ההתנתקות לא תעצר: בג"ץ דחה ברוב של 10 כנגד 1 את העתירות נגד חוק פיצוי-פינוי

קבע: הפינוי חוקי - "היישובים המפונים אינם חלק ממדינת ישראל" * עם זאת, קיבל חלקית את העתירות בעניין חוקתיות הפיצוי - מאפשר למי שחושב שקיבל פחות מהמגיע לו לפנות לביהמ"ש * השופט אדמונד לוי בדעת מיעוט: לבטל את חוק ההתנתקות

בג"ץ, בהרכב מיוחד של 11 שופטים, דחה היום (ה') את 12 העתירות המתייחסות לחוקתיות הפינוי של היישובים בחבל עזה.

בג"ץ קבע, כי מבחינה משפטית היישובים המפונים אינם חלק ממדינת ישראל והמשפט, השיפוט והמינהל של המדינה - אינם חלים בהם. עם זאת, קבע בג"ץ, כי חוק ההתנתקות פוגע בזכויות הישראלים המפונים ובין היתר, הוא פוגע בזכות הקניין, בחופש העיסוק ובכבוד האדם.

עם זאת, השופטים ציינו, כי החוק מקיים את ארבעת התנאים הקבועים בפסיקת ההגבלה, אשר מאפשרים את קיומו ואת חוקתיותו, למרות הפגיעה. השופטים הגיעו למסקנה, כי החוק הולם את ערכיה הציוניים של המדינה כמדינה יהודית ואת ערכיה כמדינה דמוקרטית והוא נועד לתכלית המדינית הלאומית והביטחונית שהיא תחליט ראויה.

על-פי בג"ץ, תוכנית ההתנתקות נועדה להגשים את החלטות הכנסת והממשלה, אשר ראו בהתנתקות צורך חיוני ומהותי ולאור זאת, יש להצדיק פגיעה בזכויות האדם של הישראלים המפונים.

עוד קבע בג"ץ, כי הפיצוי, אשר הבטיחו למפונים אומנם פוגע בהם, אך הפגיעה היא במידה שאיננה עולה על הנדרש.

בפסק הדין נקבע, כי היישובים אלי-סיני וניסנית נכללים בחוק ההתנתקות.

התקבלו חלקית העתירות על חוקתיות הפיצויים

לעומת דחיית העתירות בנושא חוקיות הפינוי, החליט בג"ץ לקבל חלקית את העתירות בעניין חוקתיות הפיצוי. בהסתכלות כוללת, נאמר בהחלטה, הפיצוי שנקבע בחוק הוא ראוי.

השופטים מציינים, כי שלילת האפשרות לקבלת פיצוי לפי החוק ממי שמגיש תביעה בבית משפט בארץ, נוטלת מהישראלים המפונים מקור כספי שהוא חיוני לצורך המעבר והשיקום להתבססות לתקופה שלאחר הפינוי.

בג"ץ קבע, כי בשל הזמן הקצר הניתן למפונים להחליט על הבחירה בין מסלולי התביעה, לא מתאפשר למפונים לבחון בצורה מושכלת ובצורה מודעת בין החלופות. בג"ץ קבע עוד, כי על-פי המודל של הפיצוי המתוכנן, עשויים להיות מקרים של פיצוי יתר ומקרים של פיצוי חסר. לכן, יש לאפשר למפונים לפנות בעניינים הללו לבתי המשפט.

עם זאת, בג"ץ החליט שלא להתערב בהיבטים הכלליים האחרים של הסדרי הפיצוי והמנגנונים המיוחדים שנקבעו בחוק להכרעה בזכאות הפיצוי - ועדות הזכאות, הוועדה המיוחדת והשמאי הממשלתי הראשי. בג"ץ החליט להתערב רק בשלוש סוגיות המתייחסות להסדרי הפיצוי.

בג"ץ קבע, כי סעיף 1 לחוק, הקובע, כי מי שבחר בפיצוי לפי שומה פרטנית איננו רשאי לחזור בו מבחירתו, היא איננה חוקתית, משום שהיא שוללת מהמפונה את האפשרות לחזור למסלול הפיצוי הסטנדרטי הקבוע בחוק שהם מסלולים א' או ב'.

בג"ץ קבע, כי המסלולים הללו מבטאים פיצוי הוגן וראוי, המוענק על-פי החוק עבור בית מגורים ואין לשלול אותם מהמפונים.

בעניין המענק האישי בשל ותק, החליט בג"ץ, כי יש לבטל את הסעיף העוסק בכך. הסעיף קבע כי גיל הסף לצורך הזכאות למענק הוא 21 שנים.

בג"ץ גם קבע, כי אין הצדקה לשלול את המענקים ממפונים צעירים שטרם הגיעו לגיל האמור. בג"ץ הציע לבחון הסדר של דיפרנצציה, בגין הזכאים ובסכומים שיועברו להם וזאת כדי לממש את תכלית המענק האישי המשולם בשל ותק ולהפחית את הפגיעה בזכויות האדם הנגרמות עקב הפינוי לרמה מידתית. המענק האישי נועד לתת למתיישבים פיצוי עבור הסבל ועוגמת הנפש שיגרמו להם מהפינוי הכפוי.

בג"ץ קבע עוד, כי היום הקובע לעניין התשלומים השונים למפונים לא יהיה ה-6.6.2004 שהוא יום החלטת הממשלה על תוכנית ההתנתקות, אלא היום הקובע יהיה יום פינוי בית המגורים בפועל וזאת כל זמן שיום זה לא יהיה מאוחר מהיום האחרון שנקבע לפינוי בצווים. בכך הבטיח בג"ץ פיצוי עבור תקופה נוספת של שנה ויותר, מאז החלטת הממשלה. קביעה זו משפיעה על סכומי הפיצוי עבור בית מגורים, מענק אישי ודמי הסתגלות.

העתירות כנגד חוקתיות הסדר הפיצוי לעסקים נדחו. בג"ץ קבע, כי הפיצוי הניתן על-פי החוק לעסקים המפונים משקף באופן כללי את שווי העסקים. עם זאת, העסקים יכולים לפנות לוועדה מיוחדת, אשר יכולה להגדיל את סכום הפיצוי במקרים המתאימים.

מאחר שבג"ץ קבע, כי ניתן לפנות לבתי משפט אזרחיים, יוכלו העסקים אשר אינם מרוצים מהפיצוי שיועד להם, לפנות לבתי המשפט בארץ.

עם זאת, בג"ץ קבע, כי שווי הקרקע באיזורים המפונים ובכלל זה באיזור התעשייה ארז הוא מועט ביום הקובע, בשל העובדה כי באיזורים אלו התנהלו פעולות מלחמה והיו בהם הרבה אירועים ביטחוניים

גם העתירות כנגד הסדר הפיצוי לחקלאים נדחו על-ידי בג"ץ וזאת, מאחר שמנגנון הפיצוי קובע פיצוי כספי ולא פיצוי מסוג אחר (פיצוי בעין). בג"ץ לא מצא עילה להתערב בחוק אשר מאפשר למדינה להקצות לחקלאים קרקעות חלופיות.

בג"ץ ציין, כי המדינה פירסמה מאגר של נחלות המיועדות להקצאה. גם בעניין ההסדר של הפיצוי לעובדים אשר עבדו באזורי הפינוי קבע בג"ץ כי יש לדחות את העתירה.

עם זאת, קיבל בג"ץ את הטענה בדבר ההתעלמות מן "השנה האבודה" וקבע, כי ההתעלמות מכך איננה חוקתית. עוד ביטל בג"ץ את ההגבלה לעניין צבירת הוותק ביחס לדמי ההסתגלות באמצעות היום הקובע. בג"ץ קבע, כי קיים מקור תקציב ראוי לפינוי וכי ניתנה למפונים תקופה של חצי שנה להשמיע את טענותיהם וכי תקופה זו היא סבירה וראוייה.

אדמונד לוי בדעת מיעוט: לבטל את חוק ההתנתקות

פסק הדין התקבל ברוב של עשרה שופטים, כנגד דעתו של השופט אדמונד לוי, אשר על-פי חוות דעתו, יש לבטל את חוק ההתנתקות ואת החלטות הממשלה בעניין.

אדמונד לוי בחוות הדעת שלו בפסק הדין, מציין, כי מדובר בשאלות הרות גורל שיהיה להן השלכות מרחיקות לכת על המדינה החברה הישראלית ועתידה של ההתיישבות היהודית בארץ.

לוי היה בדעה, כי על השופטים היה לבקר ביישובים קודם למתן פסק הדין. לדעתו, מהלך ההתנתקות יערער את זכותו של העם להתיישב גם באותם חלקי הארץ שלגביהם קיים קונצנזיוס.

לוי נכנס לזכויות ההיסטוריות של העם על חלקי ארץ ישראל וציין כי המדינה איננה מחזיקה בשטחים כמדינה כובשת, אלא מתוקף תביעתה לריבונות עליהם וכי עתידם של שטחים אלה אמור להיקבע בהסדר הקבע על פי הסכמי אוסלו. לוי מציין עוד, כי החלטת מרבית חברי סיעת הליכוד לתמוך בהתנתקות מעוותת את רצונו של הבוחר ולמעשה מיישם את מצעה של מפלגת העבודה. ההתנתקות אומר לוי מהווה פגיעה בערכיה של המדינה כמדינה דמוקרטית פרלמנטרית.

לדברי לוי חוק ההתנתקות והחלטת הממשלה הם שילוב נדיר שכמעט אין לו אח ורע של פגיעה שלא כדין בזכויות אדם ובכלל זה זכות הקניין וחופש העיסוק.

בסופו של דבר החליטו עשרה שופטים - אהרון ברק, מישאל חשין, דורית בייניש, אליעזר ריבלין, איילה פרוקצ'יה, אשר גרוניס, מרים נאור, עדנה ארבל, אסתר חיות ויהונתן עדיאל, לדחות את העתירות התוקפות את חוקיות הפינוי, החלטת הממשלה והצווים ליישום ההתנתקות.