הדרך של נועם לניר - ילד פרא, חיית מועדונים, עסקן הימורים, מיליארדר

לאבי לניר, אביו של נועם, שנרצח בשבי הסורי כשנועם היה ילד, היה משחק דומה: הוא היה נוהג לתפוס בן של חברים, להושיב אותו על ארון, ולא לתת לו לרדת גם כשהתחנן. מעין מוזרות כזו, שעברה בירושה.

בשנים האחרונות, הולך ומתגבר הטרנד של המחקר והבדיקה של ילדותם ומקורותיהם של אנשי העסקים המצליחים. אנחנו, האנשים ה"רגילים", כמו גם אנשי עסקים מן השורה, להוטים לרשום הערות ותזכורות במטרה לשדרג על פי אותה הנוסחה את חיינו שלנו, אולי של ילדינו. אם נועם לניר באמת ינפיק את החברה שהקים, אמפייר אונליין, על פי שווי של מיליארד דולר, וינצל את הכסף בתבונה כדי להפוך את עצמו למוביל עסקי ישראלי - יוכלו ילדותו ותקופת נעוריו לספק עוד הר קטן של אנקדוטות וסיפורים. כל אחת מן הגישות הפסיכולוגיות לצמיחתו של מיליונר, תוכל למצוא לעצמה עדויות להיתלות בהן במסגרת סיפור חייו המורכב.

בגיל 7 איבד נועם לניר את אביו. אבי לניר, מפקד טייסת 101, נפל בשבי הסורי ועונה למוות, כשסירב לגלות סודות ביטחוניים. עד כמה הייתה לכך השפעה על ילדותו של נועם? לא ברור, שכן האב לא היה נוכח הרבה גם בילדותו של נועם. רוב הזמן היה בפעילות מבצעית זו או אחרת. אך הילד נהנה מהייחוס המשפחתי, ולא היסס להשתמש בו כדי להשליט "ברדק" על בסיס חיל האוויר שבו גר, "כי מי יעז לגעת בבן של לניר?" הסביר לפני כמה שנים בריאיון לסופשבוע של "מעריב".

מותו של האב טלטל את המשפחה. מצד אחד, התחזק מעמדו של לניר עוד יותר, כבנו של גיבור. מצד שני, האב לא היה נוכח ולא כיוון את חייו בפועל. לניר מעיד על עצמו, ומעידה גם סביבתו, כי היה "ילד פרא". במסיבה לזכר אביו שצולמה על ידי טלעד, הודה לחברת משפחה ש"הייתה איתו גם בתקופה שבה מפגש של אדם מן היישוב איתי היה נגמר בסלידה, בתקופה שגם אמא שלי התייאשה ממני".

אחותו, נורית, סיפרה באותו אירוע כי נועם ניסה למלא את מקומו של האב בחייה, למשל ללמד אותה לרכב על אופניים. אבל בזמן שאת כל הילדים האחרים "תפסו איכשהו", נורית כל הזמן התרסקה על הרצפה, או לפחות כך היא זוכרת. לא קל היה למלא את מקום האב המיתולוגי.

"הפחד מוביל אותי"

לא פלא שלפני כעשר שנים, בראיון לגפי אמיר ב"ידיעות אחרונות", אמר כך: "העסקים מדליקים אותי, בגלל הרצון לעצמאות. זה קשור לתחושה, שרק אני יכול לדאוג לעצמי. מה שמניע אותי, את כולנו, זה מכלול החרדות שלנו. הפחד הוא מה שמוביל אותי". נראה, אם כך, שלא היו אלה אביו הטייס או אמו המורה שהחדירו בלניר את החיבה העמוקה שלו לכסף.

בגיל 7, מוקדם לכל הדעות, כבר הכיר לניר בכוחו של מונופול. יום אחד קנה את כל המסטיקים בשק"ם, ומכר אותם לילדים האחרים בכמה אגורות יותר. לאורך כל ילדותו היה אפשר למצוא אותו קונה או מוכר משהו. ל"ידיעות" סיפר כי בגיל 17 היה נוסע כל יום לקלקיליה בפורד אסקורט של אמא, קונה פירות הדר ומוכר אותם ברמת השרון, מדלת לדלת. לא עבר זמן רב עד שעלה על הפטנט - למה למכור בעצמו אם אפשר להעסיק ילדים אחרים כקבלני משנה, ולגזור אחוזים.

בצבא התחיל בקורס טייס - איך אפשר היה שלא - אך בגלל "היעדר חיבה למסגרות", כך מגדירים זאת מקורביו, לא סיים את הקורס ועבר להטיס מזל"טים בחיל מודיעין. חוסר החיבה של הילד למסגרות ליווה אותו גם מאוחר יותר. "הוא היה צעיר ערני, מלא יוזמות ורעיונות, אבל עבודה כאיש מכירות בחברה כל כך לא התאימה לו", מספר אחד הבוסים שלו לשעבר, שנותר חבר עד היום. "מהר מאוד הבנו שנינו שהוא צריך להקים עסק משלו".

הוא אכן עשה זאת, והפך לכמה שנים קצרות לאושיית חיי לילה. היום, כשלניר אומר "הייתי שותף של רל נדל", בלייני ארצנו יראו בכך גושפנקה שמעטים יכולים להתגאות בה. אך בכתבה מ-2001 ב"עיתון תל אביב", מוזכר נדל - היום מבעלי מועדון ה-TLV ובית הקפה "שלוותה" ולשעבר ממובילי הסצינה התל-אביבית עם המועדון אלנבי 58 - דווקא כמי שעמד זמן רב "מאחורי הגב של נועם לניר". השניים הקימו ביחד את המועדונים קוואזימודו, רוזלינדה ואלנבי 58, אך בערך בשנת 1995 עצר לניר בחריקה את פעילות חיי הלילה שלו ועשה פנייה חדה - לתחום הרולרבליידס.

הימים היו ימי תחילת הטרנד ולניר היה בין הראשונים שזיהו אותו. הוא היה שם בדיוק בזמן, עם מועדון מחליקים שפתח בנמל, באותו מתחם עליו פועל היום "שלוותה". באותו ראיון ב"ידיעות" הסביר לניר את חיבתו לטרנד: "זה מתחבר לחופש, לנעורים, לאנשים יפים. בחורה על רולרבליידס זה אחד הדברים הכי סקסיים שיש, וכשהיא יפה אתה בכלל מת". מי היה מאמין שאת הונו האמיתי יעשה לניר דווקא מתחום שמקושר לגיקים בודדים וממושקפים - או לפחות כך היה כשלניר נכנס אליו.

עלו על גל הפוקר

אם יש דבר אחד שאפשר להגיד על לניר, זה שיש לו אף מצוין לטרנדים. גם את האינטרנט הוא רחרח כשהביטים זרמו בקצב של עמוד פר כוס קפה. גולשים פעילים באינטרנט היו אז פחות מגולשים על רולר בליידס, אבל לניר הבין שהאינטרנט הוא הדבר האמיתי. לא רק זאת, אלא שהוא הבין איפה ברשת נמצא הכסף. וזאת, בתקופה שבה רוב השחקנים בתחום היו יותר ממוכנים לתת הכול בחינם, רק שיבואו.

לניר נכנס לאינטרנט בערך בשנת 1998. החברה שהקים התמחתה בשיווק באינטרנט, עם התמקדות בעולם ההימורים. אפשר לראות אותה כמעין משרד פרסום המתמחה בתחום ההימורים, בהבדל אחד - החברה בעצם משתמשת לשם פעילות השיווק שלה בהונה העצמי: היא רוכשת שטחי פרסום, מגייסת שותפים עסקיים ברחבי הרשת, דואגת להבלטת לקוחותיה במנועי חיפוש ובכל דרך אפשרית לשיווק אינטרנטי. הקמפיין הצליח? הלקוח מתגמל את אמפייר על סמך ההכנסות. כבר שנים רבות מדברים בעולם הפרסום על שיווק לפי תוצאות, אך רק באינטרנט, שבו התוצאות מדידות לחלוטין, אפשר היה באמת ליישם זאת. החברה מחזיקה מערך של מתכנתים ועורכת ניתוחים מתוחכמים של מאגרי המידע שלה - אחד הרכיבים החשובים ביותר בהצלחתה.

מרכיב חשוב נוסף בהצלחתה הוא הצוות הרב-גוני שגיבשה: קבוצה של ישראלים, האחראים בעיקר על השיווק והפיתוח האסטרטגי, קבוצת אנשי טכנולוגיה, שרובם סרבים, קבוצה של אנשי אדמיניסטרציה מקפריסין וצוות מתכנתים מהודו. החברה, אגב, רשומה באיי הבתולה, משרדיה הראשיים נמצאים בקפריסין ופעילותה בעיקר באירופה, עם אנגליה כמרכז. לניר עצמו גר בישראל ומבלה חלק ניכר מזמנו במטוסים.

היום, אמפייר אונליין היא המובילה בתחומה, לא מעט בזכות היותה מהראשונות שנכנסו לתחום, בזכות מערכת הקשרים הענפה שהספיקה לבנות בשנים שבהן היא פעילה בו, ובזכות האלגוריתמים המשוכללים לחיזוי וניתוח תנועת גולשים ברשת. השנה צפויות הוצאות השיווק של החברה לעמוד על כ-70 מיליון דולר. הרווח הנקי צפוי להגיע לסכום דומה.

ההנפקה כבר בקנה

אך בהימורים כמו בהימורים, איש לא היה יכול לצפות באמת את אותו קלף מפתיע שהקפיץ את החברה למעלה, ובמקרה של אמפייר אונליין - התפרצותו של טרנד הפוקר בטלוויזיה ובאינטרנט לפני כשלוש שנים. ההתחלה הייתה בפריצת דרך טכנולוגית. שיטה חדשה של עריכה אפשרה להראות את משחק הפוקר בטלוויזיה בזוויות חדשות, דרמטיות ומרגשות. הדרמה תפסה את הצופים, בכירי השחקנים הפכו לכוכבי טלוויזיה, ופתאום היה הפוקר לאפיק הסקסי ביותר להגשים את החלום האמריקני - גם פרסום, וגם המון המון כסף.

אתרי האינטרנט שיתפו פעולה עם תכניות הטלוויזיה הללו ושלחו אליהן את השחקנים הבכירים שלהם, צעד שהיה חיובי לכל הצדדים: רק אתמול שיחקת נגד "ג'וני ידי ארנב" באתר הפוקר החביב עליך, והיום אתה רואה אותו על המסך, זוכה בהון. אולי גם אתה יכול?

אתר הימורים אחד שלח את בכיר שחקני הפוקר שלו, המכונה Chris Moneymaker, להשתתף בתחרות ה-WSPC (World Sereis Soccer Championship), תחרות הפוקר המובילה הנערכת אחת לשנה בלאס וגאס, ואף לקח עליו חסות בשווי של 10,000 דולר. כריס זכה במיליונים, מפעילי האתר זכו בתנועה שלא נראתה כדוגמתה ויש להניח כי גם אמפייר אונליין הייתה שם, כדי לגזור את הקופון שלה. המהומה סביב הפוקר לא נראית כדועכת, עם ערוץ כבלים מיוחד בארה"ב המוקדש כולו לפוקר. ההכנסות בארה"ב של תחום הפוקר כולו, צמחו בשנתיים האחרונות בערך פי 20.

מכאן ניתן להבין מדוע, למרות ששיטות השיווק בהן משתמשת החברה מתאימות לשיווק של כל מוצר ולא רק הימורים, אין לה כוונות לגוון כרגע את עיסוקיה. החברה ניסתה בעבר להיכנס לתחומים אחרים, אך גילתה כי שולי הרווח שבהם נמוכים משמעותית.

עתה עומדת החברה לפני הנפקה על פי שווי שהוערך על ידי בית ההשקעות Numis בכמיליארד דולר. באמפייר אונליין הכחישו כי החליטו כבר על הנפקה וטענו כי הם "שוקלים אפשרויות" לגיוס, אולם היום הודיעה Numis כי בחרה בתמיר פישמן להפיץ בלעדית את מניות החברה בישראל ונראה כי ההחלטה כבר הפכה לרשמית.

אין ספק כי לניר עומד לשלשל סכום יפה לכיסו, ומעניין יהיה לראות האם ימשיך להתמקד רק בעסקי אמפייר אונליין, או אולי ישקיע את הכסף בעסקים אחרים בישראל, שבה הוא ממשיך להתגורר למרות שפעילות החברה היא כולה בינלאומית. *