מושב בני דרור לביהמ"ש: מטרת תביעת דנקנר השקעות היא לרכוש מניות בקניון דרורים במחיר נמוך

טוען כי עיסקת המכר לא הגיעה לשלב בו היתה דנקנר השקעות רשאית לממש את זכות הסירוב שלה, וכי לתביעה שהגישה נגדו אין כל שחר

מושב בני דרור טוען, כי אחזקותיו בקניון דרורים, הממוקם בצומת בני דרור בשרון, לא נמכרו והן נשארו בבעלותו המלאה. העיסקה, במסגרתה היתה כוונה למכור אותן לחברת נועה נכסי נדל"ן שבשליטת צחי נחמיאס ממושב שילת, תמורת 3.4 מיליון שקל - בוטלה.

המושב טוען כי לא נגרם כל נזק לחברת דנקנר השקעות, וכי לתביעה שהגישה נגדו החברה אין כל שחר. בכתב ההגנה שהגיש מושב בני דרור, נאמר, כי הנחת היסוד העומדת בבסיס התביעה היא, שהמושב התקשר עם חברת נועה נכסי נדל"ן במכירת אחזקותיו בקניון דרורים תוך קיפוח זכות הקדימה של דנקנר השקעות, לרכישת אותן אחזקות ובמחיר המוסכם בין המושב לבין נועה נכסי נדל"ן.

בכתב ההגנה נאמר, כי עיסקת המכר לא הגיעה לשלב בו התובעת היתה רשאית לממש את זכות הסירוב שלה, בהיות העיסקה מותנית בתנאי מתלה שלא התקיים והוא אישור העיסקה על-ידי האסיפה הכללית של המושב.

המושב מכחיש את טענת דנקנר השקעות, לפיה העיסקה הגיעה לשלב בו היתה רשאית דנקנר השקעות לממש את זכות הקדימה שלה, וכי בפועל היא עשתה כן.

לדברי המושב, התובעת הינה חברה ציבורית הנמנית על קבוצת דלק , ועל-פי הדין היה על קבוצת דלק לדווח בדו"ח מיידי לבורסה לניירות ערך, על כך שלטענתה דנקנר השקעות מימשה את זכות הסירוב.

לדברי המושב, קבוצת דלק לא דיווחה על המימוש שנטען ומכאן ניתן להסיק שגם התובעת אינה סבורה שמימשה את זכות הקדימה וכי מטרת התביעה היא אחת ויחידה: לרכוש את מניות המושב בקניון דרורים בתמורה נמוכה.

מושב בני דרור מבקש מבית המשפט באמצעות עו"ד פרוכטר , לדחות את התביעה שהגישה נגדו דנקנר השקעות באפריל השנה, בסך 4.8 מיליון שקל. (ת.א 1518/05).