ביהמ"ש המחוזי בת"א קובע, כי לשם בחינת ירידת ערך קרקע, יש להשוות בין הפוטנציאל התכנוני של המקרקעין לאחר אישור התוכנית הפוגעת, לבין הפוטנציאל התכנוני שלה ערב תחילת התוכנית.
נשאלה השאלה, איך לקבוע את פוטנציאל הקרקע ערב אישור התוכנית - לפי הבנוי בפועל או לפי הפוטנציאל התכנוני - וכן איך לבחון את ערך הקרקע לפני אישור התוכנית - במועד אישורן של תוכניות קודמות או ערב אישור התוכנית.
בעלי זכויות במקרקעין ליד המרכז המסחרי קיראון, הגישו ערעור מינהלי על ועדת הערר המחוזית, שהחזירה את שומת הפיצוי לשמאית. השמאית קבעה, כי דירותיהם נפגעו מאישור תוכנית למרכז אזרחי ומעליו שני מגדלים בני 10 קומות, בשיעור הנע בין 21%-4%, וההשגה על השומה שהגישו לוועדת הערר נדחתה.
לדברי השופטת אסתר קובו, הפגיעה המזכה בפיצוי היא הפגיעה במקרקעין בשל ירידת ערכו ושינוי תכונותיו, ולא הפגיעה באדם. בנייה קודמת לא יכולה לשקף את מלוא פוטנציאל ניצול הקרקע. היא דחתה את הערעור וחייבה את המערערים בהוצאות בסך 30 אלף שקל. (עמ"נ 236/03).
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
