דברי תורה, רחוקים מהבנה של הדינמיות בתרבות החרדית בשנים האחרונות. ז'אנרים תרבותיים חדשים נעשים פופולריים: החל בסרטי אימה חרדיים, מותחנים לילדים ולמבוגרים מאת סופרים כמו שמואל ארגמן ומ' ארבל (התמה השלטת היא חרדים המצילים את המדינה ואת העולם מידי מחבלים ופושעים), סרטים, קומדיות, וכלה בסרטי הרפתקאות.

לחילונים מגיעות שמועות על התרבות החרדית החדשה רק כשמדובר באספקטים מעוררי מחלוקת. לאחרונה הופיע במגזין הילדים של המגזין הימני הקיצוני "שעה טובה" סיפור קומיקס שגיבורו חובש הכיפה השחורה ועטור הזקן אינו תלמיד ישיבה שתורתו אומנותו, אלא לוחם רב מעללים הרודף אחר חוליית מחבלים. בסיום אחד הפרקים הגיבור החרדי מהרהר: "אכן, ערבי טוב ערבי מת".

עורך המגזין טען שזהו רק קטע אחד ויש לראות את הסיפור בכללותו, כי המסר שלו הוא שונה. אבל סיפור זה הוא חלק זעיר בלבד מהתמונה המגוונת של עולם הקומיקס החרדי.

פסל לא. ספיידרמן כן

אחד מעשרת הדיברות הוא "לא תעשה לך פסל וכל תמונה". הטענה השלטת היא שיהודים חזקים יותר בתחום המילה מאשר בתחום הוויזואלי. לעתים מזומנות יוצרי קומיקס חילונים טוענים שקומיקס אינו חזק בארץ בגלל אופייה הטקסטואלי והתכליתי של היהדות.

אבל המציאות מוכיחה שוב ושוב כי יהדות וקומיקס אינם סותרים זה את זה. את תעשיית הקומיקס בארצות הברית הקימו יהודים. היהודים היו דומיננטיים בקומיקס אף יותר מאשר בקולנוע: ג'רי סיגל, ג'ק קירבי (יעקב קרוצברג), סטן לי (סטנלי לייבר), ג'ו קוברת, הרווי קורצמן (יוצר "מאד"), ארט ספיגלמן (יוצר הקומיקס המפורסם על השואה "מאוס") יצרו את הז'אנר ואת הדמויות של גיבורי-העל המפורסמים כמו סופרמן, ספיידרמן ואקסמן. גם כותב הקומיקס המפורסם ביותר באירופה, גוסיני, יוצר הגיבור הצרפתי הלאומי אסטריקס, היה יהודי.

אצל החרדים ניכרת היום פריחה של סיפורי קומיקס לילדים שעוסקים בנושאים דתיים חינוכיים אך במקביל אפשר למצוא שם שיבה אל סגנון סיפורי ההרפתקאות המוכר מעיתוני הילדים הפטריוטיים של שנות החמישים עד השבעים בארץ. ז'אנר זה נמוג לחלוטין מעיתוני הילדים החילוניים של היום, שקהל היעד שלהם מעדיף את הסיפורים ההומוריסטיים הקצרים.

בקומיקס החרדי לעולם יככבו רבנים, עסקנים, יועצים לשררה ושלוחי ציבור למיניהם - טיפוסים אפרוריים למדי, מאלה המאכלסים את החברה החרדית בשפע. בסדרה "אבני צדק" ב"המודיע צעיר" הדמויות הרעות הן שני עובדים זרים מרומניה שמתכננים פיגוע. דמות הישראלי החילוני בן ימינו מוזכרת בדוחק, וכמעט אין התמודדות חזיתית עם הציונות או עם מדינת ישראל.

מלקו את ראשו של הנוכל הרוסי

הרוב המוחלט של סיפורי הקומיקס החרדיים הציגו עד השנים האחרונות מאורעות היסטוריים המדגישים את אתוס היהודי הנרדף. תקופת האינקוויזיציה חביבה על הכותבים, וגם הקוזקים ברוסיה הם מצרך לוהט. חטיפות סוחטות דמעות של ילדים הן מוטיב שכיח. מבחינות אלה ממשיכים סיפורי הקומיקס את המורשת של "זרקור".

ובכל זאת יש הבדלים. אם עלילות הקומיקס של "זרקור", עיתון הקומיקס החרדי משנות השבעים, עסקו בגיור הכוזרים או בגילוי השבטים האבודים, כיום הקומיקס עוסק בנושאים שהם יותר על סדר היום החרדי. בקומיקס "מידע חסוי", שהתפרסם ב"יתד שלנו", קבוצה של שנוררים מטעם ארגון "ובאו האובדים" מגיעים לארצות הברית לאסוף כסף בשביל בית ספר לעולי רוסיה, וב"המודיע צעיר" נחשף נוכל רוסי בסמינר ערכים. ובתוך כל זאת סיפורי הקומיקס מעלים על נס את ייחודו של העם היהודי כעם סגולה, מדגישים את חוכמת היהודי לעומת כסילותו של הגוי או המומר, וצובעים את גורלו של השומר על הדת בצבעים ורודים.

רוב ספרי הקומיקס מיועדים לבנים בני 14-8, ויש בהם אקשן, היסטוריה וביוגרפיה, הרבה תיאורי מסעות בארצות רחוקות, כאלה שהחרדי הממוצע אינו מגיע אליהן. לעת עתה עוד אין בהם גיבורי-על נוסח סופרמן, אבל אולי גם זה עוד יגיע.

הקומיקס החרדי מתחלק לשלושה: הקומיקס החרדי הקשה, הקומיקס החרדי המתון והקומיקס החרדי האמריקאי, שנחשב מתון וסובלני מהקומיקס החרדי בישראל, לפחות לעת עתה. הקומיקס הקשה יותר מתאפיין בכך שהוא נטול נשים או אפילו ילדות. אף שיש טוענים שזהו מיתוס וכי גם שם אפשר לאתר שרידים של ציורי נשים וילדות כל זמן שזה נעשה "בטוב טעם". גם כאן הטאבואים הולכים ונשברים במהירות שיא.

אחי יהוצפן

במשך השנים אפשר היה למצוא סיפורי קומיקס בעיתון הילדים של המפד"ל, "הצופה לילדים", ובגלגולו המודרני "אותיות", שם התגלה אמן הקומיקס הידוע שי צ'רקה, שהתפרסם בסדרות קומיקס קומיות המבוססות על סיפורי המשנה ("בבא") והתנ"ך ("יהוצפן").

הסדרות יצאו לאור בהוצאת מודן החילונית, ואולי משום כך אין למוצאן בחנויות הספרים החרדיות. אבל לאמיתו של דבר, אין הבדלים גדולים בין ספרים אלה ובין ספרי הקומיקס שנמכרים בחנויות החרדיות בהוצאות חרדיות יותר.

מאז שנות השבעים אפשר היה למצוא קומיקסים גם בשבועון הילדים החרדי יותר "זרקור", שהציגו בדרך כלל סיפורים בהמשכים מתולדות עם ישראל, ז'אנר שאינו קיים כלל בעולם החילוני. את רובם ככולם אייר המאייר הקבוע והוותיק רחמים מלמד.

במשך השנים הופיעו ב"זרקור" גם סיפורים ביזאריים יותר, סיפורי מדע בדיוני שהציגו את העתיד האוטופי שבו כל תושבי המדינה ייעשו חרדים. סדרת הקומיקס "מבצע בזק", למשל, שפורסמה ב"זרקור" ב-84', ניבאה את הפיכתה של מדינת ישראל למדינת הלכה בתוך עשור. העלילה עוסקת במחבלים הזוממים להטיל פצצה גרעינית על ירושלים בעזרת צלחת מעופפת. את המזימה מסכל, כמובן, איש חרדי. אנשי המטכ"ל שמתכנסים לטכס עצה הם בעלי זקנים כמו כל תושבי המדינה שחזרו בתשובה.

בהגיע שנת 94' האמיתית לא נרתע "זרקור" מהתמודדות חזיתית עם העובדה שבאותה שנה לא התרחש דבר מן המתואר בסיפור האוטופי. העיתון פרסם את הסיפור "פשיטה בשמיטה", המרחיק את החזון האוטופי לעשור נוסף. בסיפור הזה מחבלים בלבנון מנסים להפעיל נשק ביולוגי נגד ישראל, אך הרבנים מכריזים על שנת שמיטה, וכך נמנעת אכילת המזון המורעל. חברי קיבוץ אחד אינם חוזרים בתשובה ומסכנים את כלל ישראל. גיבור הסיפור הקודם מציל את המצב ומשכנע את הקיבוצניקים לחזור בתשובה. סוף טוב - הכול טוב.

"זרקור" עסק הרבה במדע בדיוני. "המסתורין של משולש ברמודה'', מאת רחמים מלמד, שהופיע בשנים תשנ''א-תשנ''ב, הוא סיפור דמיוני ש''לא קרה מעולם ולא יקרה לעולם'' על נערים שמוצאים את עצמם במעמקי הים במשולש ברמודה בפירמידה מסתורית ונאבקים שם בכנופיה של פושעים שחוטפים ספינות וצוללות, ולבסוף גוברים עליהם בזכות שימוש נכון בתפילין.

סיפורים אלה היו אות לבאות לגל הקומיקס החרדי של היום.

פורצי הדרך האמיתיים היו חסידי חב"ד בארצות הברית, שמאז שנות השמונים התמכרו לסדרה ששמה "עלילות מנדי והגולם", ובה גולם חביב (שפניו לעולם אינן נראות בסיפורים) מתחבר לתלמיד ישיבה, מציל אותו מפני סכנות שונות, ובתמורה מקבל הרצאות ארוכות על היהדות. הסדרה הופיעה הן בעברית והן באנגלית, ונראה שחסידי חב"ד הם ששכנעו את החרדים האחרים שלא יקרה שום אסון אם יפרסמו ספרי ילדים בצורת קומיקס.

בשנות התשעים החלו להופיע ספרי קומיקס לילדים חרדים כמו "יוני וחבריו בעקבות האוצר של סבא ישראל" (כתבה וציירה אורית מרטין, יאיר 1996), סיפור הרפתקאות ביזארי; "סיפורי ר' שמואל מונקס" (מאת מיכל רון ודוד רוטנברג, ספריית אשל 1997), שהתאפיינו בתכונה נדירה בקרב סיפורי רבנים - חוש הומור; ואפשר להזכיר גם את "מעשי חכמים" (מאת יפעת חלק), סיפורי קומיקס על חכמי המשנה כמו חוני המעגל ועל דמויות תנ"כיות כמו דוד המלך, רובם ככולם מאוירים בצורה חובבנית עם יכולת סיפור חובבנית עוד יותר.

בכל ספר כזה יש מאפיין ייחודי לקומיקסים החרדיים, מכתב הסכמה ארוך המתנוסס בראשית הספר, חתום על ידי אישיות תורנית או רבנית מוכרת כלשהי המציינת כי בדקה את הספר בדקדקנות ומצאה אותו מתאים לילדים. מכתב הסכמה שהוא גם "הכשר" של הספר לילדי ישראל וגם מעין פרסומת להורים.

גולד זה זהב

האנשים שהפכו את הקומיקסים לאופנתיים בעולם החרדי הם שני האמנים המוכשרים ילידי שווייץ אלי (אלי גוט) ו"גולד". אפשר לומר שהם המלכים הבלתי מעורערים של עולם הקומיקס החרדי ונחשבים למובילי התחום מבחינה אמנותית ותוכנית.

אלי וגולד מפרסמים זה שנים סיפורים ארוכים בהמשכים במוסף הילדים של העיתון החרדי "משפחה", שמבוססים על תחקיר היסטורי של אלי ועל יכולת ציור של גולד, שנדירה מאוד בעולם החרדי ומבוססת על דוגמאות קלאסיות כמו "טינטין".

את דרכם בעולם הקומיקס החלו ב-1998 בסדרה "סיפורי הגולם מפראג", שאותה הם מחשיבים היום כבעלת איכות נמוכה יחסית ומתכננים ליצור אותה מחדש בעתיד. עם גבור ההצלחה של סיפוריהם בקרב קהל הילדים הם נקטו צעד חסר תקדים והדפיסו את סיפוריהם באלבומים על פי המודל הצרפתי-הבלגי המוכר להם מאירופה. אלבומים אלו היו לרבי מכר בשוק החרדי.

עד היום הם הוציאו לאור שני אלבומים: "גלגוליה של מזוזה", סיפור על רקע רעידת האדמה בצפת ב-1837 ותחילת היישוב האשכנזי בירושלים; ו"סימן חיים", שמתאר מסעות משפחה יהודית שנמלטת מרוצח בסוף המאה ה-18 לאורך הונגריה, אוסטריה ואמריקה.

אלי וגולד משלימים כעת את "בין שתי טיפות" שמתרחש ב-1841 בעקבות עלילת הדם בדמשק, ומכניס אישים כמו מוניטיפיורי ודמויות ידועות אחרות בעולם החרדי כמו הרב שמואל סלנט, לימים רבה של ירושלים.

סיפור נוסף שפורסם בהמשכים ומתוכנן כאלבום הוא "הכתר שניצל", סיפור היסטורי מאמצע המאה ה-19 שבו המלכה הבריטית נמצאת באירופה דווקא בזמן שעליה, שומו שמים, ללדת, ונוצרת סכנה שיורש העצר המיועד ייוולד על אדמה לא בריטית ולא יהיה זכאי למלוכה. כתמיד אפשר לסמוך רק על יהודי, במקרה זה השר מונטיפיורי, שיציל את המצב בחוכמתו.

אלי גוט: "שני האלבומים שלנו הפכו לבסט סלרים בשוק החרדי. כל אחד מכר מעל 5,000 עותקים. זה נתן לגיטימציה לז'אנר הזה. תמיד היה קומיקס, גם לפנינו, אבל רובם היו בשחור לבן ובסגנון ציורי ברמה נמוכה. עבדנו קשה והראינו ששווה להשקיע כדי להביא לתוצאות. ועכשיו גם המתחרים שלנו משקיעים הרבה יותר".

- יש עליכם צנזורה?

"מועטה. נכון שאנחנו בפיקוח רבני הדוק ובודקים כל דבר שאנחנו עושים, אבל לרוב לא שומעים מהם הרבה חוץ ממקרים מיוחדים. בסיפור 'סימן חיים', למשל, הקפידו לדרוש תקינות פוליטית בתיאור של שחורים ולא להציגם בצורה שלילית וגזענית. אני רוצה לציין כאן שהמגזין 'שעה טובה', שפרסם את הסיפור השנוי במחלוקת, שייך לימין הקיצוני ועורכו הוא קיצוני ומייצג רק מיעוט. רוב יוצרי הקומיקס החרדי אינם כאלה".

- איך אתם מסתדרים בלי להציג נשים?

"תתפלא. דווקא מותר להציג נשים, והן מופיעות מדי פעם בסיפורים. אבל כמובן יש לעשות זאת בזהירות וברגישות".

- נראה שאתם מושפעים מהאמן הבלגי הרג'ה.

"בגדול אנחנו מושפעים. בסיפור הבא שלנו יש גם השפעות מסדרת אסטריקס. שנינו מאוד ייחודיים, הוא בציור ואני בכתיבה ובתחקיר, ואין לנו כרגע מתחרים באיכות".

מר ראם לא עומד בדד

ליין ההצלחה של אלי וגולד הביאה גל ענק של מתחרים, ואלו מתחלקים לשני סוגים: הסוג הממוסד יותר, שכמו אלי וגולד מכנס בכריכה קשה סיפורים מצוירים שכבר הופיעו בהמשכים בעיתוני הילדים החרדיים. המגזין הוותיק "זרקור", למשל, החל לפרסם בכריכה קשה סיפורים שהופיעו על דפיו, כמו "שם מול יפת", על מלחמת היהודים ביוונים הרשעים, ו"מלח על הפצעים", סיפור הרבה פחות פוליטיקלי קורקט על "מאבק יהודי מרוקו נגד הרפורמים", מאת הצייר הקבוע של "זרקור" רחמים מלמד.

סדרה בולטת מאוד של ספרים בכריכה קשה היא סדרת "הסיפור המצויר שלי", המביאה סיפורי קומיקס הרפתקניים במיוחד על רקע זמננו בשחור-לבן בציורים בטעם של פעם מאת "מירי", של כותבים כמו "א' בת מלך", "א' בן שלמה", "ש' נר" ו"מ' ראם" (מן הסתם, כולם שמות בדויים). הסיפורים הופיעו במקור בהמשכים במגזין החרדי "השבוע", ובכללם "עטי המסתורין", "הרפתקה בחורשה הירוקה", "תעלומה בלב ים", "מידע חסוי", "סודו של הכינור", "שירת הים בפעולה", "תעלומת הקלף", "המכתב הגורלי", "ההצלה הכפולה", "דלת סתרים" ו"בעקבות הכתבים". כולם סיפורי אקשן והרפתקאות על ילדים חרדים נועזים במאבקים כנגד כוחות הרשע והמיסיונריות בארץ ובעולם.

סוג שני, שמתחיל לצאת בשנה האחרונה, הוא קומיקסים שמלכתחילה יוצאים לאור בצורת אלבום. כאלה מוציאה לאור הוצאת יפה נוף, שכבר הוציאה אלבום קומיקס צבעוני לפסח ושמו "אלישמע ואפרים יוצאים ממצרים", הגדה של פסח בסגנון קומיקס, ו"אלחנן וחיים עולים לירושלים", על ימי בית שני. לאחרונה יצא בהוצאה "ילדי שושן מנצחים את המן", אלבום לפורים על מגילת אסתר.

הומו, שיהיה

המתחרה הראשי של אלי וגוט הוא אריק מאר, יהודי חרדי שעלה מארצות הברית לפני 12 שנה ופונה מראש לקהל גדול הרבה יותר, שיכלול גם את השוק החילוני. מאר חובב קומיקס גדול מילדותו, ואף כתב כמה סיפורים קצרים על סופרמן ובאטמן שפורסמו בארצות הברית.

אריק מאר: "נכנסתי לתחום הקומיקס כי הרגשתי שזה חסר מאוד כאן, גם אצל הקהל החרדי וגם אצל הקהל החילוני, ואני פונה לשניהם".

בארץ הגיע להוצאה לאור של קומיקס לאחר שקרא סיפור מסדרת "גרין לאנטרן", סדרה מפורסמת שאחד מגיבוריה הוא, רחמנא ליצלן, הומוסקסואל.

מאר: "אני לא פנאטי. כל אחד יעשה מה שהוא רוצה כל זמן שזה לא פוגע באחרים, אבל אני רוצה שהילדים שלי יקראו קומיקסים שאני הייתי קורא, וכאלה קשה למצוא כיום, אז החלטתי להתחיל להוציא אותם בעצמי. אני פונה במפורש לא רק לקהל החרדי, אלא גם לחילוני".

- לרבנים לא תהיה בעיה עם גיבורי-על?

"תדע לך שקומיקסים על סופרמן ובאטמן, כמו אלו שהיו בשוק בשנות החמישים והשישים כשהם נלחמים ברשעים אבל בלי אלימות וסקס, כשהטובים היו טובים והרעים היו רעים, הם דברים שאפשר לתת אותם בשקט לנוער החרדי, ולרבנים לא תהיה איתם שום בעיה. הם רק יתלוננו על בזבוז הזמן מקריאתם, אבל אין עם זה שום בעיה הלכתית. את הקומיקסים של ימינו, לעומת זאת, שבכולם יש סקס ואלימות קיצונית והטובים הם כבר לא טובים, אתה לא יכול לתת לחרדים או לילדים לקרוא".

- היו לכם בעיות עם הצנזורה של הרבנים?

"ברור שכל הקומיקסים צריכים לעבור הסכמה של בית דין חרדי בבני ברק ובירושלים. יש לנו הסכמה של הרב קרליץ, ואנחנו מבקשים הסכמות גם מהרב עובדיה יוסף. אנחנו רוצים שגם השוק הספרדי יקרא קומיקס.

"פה ושם היו להם טענות על השפה החרדית שיש באלבומים. באלבום החדש שאנחנו מוציאים לאור, למשל, על שמואל הנגיד, יש ערבי שצועק 'אללה הוא אכבר', והם הרגישו שזה ניבול פה, אז דרשו לשנות את זה, כי זה לא היה מספיק עדין".

שמואל הנגיד זה שוס

מאר הוציא לאחרונה שורה של אלבומים שכוללים את "ארבעה בעקבות תעלומת הבד", סיפור הרפתקאות בעקבות בד עלום וקסום, ואת "חוויותיהם המסעירות של יעקב ואייזק", קובץ סיפורים קצרים בעלי מסר יהודי של אמן הקומיקס היהודי המפורסם יוסף קוברת, שנכתבו במקור למגזין חב"ד "עיתון המשיח", על עלילות שני ילדים שלומדים לקחים שונים מסיפורים שהם שומעים ומספרים. עוד הוציא, באנגלית בלבד, אלבום גרפי שצייר האמן האמריקאי הידוע צ'אק דיקסון על ילדים ופיראטים.

מאר: "לדעתי לחרדים האמריקאים לא תהיה שום בעיה עם הקומיקס הזה, אבל בבירור דבר כזה אתה לא יכול להביא לשוק החרדי בארץ, שהוא יותר קיצוני".

הפרויקט הגדול ביותר של מאר עד כה הוא פרויקט יוצא דופן: סיפור חייו של שמואל הנגיד, המשורר היהודי בן המאה העשירית, שהיה במקצועו מפקד צבאי. מאר כתב את הסיפור בעצמו ונתן אותו לאיור לאמן ספרדי.

מאר: "הייתי בספרד באירוע קומיקס, והתברר לי שאנשים שם לא שמעו בכלל על שמואל הנגיד, שהיה אחד מגדולי ספרד. החלטתי לכתוב עליו רומן גרפי ולתת לצייר ספרדי ששמו אסטבן פולס שפגשתי בגרנדה בכנס קומיקס. עכשיו זה יצא בכמה שפות, כולל שתי רמות של עברית. מהדורה אחת של עברית מסובכת יותר לחרדים, והשנייה לחילונים עם עברית פשוטה בהרבה.

פרויקט נוסף יהיה היסטורי גם הוא. 'משפחת אגולר', על פי סיפור מהמאה ה-19 של הרב מרקוס להמן שעוסק בתקופת גירוש ספרד. לפסח תכננו ספר על הרמב"ם גם באנגלית וגם בעברית, שהיה מבוסס על סרט אנימציה על חיי הרמב"ם של ברל וין".

- ואתה מאמין שנושאים כאלה יתפסו את ציבור קוראי הקומיקס בארץ? גירוש ספרד הוא נושא מסחרי?

"אם הסיפור טוב והציורים טובים, אז זה ימכור. יש לזה שני שווקים, השוק החרדי והשוק החילוני, אבל הקהל הראשי שלי הוא החרדים, ואצלם בוודאי ובוודאי שיש לזה סיכויים טובים. השוק החרדי הוא שוק גדול שקונים בו הרבה. הדפסנו 5,000 עותקים שמהם נשארו רק 200. יכול להיות שהציבור החילוני לא יתעניין בסיפורים היסטוריים, אבל החרדים יתעניינו".

מאר מתכנן קומיקס גם לילדות ונשים, שהן חלק גדול מהקוראים החרדים. הוא מרגיש שזה שוק שעדיין לא נפתח אבל קשה למצוא נשים שיכתבו סיפורים כאלה. מאר: "יש לנו זכויות על סדרת ארצ'י, חבורת הילדים המושלמים בקומיקסים הומוריסטיים בארצות הברית, ששימשו בין השאר בסיס ל'זבנג' של אורי פינק. את זה אתה לא יכול להראות כמובן לחרדים בארץ כי זה עוסק הרבה ביחסי בנים-בנות, אם כי בדרך תמימה, אבל עדיין מתוחכמת מדי לקהל החרדי בארץ. אבל הם בהחלט מקובלים על קהילות הנוצרים בארצות הברית, ואם כך הם מספיק טובים".

אורי און בקליניקה און

בעתיד מאר מתכוון להוציא לאור מחדש את כל סיפורי אורי און, גיבור-העל של מיכאל נצר שהתפרסם בשנות השמונים. מנורה היתה מצוירת על חזהו, והוא נאבק בגבורה בפולשים מהחלל החיצון ובסוחרי הסמים, עד שנמוג אל תהום השכחה בשנות השמונים. מחברו מיכאל נצר ידוע כמתנחל קיצוני בדעותיו. מאר מקווה לפרסם את הסיפורים הישנים וגם חדשים לדור שלא ידע את אורי און.

מאר: "בשביל הקהל החילוני יצרתי קשרים עם הוצאת די.סי. אני המוציא לאור של סופרמן ובאטמן, שיתחילו בעוד כמה שבועות. נוציא לאור את סדרת 'ליגת הצדק', שהם חבורה של גיבורי-על, שכוללים את סופרמן ובאטמן ביחד. תחילה נפרסם אותם באופן אלקטרוני. בהמשך אוציא לאור את העיבוד של הסרט החדש של באטמן.

"יש לנו זכויות על הספר של ויל איזנר, אמן קומיקס יהודי מפורסם שנפטר לא מזמן, ושמו 'החוזה עם אלוהים'. נתרגם גם רומן גרפי של סופר הקומיקס המפורסם ניל גיימן. אבל בבירור אלה הם דברים שאי שאפשר להביא לציבור החרדי בארץ, אם כי את חלקם אתה יכול להביא לציבור החרדי בארצות הברית, שהוא מתון וסובלני יותר.

"אנחנו קיימים כבר שנה, אנחנו עומדים על הרגליים. רוב הקומיקס שלנו נמכר בחו"ל. כל הפרויקטים שלנו מתחילים בעברית. אנחנו אופטימיים מאוד לגבי העתיד של שוק הקומיקס הישראלי בכלל והחרדי בפרט. אמנם יש גבולות ברורים מה אפשר לעשות בתחומי השוק הזה, אבל בתוכם אפשר לעשות מגוון עצום של דברים".

סיני ורומני בסינרומן

השלב הבא בתרבות החרדית הוא הסינרומן, שהיה פופולרי מאוד בשנות השבעים ונעלם. יוצר הסרטים החרדי הנמרץ יהודה גרובייס, שקלט את העוצמה של השוק החדש של סיפורי הקומיקס, מיהר לעלות על הגל עם ספר שנקרא "כוחם של התהילים", עיבוד סינרומני של אחד מסרטיו המתרחשים על רקע עיירה יהודית בגולה. שום רומנטיקה אין כאן, אבל הרבה מאוד יידישקייט.

בעל חנות הספרים החרדי יהושע גיטלר ספקני מאוד בנוגע לספרי הקומיקס הרבים בחנותו בבני ברק. "הם בסט סלרים והילדים קונים אותם בכמויות, אבל אני מפחד שבגללם הם יפסיקו לקנות ספרים רגילים ויפסיקו לקרוא טקסטים לא מאוירים. צריך לדאוג שההורים יפקחו על הילדים שלהם", הוא אומר בגילוי לב.

ובינתיים השוק החרדי של הקומיקס עובר קפיצות קוואנטום ממש כל כמה שבועות. בעת כתיבת כתבה זו הופיע אלבום קומיקס חדש ושמו "הרפתקה בצל הפירמידות" של חגית גולדברג ויעקב שפירא (שהופיע במקור בהמשכים בשבועון "יום יום"), "קומיקס מתח שמשולב באירועים היסטוריים מתולדות עם ישראל", כפי שמוסבר על הכריכה. זהו סיפורם של שני נערים, חיים ומשה, שבעת טיול ביער בירושלים מגלים מכונת זמן שלוקחת אותם לטיול בתקופות שונות, ממצרים העתיקה עד גרמניה של ימי השואה והרפתקה על אוניית פיראטים. הילדים אמנם חובשי כיפה, אבל אין להוציא מכלל אפשרות שאפילו ילדים חילונים יציצו בקומיקס. הדבר המדהים מכול הוא שאין בו שום מכתב הסכמה של שום רב. כנראה המו"לים (הוצאת יפה נוף) הגיעו למסקנה שאין בכך שום צורך.

הם כבר מכריזים על הספר הבא, שייקרא "טרור חובק עולם", ספר מתח מסחרר ודרמטי בציורי איכות ייחודיים, שבו "הטרוריסטים באפגניסטן בראשות רב המחבלים בן לאדן שולחים זרועות לישראל במטרה להגביר את הפיגועים. המחבלים מנסים לחטוף שני ילדים יהודים כדי להשתמש בהם לפיגוע טרור הגדול ביותר בתולדות העולם! האם הם יצליחו חלילה? ומה יעלה בגורלם של הילדים?"

מאר: "השוק החרדי הוא השוק הגדול שלנו דווקא משום שאין להם טלוויזיה ודברים אחרים והם קוראים קומיקס וספרים. בזמן שילדים חילונים גם בחו"ל מפסיקים לקרוא ספרים וקומיקס ועוברים לטלוויזיה ולאינטרנט, הדתיים ממשיכים לקרוא. הם העתיד של שוק הקומיקס".