צפון אירלנד מייחלת למהפך גם בכלכלה

חברת אנדור טכנולוג'י לייצור מכשירי מדידה מיוחדים יושבת בין הכסאות: לפני שנה עקרה מן הסביבה המוגנת של אוניברסיטת בלפסט לפארק התעשייה ספרינגווייל במערב העיר, על אף חששותיהם של כמה מעובדיה: בעבר הלא רחוק היה איזור זה זירה לקרבות רחוב ומטחי יריות. החומות הגבוהות שהוקמו לא הרחק מכאן, כדי לחצוץ בין אזורי המגורים הפרוטסטנטיים לקתוליים, מהוות תזכורת לכך שהשלום עדיין רחוק מלהיות יציב.

היתה זו רשות הפיתוח הממלכתית (IDB), שהגתה את הרעיון להקים פארק תעשייה דווקא באזור זה של בלפסט, ה"נייטרלי" מבחינה דתית. היא דאגה להכנת תשתית טכנולוגית ראויה וקבעה דמי שכירות נמוכים לביתנים שהקימה. ליד אנדור התמקמו, עד כה, תאגיד האלקטרוניקה היפאני פוג'יטסו וחברת פ.ג.וילסון, שהיא מיזם משותף של שתי חברות אמריקאיות, קטרפילר ואמרסון.

במשק הצפון-אירי שוררת אווירה של יציאה למרחב. מלונות ומרכזי קניות חדשים בבלפסט ובלונדונדרי הוקמו על הריסותיהן של שורות בתי מגורים. היזמים במחוז בריטי זה מברכים בכל לב על ההסכם שהושג בין שני הצדדים, אחרי 30 שנות אלימות, אך הם עדיין אינם בטוחים אם יאריך ימים.

בעיה נוספת היא, כי צפון אירלנד על מיליון וחצי תושביה תלויים זה שנים בסובסידיות מלונדון - בשיעור של כ-3.5 מיליארד ליש"ט (כ-5.7 מיליארד דולר) לשנה, שהן כמעט 4,000 דולר לנפש לשנה, וזאת מבלי לחשב את העלויות של החזקת צבא גדול בפרובינציה זו. שום פוליטיקאי אינו מוכן להתנגד בפומבי לסובסידיות אלה, ושר האוצר הבריטי גורדון בראון אף הבטיח לחודש אפריל חבילת סיוע מיוחדת בת 315 מיליון ליש"ט. עם זאת מסכימים המשקיפים כי בטווח הארוך, עם ייצוב המצב הפוליטי, תצטרך כלכלת אלסטר לעמוד על רגליה היא.

אומרת בעלת גלריה בלונדונדרי: "משלמים לצפון אירים, כדי שיישארו בבתיהם ולא יעשו שטויות ברחובות". ואמנם, הדיור הציבורי בצפון אירלנד הוא ברמה גבוהה יותר מזו שבאזורים אחרים בבריטניה, רשת הכבישים שלה טובה מזו שברפובליקה האירית, והמיזמים בה נהנים מתמיכות גבוהות.

תנאים מועדפים אלה הביאו בעת האחרונה לנהירת משקיעים מבחוץ, ובראשם אמריקאים ואסיאנים. הם מוצאים כאן מאגר גדול של כוחות עבודה בעלי השכלה גבוהה מן הממוצע הבריטי. גם בוגרי שתי האוניברסיטאות קווינס ואוניברסיטת אלסטר, מבוקשים מאוד בשוק העבודה. האבטלה היום היא הנמוכה ביותר מאז שנות השבעים - פחות מ-%8.

אבל בשמיה של אלסטר מתחשרים גם עננים קודרים לרוב. למשל, אם התמ"ג בשנה היוצאת עלה ב-%2, הרי בשנה זו צפוי קיפאון, ורק בשנת 2000 הוא יעלה שוב, ב-%1 עד %1.5. הירידה הצפויה נובעת בעיקר מחוסר האיזון בכלכלת המחוז: השירות הציבורי מעסיק לא פחות משליש מכלל המועסקים, וקיצוצו הוא אחד הצעדים ההכרחיים להבראת הכלכלה. החקלאות ותעשיית המזון הקשורה בה מעסיקים %10 עד %12, מכח העבודה, ותרומתם של שני ענפים אלה למשק, יחד עם זו של תעשיית הטקסטיל, מהוות %40 מכלל התמ"ג.

גם התעשייה החקלאית הצטמצמה, בגלל השער הגבוה של הליש"ט, האיסור על יצוא בשר בקר לרגל מחלת "הפרה המשוגעת", שבוטל רק לאחרונה, והירידה בצריכת מוצרים חקלאיים אחרים, כגון בשר חזיר ועופות. תעשיית הטקסטיל מצידה מתקשה להתחרות בתעשייה המקבילה במדינות בעלות כח עבודה זול, כגון בדרום מזרח אסיה. פריון העבודה בצפון אירלנד נמוך בכ-%10 מזה שבשאר חלקי הממלכה.

התקוות לתנופת צמיחה גדולה עם הפסקת מעשי האיבה נראות מוגזמות, ולו מן הסיבה הפשוטה, כי גם כאשר היה האיזור נתון במערבולת סכסוכי הדת, הפגיעה בכלכלה היתה קטנה יחסית, ומכאן שהשינוי איננו דראסטי כל כך. עם זאת יש לצפות לקיצוץ בהוצאות הבטחון, ולשכת התעשייה והמסחר כבר הציעה להפנות את הכספים שייחסכו לקרן לפיתוח המשק המקומי. גם התיירות עשויה לצאת נשכרת מן השינוי לטובה במצב הפוליטי. מוסדות התיירות המקומיים מקווים, שמספר המועסקים בענף זה יעלה מ-13 אלף היום ל-16 אלף בשנת 2001, וכי מחזור הענף יגדל בפרק זמן זה מ-205 ל-285 מיליון ליש"ט. היו שציפו, כי התפנית בתיירות תחול כבר בשנת 1998, אבל הפצצה שהתפוצצה באוגוסט בעיר אומה וקטלה 29 איש, בהם שלושה תיירים ספרדים, שיבשה תחזית זו