בחוק מיסוי מקרקעין (שבח, מכירה ורכישה), התשכ"ג-1963 (להלן: "החוק"), נכללים הסדרים שונים המעניקים הקלות להעברות נכסי מקרקעין בעקבות אירועים שונים במסגרת המשפחתית. בין הסדרים אלו נכלל סעיף 4א לחוק, המתייחס להעברת מקרקעין עקב גירושין. סעיף זה קובע, כי העברת מקרקעין עקב גירושין, העומדת בתנאיו, איננה "מכירה", ולפיכך אין צורך לדווח עליה לרשויות המס.
סעיף 4א לחוק תוקן לאחרונה בתיקון 55 לחוק, שפורסם ביום 12.4.2005. בטרם התיקון, עורר ניסוחו של הסעיף מספר בעיות, שבאו על פתרונן במסגרת התיקון. להלן נדון בבעיות אלו ובפתרונות שניתנו להם בתיקון 55. כמו כן נדון בשאלה, האם תיקון סעיף 4א לחוק, במסגרת תיקון 55 לחוק, מהווה תיקון המשנה מן המצב המשפטי הקודם, או תיקון שתכליתו להבהיר את המצב המשפטי. במקרה שמדובר בתיקון מבהיר, הריהו חל גם על העברות מקרקעין שבוצעו לפני התיקון.
ההתייחסות להעברת "בעלות" במקרקעין - סעיף 4א לחוק, בטרם תיקונו בתיקון 55 לחוק, קבע, כי העברת בעלות במקרקעין, על פי פסק דין לגירושין, איננה "מכירה". ניתן היה לטעון, כי במקרה בו הועברו זכויות אחרות במקרקעין, כגון זכות חכירה לתקופה העולה על 25 שנה, לא חל סעיף 4א לחוק, והעברת הזכות תיחשב כ"מכירה". תיקון 55 קבע, כי הסעיף יחול על כל העברת זכות במקרקעין, ולא על העברת בעלות בלבד.
לדעתנו ניתן לטעון, כי תיקון הסעיף בעניין זה הוא תיקון מבהיר בלבד, שכן גם בטרם לתיקון חייבה תכלית סעיף 4א לחוק, כי הסעיף יחול גם על העברת זכויות שאינן בעלות, וההתייחסות ל"בעלות" בלבד מקורה בטעות לשונית של המחוקק. אם טענה זו תתקבל, יחול סעיף 4א לחוק, גם על העברת זכויות במקרקעין שאינן זכויות בעלות, ובוצעו בטרם התיקון.
העברת המקרקעין על פי "פסק דין לגירושין" - לפני תיקונו בתיקון 55, קבע סעיף 4א לחוק, כי העברת מקרקעין על פי "פסק דין לגירושין", לא תיחשב כמכירה. בכל הנוגע לבני זוג יהודיים, "פסק דין לגירושין" הוא פסק דין שניתן על ידי בית הדין הרבני, המוסמך באופן בלעדי להורות על גירושין. לכן, פירוש מילולי של הוראת הסעיף עשוי היה להוביל למסקנה, כי כאשר ניתן פסק דין על ידי בית המשפט לענייני משפחה, המורה על חלוקת הרכוש, לא ניתן יהיה ליהנות מתחולתו של סעיף 4א לחוק.
במסגרת תיקון מס' 55 לחוק, נקבע כי סעיף 4א יחול בכל מקרה של העברת זכות במקרקעין על פי פסק דין שניתן "אגב הליכי גירושין", דהיינו, כאשר ההעברה נעשתה על פי הוראת ערכאה שיפוטית כלשהי, המוסמכת לדון בענייני הגירושין. לדעתנו, גם במקרה זה מדובר בתיקון המבהיר את המצב המשפטי שקדם לו, שכן תכליתו של סעיף 4א לחוק, גם לפני התיקון, הייתה לאפשר לבני זוג מתגרשים, אשר הרכוש ביניהם מחולק על פי צו בית משפט, לחלק את הרכוש בלא שהחלוקה תיחשב כמכירה.
עקרון רציפות המס - בטרם תיקון 55 לחוק, קבע סעיף 4א לחוק, כי העברת זכות במקרקעין העומדת בתנאי הסעיף איננה "מכירה". ברם, בחוק לא נקבעה הוראה, לפיה מי שקיבל את הזכות במקרקעין, בתנאי סעיף 4א לחוק, יקבל גם את יום הרכישה ושווי הרכישה של המקרקעין שהיו למעביר. כתוצאה, ניתן היה להעלות טענה, לפיה במכירת המקרקעין על ידי מי שקיבל אותם לפי סעיף 4א לחוק, יהיה יום הרכישה היום בו קיבל את המקרקעין, ושווי הרכישה יהיה שווים ביום שקיבל אותם.
תוצאה זו סותרת את "עקרון רציפות המס" לפיו ככלל יש להטיל מס בגין כל השבח שנתהווה במרוצת השנים ביחס לנכס. ואכן, תיקון 55 לחוק קובע, כי במכירת מקרקעין שנתקבלו אצל המוכר בהעברה שחל עליה סעיף 4א לחוק, ייקבעו יום ושווי הרכישה של הזכות במקרקעין, כפי שהיו נקבעים אילו נמכרה הזכות על ידי מי שממנו נתקבלה. כלומר, מקבל הזכות במקרקעין "נכנס לנעלי" המעביר, וכאשר ימכור את הזכות במקרקעין, יום הרכישה ושווי הרכישה של הזכות יהיו יום הרכישה ושווי הרכישה שהיו לה בידי המעביר. לדעתנו, גם במקרה זה מהווה תיקון 55 תיקון מבהיר בלבד.
גם לאחר תיקון 55 לחוק, מתעוררת שאלה בנוגע לתחולת סעיף 4א לחוק, במקרים בהם הועברה זכות במקרקעין על פי פסק דין שניתן בהליכי גירושין, כאשר בתמורה להעברת הזכות שולמה תמורה מנכסים שהיו שייכים לאחד מבני הזוג, ולא נכללו בהסדר איזון המשאבים. לדוגמא: בני זוג מתגרשים מחלקים את נכסיהם, כאשר במסגרת החלוקה נקבע, כי בת הזוג תרכוש מבן הזוג נכס מקרקעין שהיה רשום על שמו, בתמורה ל-200,000 שקל. בת הזוג מגייסת את הסכום לרכישת המקרקעין ממקורותיה הפרטיים.
אם נאמר, כי על פי סעיף 4א לחוק, במכירת המקרקעין על ידי בת הזוג, ייקבע שווי הרכישה של המקרקעין בהתאם לשווי רכישתם בידי המעביר (בן הזוג), התוצאה תהיה, שהסכום שהוציאה האישה לרכישת המקרקעין לא יוכר לצורכי מס. בעיה זו מעוררת את השאלה, האם יש לפרש את סעיף 4א לחוק, כחל רק במקרים בהם לא שולמה תמורה ישירה בין בני הזוג.
ניכוי הוצאות שהוצאו על ידי המעביר - תיקון 55 לחוק קובע, כי כאשר הועברו מקרקעין לפי סעיף 4א לחוק, ולאחר מכן נמכרו, יוכל המוכר לנכות הוצאות שהוצאו על ידי האדם ממנו קיבל את המקרקעין. הוראה זו תחול באופן רטרואקטיבי, מיום 7.11.2001.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
