המפא"יניק הוותיק הסתבך בבריטניה

ד"ר צבי דינשטיין הוא פיגורה מוכרת היטב במגזר העסקי-פוליטי עוד מימי מפא"י ההיסטורית. הרקורד המפואר שלו כולל עיסוק בענייני עלייה ורכש באירופה לאחר קום המדינה, עמידה בראש משלחת משרד הביטחון לאירופה, אגף סיוע חוץ במשרד האוצר, מרכז השקעות וענייני הדלק של המדינה.

ערב מלחמת ששת הימים שימש דינשטיין כסגן שר הביטחון, ולאחריה מונה כסגנו של שר האוצר, פנחס ספיר. מאוחר יותר מונה לציר כלכלי בארצות צפון אמריקה, ובתחילת שנות ה-90 פרש לעסקים פרטיים - תחילה מימוש נכסים שצברה בארץ קבוצת יהודים עשירים ממקסיקו, ביניהם בנק עצמאות (שנמכר לבנק הבינלאומי) ומאוחר יותר ייזום עסקים חדשים.

בין היתר, נמנה דינשטיין עם גרעין המייסדים של חברת הטלוויזיה בכבלים מת"ב, השקיע בקרן ההון סיכון ניצנים ורכש לצד ז'אק בנישו, שאותו הכיר מעסקי טקסטיל משותפים בווייטנאם, את השליטה ברשת האופנה "שקם גאלרי".

גם כיום דינשטיין הוא אישיות רצויה בשורה ארוכה של דירקטוריונים, ושמו מעטר את מועצות המנהלים של האוניברסיטה העברית, אוניברסיטת תל-אביב, מכון ויצמן, מרכז בלפור למחקר האנרגיה, בתי הזיקוק, פי.בי, הפניקס, ויטה ועוד.

אחיו, פרופ' יורם דינשטיין, שימש בעבר כדיקן הפקולטה למשפטים וכנשיא אוניברסיטת תל-אביב. בתו, גילי דינשטיין-ישפה, משמשת כעורכת המהדורה העברית של המגזין הכלכלי "פורבס".

לפני ארבע שנים רכש צבי דינשטיין את השליטה בחברה הבורסאית דורות (מקודם חברת פיכה פלסט, שייצרה כבלים בעבור חברת החשמל) תמורת 8 מיליון דולר. את ניהולה של דורות, הפקיד דינשטיין בידי חתנו, גדעון ישפה, נצר למשפחת בן-חיים, שגלגלה עיסקי נדל"ן ותעשייה עוד לפני קום המדינה (ובין היתר החזיקה בחברת המזון פרומין, שנמכרה לאוסם).

כדור השלג בחברה החל להתגלגל אשתקד, שלוש שנים לאחר שהחברה החלה לפעול בשוק הנדל"ן של בריטניה. תחילתו בהתפטרות סמנכ"ל הכספים של דורות, צבי בכרך, במארס 2004. במכתב ההתפטרות של בכרך הועלו טענות לגבי התנהלות החברה.

בעקבות מכתב ההתפטרות החריף, מינה דירקטוריון דורות את מנהלו של משרד פאהן-קנה, רו"ח מיקי בלומנטל, כדי לבדוק את טענותיו של בכרך, תוך התמקדות בניתוח פעילותה של דורות באנגליה, העברות כספים לחו"ל ועסקות עם בעלי עניין בחברה.

דו"ח קנה, שנמסר לדירקטוריון באוגוסט 2004, העלה ממצאים חמורים לכאורה, בקשר לעסקות בין בעלי עניין בדורות ובזרוע ההשקעות שלה בבריטניה, דוקליין, שלא דווחו ככאלה על-ידי החברה. בין היתר, הצביע בלומנטל על העברת כספים של 500 אלף ליש"ט מדוקליין ומשותפה של דורות, רמון גרין, לידי ישפה, ששימש כדירקטור מטעם דורות בדוקליין.

בעקבות הדו"ח התפטר ישפה מתפקידו כדירקטור בדוקליין ובמקומו מונה סמנכ"ל הכספים של דורות, יהודה מימון. בחודש שעבר נעצר ישפה לחקירה בידי רשות ניירות ערך.

ישפה, נטען בעת שחרורו בערבות, היה מעורב בקבלת ההחלטות הנוגעות להעברות הכספים ששימשו את דוקליין לצרכים שונים, לאו דווקא לטובת הנכסים שניהלה והחזיקה בעבור דורות. החל ביולי 2002 החזיק ישפה ב-50% ממניות דוקליין עצמה, מה שהפך אותו לבעל עניין אישי בהעברות הכספים, אולם הוא הסתיר זאת מדורות ומחברי הדירקטוריון שלה.

דורות עצמה נחלצה לאחרונה מהתסבוכת הפיננסית והניהולית שאיימה על יציבותה בשנה האחרונה. החברה הודיעה על השלמת מכירה לקרן אירופית של שני נכסים, מרכז מסחרי וכנסיה ובית ספר הצמודים לו, בעיר ברידלינגטון תמורת 140 מיליון שקל וברווח של 63 מיליון שקל.

דורות, המחזיקה 50% בחברת-הבת שמכרה את הנכסים, תרשום רווח הון של 31.5 מיליון שקל, שיכפיל את ההון העצמי החשבונאי שלה. השלמת העסקה בברידלינגטון והרווח שנוצר ממנה איפשרו לדורות להגיע להסדר עם שותפיה האנגלים לאחר מו"מ שנמשך שישה חודשים.