המבקר: 46 אלף תיקים נסגרו מחוסר עניין לציבור ב-2009

‎‎‏14% מהתיקים שנסגרו בשל חוסר עניין לציבור לא עמדו בתנאים לכך ■ קיים חשש שהנחיות היועמ"ש על משך הטיפול בתיק עד לקבלת החלטה יביאו להארכתו‏

אף שוועדת השרים לענייני חקיקה הנחתה ב-2007 את היועץ המשפטי לממשלה דאז, מני מזוז, לגבש הצעת חוק שתקצוב את פרקי הזמן המרביים לניהול חקירות ולהחלטות בדבר העמדה לדין או סגירת התיק - לא גובשה הצעת חוק שכזו. ב-2010 פורסמה הנחיית יועץ משפטי לממשלה בדבר משך הטיפול בתיק בתביעה עד לקבלת החלטה, ופרקי הזמן שנקבעו בה שונים משמעותית מאלה שנקבעו בהצעת החוק שנדונה בוועדת השרים לחקיקה - כך עולה מדוח מיוחד של מבקר המדינה, מיכה לינדנשטראוס, בנושא סגירת תיקים מחוסר עניין לציבור במערכת אכיפת החוק, המתפרסם היום (ב').

‏הנחיית היועץ גובשה בימיו של מני מזוז כיועץ המשפטי לממשלה ופורסמה בסופו של דבר בתקופתו של היועץ הנוכחי, יהודה וינשטיין. המבקר מצא כי בתהליך גיבוש ההנחיה לא נאספו כל הנתונים הרלוונטיים, וכתוצאה מכך "ספק אם פרקי הזמן שנקבעו בהנחיה יביאו לקיצור משך הזמן לטיפול בתיקים בתביעה המשטרתית ובפרקליטות, ויש חשש שהם אף יביאו להארכתו".

‏עוד נמצא כי על אף שבמשך שנים רבות דובר על הצורך לגבש מדיניות אחידה לגבי סגירת תיקים בסוגים שונים של עבירות, גובשו בימיו של מזוז כיועמ"ש כללים לגבי עבירות מסוימות, אך לא לגבי עבירות של אלימות ברחובות, בכבישים ובמועדונים.

‎‎שיעור ליקויים ניכר

‏משרד מבקר המדינה בדק במהלך 2010 היבטים שונים של סגירת תיקים בשל חוסר עניין לציבור. סך התיקים שנסגרו בשל חוסר עניין לציבור בשנת 2009 עומד על כ-46 אלף, רובם הגדול נסגרו ביחידות החוקרות במשטרה, כ-7,500 נסגרו ביחידת התביעות המשטרתית, וכ-3,100 נסגרו בפרקליטות.

בין היתר נבחן גם מדגם של כ-550 תיקים שנסגרו בשל חוסר עניין בציבור ב-2009. במדגם התברר כי 10% מתיקי הפשע שנסגרו, נסגרו בשל חוסר עניין לציבור, אף שהעילה הנכונה הייתה צריכה להיות חוסר ראיות; 14% מהתיקים שנסגרו בעילה של חוסר עניין לציבור לא עמדו בתנאים הקבועים לכך.

עוד נמצא כי ב-83% מהתיקים שכללו סיכומי חקירה, הייתה גם המלצה של היחידה החוקרת בדבר העמדה לדין או סגירת התיק, אף שהמשטרה אמורה להימנע ממתן המלצה שכזו לגוף התובע.

‏ב-21% מתיקי המדגם נסגר התיק, בעבירה מסוג פשע, על-ידי היחידה החוקרת - גורם שאיננו מוסמך לסגור תיק פשע. "משרד מבקר המדינה מתייחס בחומרה לעובדה שיחידות החקירה נטלו לעצמן סמכות שלא להן וסגרו תיקים מסוג פשע בעילה של היעדר עניין לציבור", נכתב בדוח, "ואת העובדה שאף על-פי שנושאים אלה נלמדים בהשתלמויות, שיעור הליקויים מהסוג הזה הוא ניכר".

‏‏בביקורת התברר עוד כי בכרבע מהתיקים לא נמצא בתיק סיכום החקירה, אף שהיחידה החוקרת מחויבת לגבש סיכום שכזה; בשליש מהתיקים, שהוחזרו ליחידות החוקרות להשלמת חקירה, נסגר התיק ביחידה בשל חוסר עניין לציבור, במקום לבצע את השלמות החקירה הנדרשות. ‏‏‎‎‏

‎‎מדגם תיקים שנסגרו מחוסר עניין לציבור - 2009

‏* ‎‎‏21% מהתיקים בעבירה מסוג פשע נסגרו על-ידי היחידה החוקרת, שאינה מוסמכת לסגור תיק פשע.

‏* ‎‎‏14% מהתיקים שנסגרו בעילה של חוסר עניין לציבור לא עמדו בתנאים הקבועים לכך.

‏* ‎‎בכרבע מהתיקים לא נמצא בתיק סיכום החקירה, אף שהיחידה החוקרת מחויבת לגבש סיכום שכזה.

‏* בשליש מהתיקים, שהוחזרו ליחידות החוקרות להשלמת חקירה, נסגר התיק בשל חוסר עניין לציבור, במקום לבצע השלמות חקירה.

המשטרה: הדוח יילמד

מדובר משטרת ישראל נמסר בתגובה כי "הביקורת בחנה תיקי חקירה מ-2009. יחידות החקירה של משטרת ישראל מצויות באופן קבוע בהליך בקרה של אגף החקירות והמודיעין, כחלק מתוכנית העבודה השנתית ובדגש על סוגיית עילות סגירת התיקים וסמכות הסגירה.

"בעבירות האלימות, הפיץ האח"מ הנחיות ליחידות החקירה הקובעות תנאים מצטברים שרק בהתקיימם ניתן לסגור תיק חקירה, וכי 'עברינים חוזרים' (רצידיביסטים) בתחום השימוש בסמים יועמדו לדין, ותיקם לא ייסגר.

"סוגיית עילות הסגירה נבחנה ארוכות במשטרת ישראל, וב-2006 בוטלה עילת הסגירת 'אי-תביעה'. במסגרת יעדי משטרת ישראל שתכליתם הגדלת סיכויי העבריין להתפס, הונחו יחידות החקירה לצמצם את התיקים המוגדרים על"ן (עבריין לא נודע) ולהגדיל משמעותית את מספר כתבי האישום בעבירות המשפיעות. הדוח יילמד, ויופקו המסקנות המתאימות".