"אני מחכה שיגיע החופש הגדול, כדי שאוכל לצאת לחופש האמיתי, עם האישה והילדים. יש לנו, בלי עין הרע, עשרה ילדים משלנו, חלקם כבר נשואים, ועוד כמה ילדים שאנו משמשים להם כמשפחה אומנת. בעבר היינו נוסעים למלונות, בארץ ובחו"ל, אבל חופשה בבית-מלון היא לא ממש חופשה משפחתית לטעמי. בשנים האחרונות אני אוהב לנפוש עם המשפחה במושבים או בקיבוצים בגליל.
"בשנה שעברה התארחנו בפקיעין - שכרנו בית דו-קומתי ושהינו בו יחד, כ-16 נפשות, במשך עשרה ימים. בפקיעין דאגתי שאשתי תיהנה מחופש אמיתי: קנינו אוכל מוכן, השתמשנו בכלים חד-פעמיים, וכל ערב הכנו יחד עם הילדים בחוץ בשר על האש.
"אנחנו משתייכים לחסידות צאנז בנתניה. פקיעין הוא יישוב של יהודים יוצאי ספרד, ועצם התפילה איתם בצוותא היה חוויה בעבור הילדים שלנו, שאינם מורגלים בנוסח התפילות הספרדי. חשוב לי שילדיי יכירו עוד יהודים, וידעו שאפשר להתפלל יחד איתם. בילדותי, האדמו"ר דאג שנכיר גם תלמידים מישיבות אחרות, אבל היום אין מקפידים על כך. אני אוהב שילדיי ייראו שעם ישראל הוא אחד, וחוויית הביקור אצל תושבי פקיעין, שאירחו אותנו, הייתה נחמדה מאוד.
"כל יום יצאנו לטיולים באזור: ברגל, ברכב ובאופניים. כל השנה אין לי די זמן למשפחה, וכאן הקדשתי את כל-כולי לילדים, הסברתי להם על נופי הארץ ועל היופי שלה, לקחנו איתנו אוכל ואכלנו בהרים, בטבע, וממש 'חרשנו' את כל הגליל. מבחינתי, זו החופשה המושלמת למשפחה. הילדים לא רצו שהחופש הזה ייגמר".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
