מושב ישע בנגב תובע להצהיר, שהוא חבר ובעל מניות בתנובה מאז 1968, שחברותו בה לא הופסקה מעולם, ושהוא זכאי להשתתף בכל חלוקת רווח שביצעה.
לדבריו, באמצעות עו"ד חיים פרוכטר, ב-1981 התיימר מנכ"ל תנובה, יצחק לנדסמן, להודיע למושב על הפסקת חברותו, בטענה שהפר את תקנון האגודה, כשהפסיק לשווק לתנובה את התוצרת שלו בלעדית.
לדברי המושב, לא קיבל הודעה על הפסקת חברות, וכל החלטה שנתקבלה בהעדרו היא "נפסדת ובטלה". לדבריו, תקנון תנובה הישן, שחייב את חבריה למסור את כל התוצרת רק לה, הוא בבחינת "הגבל עסקי שלא אושר", ומשכך אינו תקף.
במושב חשבו, שבדיקה מינהלית קצרה אצל רשם האגודות השיתופיות תגרום לביטול המחיקה, אך עו"ד דורון דינאי, שהרשם מינה כחוקר, המליץ לא לתקן את הפנקס.
לטענת המושב, הוצאתו מתנובה נעשתה "תוך רמיסת כללי הצדק הטבעי" והפרת חופש הקניין והעיסוק, וכיוון שזכותו בתנובה היא זכות קניינית, נטל ההוכחה שזו נשללה כדין רובץ על תנובה.
השווי המוערך של חברות בתנובה הוא 2 מיליון דולר. טרם הוגש כתב הגנה. (ת.א 654/05).
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
