חסה וחלילה

החסה, שתמיד היתה מוצר צריכה ביתי משעמם ומה שנקרא "טכני", נמצאת בנסיקה בשנים האחרונות - החל בסלט חסה אמריקאית חמצמץ ומחיה בארוחת שישי ובמסעדות המגישות סלט עלי בייבי לחים ברוטב ויניגרט צמיגי, וכלה בנשנוש אנין של עולש עם קורטוב מלח. מבחר החסות המתעדכן תדיר, נגישותן בכל מרכול בכל ימות השנה והפיכתן ההדרגתית להרגל תזונתי של הישראלי הממוצע - כל אלה יהפכו קמפיין ברוח "יהודי שמגרש יהודי יישאר בלי חסה!" למסע הפחדה אפקטיבי ומעורר חרדה בכל בית.

צילומי החממות המוריקות במוספי סוף השבוע ורשימות הספד ארכניות למפעל הגידול הפורח בגוש קטיף אינם רק טקסט אבלות לנדל"ן שיוחזר. החסות של גוש קטיף, כך נדמה, הפכו חלק מחיינו. יש"ע זה כאן. בסלט.

מי רוצה לחסל את חסלט?

מדברים על 340 משפחות בגוש קטיף שחיות מחקלאות - עגבניות שרי, ירקות אורגניים, צמחי תבלין, פלפלים, פרחים, חסה וירקות עליים ללא חרקים - שגדלים ב-4,000 דונם של חממות. היקף היצוא השנתי נאמד ב-300 מיליון שקלים.

60 אחוז מגידול העירית לייצוא הוא מהגוש, 70 אחוז מפרחי הגרניום המיוצאים לחו"ל גם הם מכאן. על פי הנתונים, גוש קטיף מספק 30 אחוז משוק החסה והעלים בישראל. בגוש יש כמה חברות שאחראיות להרחבת שוק החסה ומקפידות על חרקים וחומרי הדברה. חברות כמו חסלט - עלי קטיף מכפר דרום, ירק נטו, גלאט עלים ותנובות קטיף נהנות מתנאי הפתיחה העדיפים שחלים על התנחלויות בזכות מדיניות הממשלות, מכושר המצאה שהביא לשוק החרדי והכללי את החסה ללא מזיקים, וכן ממזג האוויר המתאים ביותר לחסה. שלא לדבר על כוח העבודה הזול - מאנשי שבט המואסי שהתפרסמו לאחרונה ועד התאילנדים שהפיקוח עליהם רופף יותר.

לא הרבה מוצרים עושים קרוס אובר מהשוק המיועד לציבור החרדי לשוק הכללי. לרוב התנועה היא הפוכה - מהשוק הכללי אל השוק הייחודי לחרדים - מתוך כוונון המוצר והקמפיין לצרכים הספציפיים של המגזר החרדי. המוצר המפורסם ביותר של חסלט - עלי חסה שטופים, חתוכים וארוזים, ללא מזיקים וללא הדברה - שווק תחילה לשוק הדתי, והיום הוא נצרך בידי השוק הכללי. קופסאות הפלסטיק השקופות הסגורות הרמטית של חסלט הפכו סמל סטטוס במשרדים שונים, כשנכנסו לשוק לראשונה לפני כמה שנים. במקרה של החסה השטופה הכיוון היה הפוך - החרדים היו כוח החלוץ לפני המחנה. אחריהם הגיעו המזכירות ומנהלי המכירות בדיאטה.

סוגיית החסה הכשרה וירקות עליים אחרים (פטרוזיליה, כוסברה, שמיר, כרוב וכדומה) העמידה שתי אפשרויות לא קוסמות במיוחד לציבור שומר המצוות: להשקיע זמן רב בניקוי העלים מחרקים ותולעים או לקנות חסה ללא תולעים, שבדרך כלל מכוסה בריסוס. בפסוקים המגדירים את המזון המיועד לאדם ולחיה כתוב: "ויאמר אלהים הנה נתתי את-כל-עשב זרע זרע אשר על-פני כל-הארץ, ואת-כל-העץ אשר-בו פרי-עץ זרע זרע: לכם יהיה לאכלה ולכל-חית הארץ ולכל-עוף השמים ולכל רומש על-הארץ אשר-בו נפש חיה - את-כל-ירק עשב לאכלה ויהי-כן" (בראשית א, 30-29).

מהמסופר בספר בראשית, לאחר הבריאה אין תחרות בין אדם ובין החיות; אדם לא אכל חיות והחיות לא אכלו חיות אחרות או את האדם. בחלוקת עולם הצומח מראש לא היו העלים מיועדים לבני אדם. החיות קיבלו את "כל הירק עשב", כלומר את העלים, הגבעולים, ואולי גם הפרחים. אחרי המבול היה שינוי בחוקי האכילה, ואלוהים אמר לבני נוח: "כל-רמש אשר הוא-חי, לכם יהיה לאכלה: כירק עשב, נתתי לכם את-כל" (בראשית ט, 2). אלוהים התיר לנוח ולבניו לאכול חיות, וגם עלים. לבני נוח לא היתה בעיה לאכול חסה או פטרוזיליה - מאחר שלא נדרשו לנקות אותה מחרקים לא היתה בעיה לאכול חסה לא מרוססת. אבל, כפי שהרב קוק מסביר ב"חזון הצמחונות והשלום", חוקי האכילה היום קרובים יותר לחוקי האכילה שהיו לפני המבול - יש מגבלות רבות על אכילת בשר, אסור בכלל לאכול חרקים ותולעים, וממילא קשה יותר לאכול ירקות עליים.

אין תחליף לבדולח

חסלט הוא מותג של עלי קטיף, והוא נחשב למוביל בתחום העלים ללא חרקים. חלק מהדרישה היא הקפדה על ניקוי שאריות חומרי הדברה. כיום חסלט קבעה אף תו בשיתוף שירותי מעבדה של בקטוכם מנס ציונה. יש גידולים של ירקות אורגניים בגוש, אבל רוב המאמץ מופנה לניקוי ההדברה. לאחר תהליך הכנה שנמשך כשנה קיבלו מוצרי חסלט את תו האיכות החדש לתוצרת חקלאית "דרך המעבדה". מעבדות בקטוכם מעניקות פיקוח חיצוני למגוון סוגי הירקות של חסלט, ובכללם חסה, פטרוזיליה, כוסברה, שמיר, נענע, בצל, כרוב, כרובית, סלק עלים, סלרי ותבלינים למיניהם. תהליך הביקורת כולל, חוץ מהקטיף, בדיקות מדגמיות במפעל ובנקודות המכירה.

מספרים בגוש שדווקא שם פורחת החסה ללא חרקים משום שכילדים בפסח ראו את ההורים בודקים את החסה מול אור הפלורסנט והשמש במשך שעות כדי לוודא שאין חשש לתולעים בחסה. אז היו משרים את החסה בחומץ ובמי מלח כדי להרוג כל חשד לתולעים חיות. המגדלים היום עשו את תקופת ההתלמדות שלהם בחסלט מאז החלה ב-89' בניסיונות להגיע לירקות עליים ללא חרקים. החקלאים מהגוש טוענים כי נכון לעכשיו, לחממות הגידול בבדולח, בגדיד ובכפר דרום לא נמצא מקום חלופי.

דונם פה ודונם חסה

שמעון ביטון, אגרונום של חסלט ומשרד החקלאות, נחשב למי שאחראי לפריצת הדרך בתחום העליים ללא מזיקים. מגברת מגוש קטיף שמעתי לראשונה את השמועה על שמעון הגיבור: "מישהו התחיל בגדיד עם חבר - שני משוגעים לעניין - שמו רשת כפולה. הביאו את כל הרבנים לבדוק את המוצר - יצא ירק נקי". ביטון כיוון לשוק החרדי. מביתו בכפר אדומים ליד ירושלים הוא מספר על התקופה היצירתית של פיתוח תנאי הגידול לחסה ללא מזיקים: "התמחיתי בחרקים בלימודי האגרונומיה ברחובות. מלימוד תורה ידעתי על הבעייתיות של נוכחות חרקים במזון יבש. לפני פסח עקרות בית עסוקות באובססיביות בניקוי חרקים. בשנות השמונים, עם כמה פיתוחים טכנולוגיים, עלה הרעיון לגדל חסה שמורה מחרקים לפסח. הצעתי למגדלים בארץ לשתול בתוך חממות ולא בשטח פתוח. בשטח פתוח החסה היתה נגועה בחרקים". ביטון חבר לאלי בן-נעים, ויחד הם פיתחו את תנאי הגידול. "הבאתי לו את כל התוכנית. עבדנו עם זן נגה של חסה רומית. כעבור כמה חודשים נכנסו מכון תורה וארץ והרב יגאל קמניצקי שנתנו את האישור ההלכתי וליווי כשרותי. עד היום המגדלים שומרי תורה ומצוות וגם התאילנדים לא עובדים בשבת. זה התחיל בשילוב של חבר'ה צעירים, מושבים דתיים, רב צעיר ודינמי שהפך עולמות בשביל הפרויקט ומכון תורה וארץ. בארץ ישראל יש הרבה סוגים של חסה - היום גם כוללים סלק עלים וסלרי בשיטת הגידול הזאת. התחלנו ב-1989 עם דונם אחד במושב גדיד. הגידול הזה היום מגיע ל-1,000 דונם בבתי צמיחה בין עצמונה לכפר דרום. החממות של גוש קטיף מושקות ממי המוביל. אני יכול לספר לך שהייתי פוגש מגדל, עובד איתו על שיטת הגידול ביחד, ובלילה הוא היה כבר מת. ראיתי בגוש מסירות נפש והקרבה של צעירים".

- מה עם התדמית של החסה מהגוש?

"היום מכירים יותר את החסה מאשר את גוש קטיף. החברה שלנו היא המובילה בשוק - משקיעה המון באיכות המוצר מבחינה מיקרו-ביולוגית ושאריות הדברה. אנשים נחשפו לעניין של תולעים והלכה דרך החסות. התחום של המצוננים (חסה שטופה וחתוכה, י"ס), גלגל מיליארד שקל לטעמי".

- איזו השפעה תהיה להתנתקות על תנאי הגידול של חקלאי החסה מהגוש?

"בגוש יש חולות - מצע גידול נוח למגדלים. מזרחה מגוש קטיף מדובר בקרקע כבדה שתצריך התנסות שחלק גדול מהמגדלים לא מכירים. הם לא מכירים לא קרקע בינונית-כבדה ולא כבדה. בכל הקשור לגידול ולשיווק של החסה, תהיה תקופת משבר מסוימת, אבל במשך הזמן נתגבר על המשבר".

קודם כול הפלפל

במצב אופטימלי שיטת גידול ברשת כפולה אמורה לשחרר את המגדלים משימוש במדבירים. בסוף מאי עבר בכנסת "חוק החקלאות האורגנית" המסדיר את כל נושא הגידולים האורגניים. אורית זרובבל דיווחה ב"גלובס" שהחוק ייכנס לתוקפו בתוך שמונה חודשים ואמור למנוע את הטעיית הצרכנים ולהסדיר את השוק הצומח של גידולים אורגניים - ובהם החסה והעליים. על פי חברת דן אנד ברדסטריט, השוק האורגני מגלגל בישראל 100-75 מיליון שקל בשנה. בשנתיים האחרונות הוא גדל ב-40 אחוז (!). על פי החוק החדש, חקלאים המקבלים תווית של תוצרת אורגנית מנועים מלהשתמש בחומרי הדברה ודישון בכל שלבי הטיפול בתוצרת, עיבודה ושינועה.

אריאל פורת מרכז את קרן מאמין וזורע, ששמה לה למטרה לעזור לחקלאים מהגוש במחזור הזריעה הנוכחי הלוט בערפל ההתנתקות. לקרן קו חם לתרומות. פורת מספר על פעילות הקרן: "ההלוואה שלנו לחקלאי הופכת למענק אם הוא לא יכול לעבוד את האדמה שלו מסיבות מדיניות. אנחנו מעריכים שההתנתקות לא תקרה או תידחה. בכל אופן מוכרחים שהחקלאי יסיים את העונה. הקרן מאפשרת את המשך החקלאות בגוש קטיף. חסה דורשת טווח קציר קצר. הקרן פונה לחברה שמגדלת חסה, או עירית, פלפל, עגבנייה - שדורשים טווח קציר ארוך. כל מי ששותל היום עירית, עגבנייה או פלפל יהיה הראשון שיזכה להלוואה - כרגע אני עובד על מיון הבקשות. כבר יש בקשות של מאות דונמים. בקשות לשבועות ולימים הקרובים אנחנו יכולים לכסות מיד. אנחנו מציעים לחקלאי לא להפסיד את העונה בשום מקרה - אחרת אנחנו הורגים אותו. חסה קוטפים אחרי חודש מהשתילה. זו שתילה מתמשכת. חקלאי מסוגל לעשות תשעה מחזורים של חסה. ממוצע 35 יום - בחורף 45 יום ובקיץ 27. היו שהגיעו גם לעשרה מחזורים בשנה. חקלאי קוטף בדונם 7,000 קרטונים של חסה בשנה. 8,500 ראשי חסות לדונם בגל אחד.

השתילים לדונם חסה עולים כ-600-550 שקל. שתילים לדונם עגבניות עולים 4,500 שקל, ויש להן שני מחזורים בשנה. תחילת קטיף העגבניות היא רק אחרי שלושה חודשים מהזריעה. השיא של הקטיף הא רק אחרי חמישה חודשים וחצי - זה גידול שאפשר להחזיק אותו עשרה חודשים בשנה".

- ויש היענות ליוזמת הקרן?

"אלפי משפחות כבר תרמו בארץ - בעיקר בארץ. כל פנייה היא 1,000 שקל בערך. אנחנו בשלב שבו מתקשים להכניס את הנתונים למחשב. אני מאמין שהשקעה דרך קרן מאמין וזורע היא מההשקעות הטובות במשק".

חסה זה לייפסטייל

פורת, חקלאי מעל 20 שנה, משמש מנהל ייצור בחסלט - עלי קטיף, ובעל משתלה משלו. "ירקות עליים הם 25 אחוז מכלל החקלאות בגוש קטיף", הוא מסביר. יש 500 דונם עירית בגוש קטיף. גידולי העליים תפסו כמותג שמזוהה עם גוש קטיף. לפני 15 שנה הבאנו את הבשורה של העליים ללא חרקים. חסלט יצרה ענף חדש בחקלאות - היום יש 12 חברות שעוסקות בענף הזה. זה גדל להיות ענף שמגלגל סכומים מכובדים מאוד. לפני שבע-שמונה שנים הכנסנו את הירקות המצוננים. היום יש פחות או יותר שלושה מפעלים שעוסקים בירקות קצוצים ושטופים".

- מה אתה רואה כהשפעה העיקרית על פריחת המצוננים - חוקי כשרות או סגנון חיים בריא?

"עם כל הפיתוח והמודעות, אנחנו עדיין בפיגור של כמה שנים אחרי אירופה. אני חושב שהמצוננים הם נישה שלא קשורה לכשרות דווקא, אלא יותר לנוחות. בירקות יש שתי דרכים להצליח - נוחות ובריאות. זה צריך להיות קל וזמין לאכילה וללא שאריות חיידקים. אנחנו התחלנו ב'דרך המעבדה' - מיתוג שמבטיח ניקיון משאריות הדברה. חסה היא מוצר גנרי בסל הירקות - כמו מלפפון ועגבנייה. אתה יכול למצוא בית בלי כרשה או צנון, אבל לא בלי חסה. החסה היא הלחם הלבן של הירקות".

- איך אתה מסביר את ריבוי סוגי החסה שמשווקים בשנים האחרונות באופן סדיר?

"היום הולכים יותר על סוגי החסות האקזוטיות. זה מקביל למה שקורה עם הלחם הלבן. אז יש הלחם הפשוט, אבל בשנים האחרונות אתה רואה את הפריחה של השיפון 50 אחוז ו-70 אחוז, ויש עדכונים למיניהם - לחמניות עם קצח או בצק פרמזן".

- איזו השפעה אתה רואה להתנתקות על שוק החסה?

"אני חושב שלחרדים יהיה משבר זמני בלבד בחסה, כי זה גידול מהיר בסך הכול. קרן מאמין וזורע תהיה עצירה של תהליך הגירוש. בזכות שיתוף של הרבה משפחות במדינת ישראל התמיכה שהקרן נותנת תחזק את אחיזתנו ותמנע את הפירוק והגירוש".

חסה במקום קסטרו

ארגון PETA ליחס אתי של בני אדם לחיות, המוכר בעיקר בזכות מאבקו נגד השימוש בפרוות, פתח לאחרונה בפרויקט "עלמות החסה". באתר החרמני והירוק www.lettuceladies.com אפשר למצוא את כל האינפורמציה לחיים צמחוניים בממלכת החסה והירוקים למיניהם. עלמות החסה הן עקרות בית אמריקאיות חתיכות שמצאו דרך מלאת הומור וחן לקדם אורח חיים בריא בעיירות מגוריהן. הן מטיילות להן ברחובות העיירה עם חומר פרסומי להפצה בין הולכי הרגל. העלונים שבידיהן מונים את מעלות הצמחונות בכלל ואכילת החסה בפרט. בתלבושת שנראית כאילו חווה כבר עלתה עליה כשארזה לקראת היציאה מגן עדן, הן מתהלכות כשעלי חסה מסתירים את מבושיהן וחזן, ועל פניהן חיוך אמריקאי מושלם. האתר אף מאפשר "לאמץ" עלמת חסה - להקליק על תמונת אחת מהעלמות ולתרום לארגונן.

גלריית הבנות כוללת את קרלה הדעתנית, קריסטי השופעת, קרי הביישנית, ברנדי העגבנית ועוד. באתר לינק גם ל"נערי הברוקולי" - חבורת בחורים שגם היא שמה לה למטרה לקדם את הרגלי הצמחונות. שם אפשר למצוא את ראב, פאול, ברוס, ריקרדו ועוד. הם מארגנים ברביקיו בפארקים על טהרת הטופו ונקניקיות תחליפי בשר. האתר כולל גם תומכות בסגנון טרייסי בינגהאם ופמלה אנדרסון - שתיהן מ"משמר המפרץ" - המאמצות את עקרונות "עלמות החסה" וגם לובשות ביקיני מחסה (!).

החסה נחשבת לירק עלים מערבי, אך מקורה באסיה. ההיסטוריה שלה ארוכה ומפוארת - ראשיתה בשומרים שישבו במסופוטמיה. האתונאים והספרטנים, ובני רומא אחריהם, השתמשו בה למאכל וכתכשיר רפואי. האימפריה הרומאית הביאה את החסה, Latucca בלטינית, לכל קצות האימפריה - עד חומת אדריאנוס בצפון האי הבריטי. במערב החסה נאכלת קרה וטרייה, בסין היא מבושלת וחמה. המרכיב העיקרי שלה - אחוז מים גבוה. השם Lettuce קשור במילה הצרפתית Lait - חלב, בגלל הנוזל החלבי שלה, שאותו אפשר למצוא במרכז העלים ובשורש - "שרף חלבי". החסה היא בעלת צורת ראש (ויש אומרים שמבפנים היא הירק הדומה ביותר למוח). לחסה מאות זנים - מירוק בהיר ועד אדום. אלה נחלקים לחמש קבוצות עיקריות, והנפוצות שבהן הן החסה הפריכה (ראש), חסה רומאית (קוס) וחסת עלים. החסה זקוקה לאדמה לחה, לשמש ולכפור לילי.

אייסברג (Iceberg) הוא סוג החסה הפופולרי ביותר. זוהי חסה פריכה שאצלנו נקראת חסה אמריקאית. השם אייסברג (קרחון) ניתן לחסת ראש בארצות הברית בשנות העשרים, שם נהוג היה לקבור את ראשי החסה בהררי קרח בזמן הנסיעה מהשדה לבית האריזה. האייסברג מכונה בארצות הברית "חסה של דולר אחד" - זהו מחירו של ראש חסה אחד ברשתות השיווק. בטמפרטורה קבועה, האייסברג נחשבת לבעלת חיי המדף הארוכים ביותר מבין סוגי החסות למיניהם. מגדלי האייסברג בבריטניה השקיעו שבעה מיליון ליש"ט עד שהגיעו ב-1984 לזן שיהיה עמיד ואטרקטיבי לשוק האנגלי. היום במשך עונת החסה בבריטניה (יוני-אוקטובר) גדלים 50 מיליון ראשי חסה אייסברג. אלה נארזים בוואקום ונשלחים לקירור של 2 מעלות צלזיוס, שעתיים לאחר שנקטפו לכל היותר. משקל המינימום שנקבע לאייסברג הוא 350 גרם. מבחינת עושר הטעם קשה למצוא דמיון בין החסה האמריקאית שלנו ובין הקלקר התפל של האייסברג בארצות הברית. בצורתה החסה הזו היא הדומה ביותר לכרוב - היא בהירה, צפופה ועגולה. מאחר שבארצות הברית היא חסרת טעם, מעלתה הראשונה שם היא פריכותה, ועל כן מובטח מקומה בכריך ההמבורגר בין הקציצה הבשרנית למיונז הנימוח. אייסברג בהירת המראה כמעט חסרה כל ערך תזונתי. רק בשביל האנקדוטה - החסה הגדולה בעולם גדלה ב-1974 אצל קולין בואוקוק באנגליה - משקלה הגיע ל-11 קילוגרם (!).

החסה מכילה חומצה אספרטית, חומצת לימון ועוד חומצות אמינו רבות. העלים מכילים סיבים, מינרלים, ויטמינים וקבוצות פחמימות. מבחינה בריאותית החסה מרגיעה את דרכי העיכול, ממריצה את מחזור הדם ומסייעת בהפחתת הכולסטרול. כמו כן, היא עוזרת בהרגעת העצבים ומסייעת לשינה טובה.

הרומאים היו מניחים עלי חסה על בטנה של אישה הרה להרגיע אותה. אינדיאנים בדרום אמריקה מכינים חליטות חסה לטיפול בכאבי בטן וכדי להרגיע כאבים בכלל - שלושה ספלים ביום של חליטת חסה עוזרים לשכך כאבי מחזור. חסה ושמן זית לפני השינה מסייעים להירדם בנעימים. חליטת חסה מרוכזת אף עוזרת נגד התקפת אסתמה וברונכיט ספסטית. סירופ מגבעולי חסה טוב נגד שיעול.

סלבס הם חסה

החסה היא מרכיב קבוע בדיאטת הרזיה - כפי שלאלים יש נקטר, לדוגמניות - חסה. במדור "שליחות קטלנית" שערך גיל ריבה במוסף "7 ימים" של "ידיעות אחרונות", הוא התייחס לתרבות הסלבס של סוף שנות התשעים באכזריות עוקצנית מתבקשת. הוא טבע את המונח "חסה" ביחס לכל כוכבנית. כשבא לספר על דוגמנית כלשהי קרא לה פשוט "חסה".

מירי בלקין, שהגישה את תוכנית הטלוויזיה הראשונה לדיאטה "מירי לא חסה" בקשת, מנחה קבוצות תמיכה ועידוד להרזיה קרוב ל-25 שנה: "חסה ועלים הם מרכיב מאוד חשוב בתפריט שלנו", היא פוסקת. "מה שטוב בחסה הוא שהיא ירק דל קלוריות וממלא - עשיר בסיבים תזונתיים. החסה מקנה אפקט שובע מאוד חשוב. זה ירק יפהפה שמקשט כל סלט. כל מסעדה שמכבדת את עצמה תגיש לצד המנה העיקרית סלט עלים קטן. יש המון מבחר היום. אני יודעת שמכינים מחסה פשטידות וקציצות - מתייחסים אליה ממש כמו לתרד כבר".

- אבל התחום הראשון של החסה הוא עדיין סלטים.

"חסה נקשרת לדיאטה. זה ירק בריא ומשביע. חשוב לאכול סלט כתוספת לחלבון".

- אפשר מתכון?

"או.קיי. תבחר לך את כל העליים - חסה, עלי בייבי, אורוגולה - בקערה גדולה; תחתוך דק בצל סגול; תחתוך דק בצל ירוק; תשים עגבניות שרי; פטריות שמפיניון פרוסות דק-דק; פלפל אדום, צהוב וירוק חתוכים דק. את התיבול אני משאירה לכל אחד - היום יש רוטבי לייט מצוינים. אני אוהבת לשים שמן זית מאיכות טובה, מלח גס והמון-המון לימון. אפשר להוסיף גם שום כתוש".

- מה מיוחד בחסה?

"יש בה ויטמין שעוזר בספיגה של ברזל וסידן. לכן כשאוכלים ארוחה חלבית טוב לאכול ליד זה סלט, וגם ליד ארוחה בשרית טוב לאכול סלט. יש לו ערך תזונתי גבוה. הוא עוזר לעיכול ועוזר לקלוט בגוף את הברזל והסידן".

חממת חסה אצלך בבית

אחד הפתרונות המסתמנים למחסור באספקת חסה שתגרום ההתנתקות הוא גם בשורה לכל אוכל עליים באשר הוא. הטכנולוגיה של חברת אורגניטק תאפשר בעתיד לכל אחד מאיתנו לגדל לעצמו חסה אורגנית. חברת אורגניטק מפתחת מערכות עצמאיות לגידול חסות ועלי תבלינים, ומעוניינת להיכנס אף לתחום הביוטכנולוגיה ולייצר תרופות באמצעות צמחים - כך דווח ב"גלובס". בינתיים פיתחה החברה, היושבת ביוקנעם, מערכת לגידול עליים ותבלינים בדרך אוטומטית מכנית שנקראת GrowTECH. מדובר בחממה ניידת - מעין בית גידול לחסות ועלים ירוקים. "כל מה שצריך הוא חיבור למקור חשמל וברז מים כדי להפוך מכולה מן השורה לחממה המאפשרת גידול ללא מגע יד אדם או תלות בתנאי מזג האוויר", כתבה העיתונאית גיתית פנקס שדיווחה על ההמצאה.

ראשי החסה במכולה מונחים על מגשי קלקר באמבטיות של מים המסודרות בקומות. את המשתלה ההידרופונית מתחזקות ידיים רובוטיות שזורעות, קוטפות ואורזות את החסות. אורגניטק מעוניינת להציב את המכולות העתידניות מחוץ למסעדות, מפעלים, קנייני מזון וחנויות - כל מי שזקוק לאספקה סדירה של חסה כל השנה, ללא ריסוס וללא מזיקים.

בחוות רודד, שישה קילומטרים צפונית לאילת, כבר נעשה שימוש בחוות גידול של אורגניטק. על שטח של 3,000 מ"ר אמורים לצמוח מיליון ראשי חסה בשנה. לקוחות החווה נכון להיום הם המלונות קלאב הוטל, דן מרידיאן, וכן סופרמרקטים מקומיים. רפי הוכמן, ראש עיריית אילת לשעבר, השותף בחוות רודד, צוטט: "איתרנו את החסה הנקייה מחרקים, חומרי הדברה וחול, ועשינו פיילוט של למעלה משנה על כחצי דונם. מה שראינו הוא שכל שף של בית מלון שקיבל פעם אחת את התוצרת הופך להיות לקוח".

מבחינתו יש חשיבות לשוק החרדי. "יש לנו כשרות וזה מוצר מעולה לציבור הזה", הוא הוסיף. בפסח האחרון חוות הגידול ברודד קיבלה הזמנות ל-5,000 ראשי חסה ממלונות באילת. ליאור הסל, ממייסדי אורגניטק, הסביר באותה כתבה: "מה שמעניין אותנו בשלב זה הוא שוק החסה, שהוא לבדו מוערך ב-15 מיליארד דולר בארצות הברית ובסכום דומה באירו באירופה". הוא הבטיח כי אורגניטק תהיה מסוגלת לספק את שוק החסה, שאינו עונתי, גם לצרכני חסה שטופה וחתוכה.

הטכנולוגיה של אורגניטק לא כל כך נדרשת בישראל - המשופעת בכוח עבודה זול, שמש ועלות אנרגיה נמוכה - תנאים טובים לגידול חסה, אלא מתאימה יותר למסעדות יוקרה בערים ברחבי העולם או לאתרי נופש אקסלוסיביים - שם יש צורך בשדה חסות אורגני, קומפקטי ונגיש, הממוקם בדלת הסמוכה לארון הקירור של הבשרים, משטח הגידול של הוונגולי והאקווריום ללנגוסטין. הפצת החסה והבאתה לשוק עולות יותר מלייצר אותה, "ההובלה יקרה יותר מהייצור ועלויות השינוע לאזורים חשוכי חסה גבוהות. וכאן אנחנו מקווים להיכנס לתמונה", אמר הסל. השוק הוא אפוא מסעדות ובתי מלון החוסכים את זמן השטיפה והחיפוש אחר תולעים. למעוניינים, גודל יחידת ייצור של אורגניטק הוא 1,000 מ"ר, והיא מסוגלת להוציא 200 אלף ראשי חסה בשנה. עלותה של יחידת ייצור ללקוח היא 200-150 אלף דולר.