הסרבן האחרון ייחשף לתביעה

ועדת החוקה אישרה לקריאה ראשונה הצעת חוק, שתאפשר לדיירי בית משותף להגיש תביעה נזיקית נגד השכן הסרבן בפרויקט פינוי-בינוי

בפרויקטים של פינוי-בינוי כביכול כולם מרוויחים: הדיירים עוזבים את דירותיהם הישנות והקטנות ומקבלים בלי תוספת תשלום דירה חדשה ומרווחת יותר; הקבלנים קוצרים רווח יזמי ממכירת דירות בהתאם לזכויות הבנייה המוגדלות; הרשות המקומית והציבור נהנים מחידוש פני העיר ועצירת הידרדרות שכונות ישנות לאזורי פשע ועוני. ולמרות זאת, פרויקטים רבים תקועים בשלב הפינוי, וברוב המקרים בשל תופעת "הסרבן האחרון".

"הסרבן האחרון" חושב, אולי בצדק, שמדובר בעיסקה לכל דבר בינו לבין הקבלן, שהתמורה בעדה פתוחה למו"מ והיא עולה עם כל חתימה של אחד משכניו. אותו סרבן דורש עבור דירתו תמורה גדולה יותר מזו שקיבלו שכניו, ובכך מעכב את ביצוע הפרויקט כולו. ישנם כמובן גם מקרים של התנגדות משום נקמנות אישית בשכנים, ולא מתאוות בצע, בבחינת "תמות נפשי עם פלישתים".

הדיירים המעוניינים בפינוי ניזוקים מאי-ניצול ההזדמנות לשיפור מעמדם, אך עד היום לא עומדת להם עילה נזיקית נגד השכן שגורם לנזק. הצעת חוק שהכין סגן ראש עיריית גבעתיים, עו"ד יצחק נטוביץ, ואשר הוגשה ע"י ח"כ ניסן סלומיאנסקי, באה לתקן מצב זה. לפי ההצעה, אם 80% ומעלה מבעלי הדירות בבית משותף תומכים בפינוי-בינוי של הבניין, תקום להם עילה נזיקית נגד 20% הסרבנים. בית המשפט יקבע, האם ההתנגדות של הסרבנים סבירה (משום שיקבלו דירה קטנה יותר, שלא מתאימה לצרכיהם, במקום רועש וכיו"ב), או בלתי סבירה (תאוות בצע או רצון נקם). דייר שהתנגדותו סבירה יונח לנפשו.

הצעת החוק עברה בקריאה טרומית, ובשבוע שעבר (ב') אושרה גם בוועדת חוק חוקה ומשפט לקריאה ראשונה. אישורה הסופי, לאור תמיכת הממשלה, צפוי עוד השנה.

החוק מעלה כמובן את שאלת זכות הקניין: הרוב הוא אומנם רוב, אך גם למיעוט יש זכות יסוד על רכושו (וכאן מדובר רק בבתים משותפים, בהם הבעלות ברורה ואין בעיה של פולשים). האם יוכל הרוב לסלק אישה קשישה מביתה, ולאלצה לשכור דירה אחרת עד שייבנה הבית החדש? האם יביא החוק למצב בו מוגשת נגד דייר סרבן, הגר בדירה ישנה וזולה, תביעת נזיקין בגובה 2 מיליון דולר, הוא יוכרז פושט רגל ויאבד קורת גג?

לדברי עו"ד נטוביץ, אין בעיה של זכות קניין, מאחר ובתמורה לדירתו של הסרבן ניתנת דירה חלופית בשווי גדול יותר. כמו כן, לדבריו, הבעלות על דירה בבית משותף איננה כבעלות על בית פרטי: ישנם שותפים לקרקע, ולדעתם יש משקל.

נטוביץ מציין, כי מטרת החוק היא להרתיע את הסרבנים מפני תביעה, ולא להגיע לבירור העניין בבתי המשפט. עצם יצירת השוט המאיים אמור לעשות את שלו, במרבית המקרים לפחות.

לדברי עינת גנון, סגנית מנהלת אגף תכנון ערים והאחראית על פרויקט התחדשות עירונית במשרד השיכון, החוק יכול לסייע רבות בהוצאתם לפועל של פרויקטים, אם כי אלו שביוזמת משרד השיכון נמצאים עדיין בדיון בוועדות, וטרם הגיעו לשלב בו נתקלו בדייר סרבן. גנון מדגישה, כי בשום אופן לא מדובר בסילוק דייר מביתו, וביהמ"ש יקבע פיצוי נזקי בהתאם למצבו האישי של הדייר.

שאלה אחרת שמתבקשת היא, כיצד להתמודד עם "בניין סרבן" שתוקע פרויקט פינוי-בינוי הכולל מספר בניינים? לכך ליוזמי החוק אין עדיין פתרון.