אומדן של התביעות הכספיות הנוספות שמעלות סיעות הכנסת כתנאי לתמיכתן בתקציב המדינה עומד על 2.7 מיליארד שקל. אם יצליחו הסיעות למנוע תיקונים שונים המוצעים בחוק ההסדרים, שהאוצר כבר הביא אותם בחשבון, עלול להיווצר בתקציב פער שעלותו נאמדת לפחות ב-2 מיליארד שקל.
שר האוצר, יעקב נאמן, הודיע אמש (ב') מעל בימת הכנסת, כי הממשלה לא התחייבה בהסכם כלשהו לקראת ההצבעה על התקציב בקריאה הראשונה. הוא אמר זאת בתגובה לדרישת ח"כ אברהם שוחט (עבודה), להניח על שולחן הכנסת, כנדרש בחוק, את כל ההסכמים שעשתה הממשלה עם המפד"ל בנושא התקציב, שכתוצאה מהן שינתה הסיעה את הצבעתה והחליטה לתמוך בתקציב. התקציב עבר על חודו של קול - 54:53.
תביעות המפד"ל מחייבות תוספת מיידית בשנה הקרובה של 300 מיליון שקל להרחבת חינוך חובה חינם מגיל 4 (200 מיליון שקל) ולכיסוי הגרעונות של המועצות הדתיות (100 מיליון שקל). הערכת התוספת לחינוך היא 600 מיליון שקל למשך 3 שנים. המפד"ל גם מתנגדת לצימצום ההנחות לגימלאים באגרת הטלוויזיה ובארנונה, שהאוצר מציע בחוק ההסדרים, ושעלותן העקיפה (לא בתקציב המדינה) היא 200 מיליון שקל.
לטענת המפד"ל, ראש הממשלה, בנימין נתניהו, הסכים עקרונית לקבל את התביעות, בשיחה טלפונית שקיים עם שר החינוך, יצחק לוי, במהלך ישיבת הסיעה אתמול אחר הצהריים, לפני ההצבעה.
התביעות המיידיות של הסיעה הערבית המאוחדת - שהימנעותה בהצבעה הביאה להעברת התקציב - נאמדות ב-1.1 מיליארד שקל. הסיעה ניאותה להימנע בגלל הכרזת ההצבעה כהצבעת אמון בממשלה. היא שינתה את עמדתה בלחצו של נתניהו, שפעל בתיווכו של ח"כ אריה דרעי (ש"ס), לחץ אשר כלל הסכמה ללכת לקראת מילוי תביעותיה בקריאה השנייה והשלישית של התקציב.
התוספת הנדרשת כוללת השלמות לתקציבי הרשויות המקומיות בהתאם לדו"ח סוארי בסך 600 מיליון שקל; השלמת התוכנית לפיתוח מערכת החינוך במגזר הערבי (תוספת כיתות ועוד) ב-350 מיליון שקל (מתוך מיליארד שקל ב-3 שנים); ביטול מס רכוש על קרקעות לא בנויות שעברו בירושה בעלות של 60 מיליון שקל; ופיתוח תשתיות ל-8 יישובים בצפון הארץ שקיבלו הכרה לאחרונה, בעלות של 100 מיליון שקל.
סיעת הדרך השלישית תובעת, כתנאי לתמיכתה בתקציב בקריאה שנייה ושלישית, ביצוע מיידי של חוק הדיור הציבורי, והיא מתנגדת לדחות את ביצועו בשנתיים כפי שמציע האוצר בחוק ההסדרים. אם התיקון לא יעבור - עלות ביצוע החוק לשנה הראשונה, שלא תוקצבה, נאמדת במיליארד שקל. ההוצאה היא על חשבון הפיצוי לעמיגור ולתיקצוב המשכנתאות לרוכשי הדירות.
האוצר מעריך את עלות החוק ב-5 שנותיו ב-10 מיליארד שקל. הממונה על התקציב, דוד מילגרום, אמר ל"גלובס", כי ההוצאה בשנה הראשונה תלויה בהיקף רכישת הדירות, אך נראה שהיא תהיה פחות מהחלק היחסי (2 מיליארד שקל) של האומדן הכולל.
תביעה אחרת, של ישראל בעלייה, נענתה שלשום (א') על ידי הממשלה, בהחלטה לעדכן את השתתפות המדינה בשכר דירה לזכאים בגלל הפיחות. הפיצוי יסתכם בתוספת של 250 מיליון שקל. נענתה גם תביעת יהדות התורה, לבטא בתקציב את הגדלת התמיכה בישיבות שהוסכם עליה השנה, בסך 30 מיליון שקל.
מסגרת התקציב עלולה להתערער גם בגלל המשיכה הזמנית של חוק ההסדרים, עליה החליטו אמש נתניהו ונאמן, מחשש שלא יעבור אחרי מהומת ההצבעה על חוק התקציב, ואיום האופוזיציה לבטל את קיזוז אנשי הקואליציה שנעדרו מחמת מחלה.
תקציבי הרווחה חושבו בהנחה שהכנסת תאשר את צימצום ההצמדות של הקיצבאות והתשלומים השונים. עלות הצימצום, אם לא יאושר, נאמדת במיליארד שקל
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
