"אנשים הפסיקו להגיע. זו תחושה של סחרור. האדמה נשמטת"

תום לנדאו, שמתכנן לאנשים טיולים במזרח הרחוק, מקבל עזרה מההורים • "גלובס" שם את הסיוע לעסקים קטנים ולעצמאים במרכז 

תום לנדאו, תכנון טיולים במזרח הרחוק / צילום: אפי לנדאו
תום לנדאו, תכנון טיולים במזרח הרחוק / צילום: אפי לנדאו

בזמן שהחיים חוזרים אט-אט לשגרה, תעשייה אחת נותרת מחוץ לתחום - תחום התיירות. השמים נותרים סגורים, כשמדינות העולם עדיין מלקקות את פצעי המשבר, ותוהות כיצד להתמודד בזהירות מקסימלית עם חזרת התיירים לשטחן. את תום לנדאו, שעוסק בייעוץ ותכנון טיולים למזרח הרחוק, המשבר תפס בתוך תנופה רצינית שהעסק שלו קיבל, סוף סוף, שלוש שנים לאחר שהחל את דרכו.

לנדאו, מתכנת בעברו, הקים בשנת 2014 קבוצות מטיילים פופולריות בפייסבוק, שהגדולה בהן, אשר עוסקת בטיולים בהודו, מחברת בין כ-50 אלף איש. לפני כשלוש שנים, אחרי שהתבשל עם הרעיון, החליט להקים עסק לייעוץ בתחום, הוא החל לערוך הרצאות למטיילים ונטש בהדרגה את עולם ההייטק. "היו כמה שנים שבהן זיפזפתי. עבדתי, טסתי לטיול ארוך במזרח וחוזר חלילה. לקח כמה שנים להבין, אבל החלטתי שזה מה שאני רוצה לעסוק בו במשרה מלאה - טיולים", הוא מספר. ב-2019 השלים את המעבר, והחל לעבוד בעסק שלו במשרה מלאה.

למשבר הקורונה היו תוכניות אחרות עבור העסק של לנדאו, שפעילותו הופסקה באחת. "המשבר הזה פגע בי באופן קשה מאוד. ענף התיירות נפגע ברגע הראשון - לפני שיתר המדינה נפגעה. באמצע פברואר אנשים הפסיקו להגיע; לא היה טעם לעשות הרצאות, ופגישות יעוץ כבר לא היו כמעט בכלל. העסק הגיע לעצירה מוחלטת. גם עכשיו, כשאנשים חוזרים לשגרה, אנחנו לא. אני מחכה שייפתחו את השמים ושלא תהיה חובת בידוד".

איך התמודדת עם הקיפאון הפתאומי בעסק?
"זו תחושה של סחרור. נשמטת האדמה מתחת לרגליים, ברגע אחד. בשבועות הראשונים לא ידעתי מה לעשות, וגם אף אחד לא חשב שזה יימשך כל כך הרבה זמן. אחרי כמה שבועות, במרץ, גם הודו ונפאל סגרו את השמים, ובמשך שבועיים עברתי להתעסק בחילוץ ישראלים שנתקעו בהודו, יחד עם השגרירות, מתוך תחושת אחריות, כדי לעזור לאנשים לחזור הביתה או להבין שהודו זה לא מקום להיות בו כשיש מגפה.

"אני עדיין בתחושה גדולה של חוסר ודאות. פברואר ומרץ היו רק ההתחלה, החודשיים האחרונים יותר קשים. כל החלטה שלי מבוססת על השאלה 'מתי נחזור'. אנחנו במאי, ואני יותר משלושה חודשים בלי הכנסה נורמלית, בזמן שהעולם מתחיל לחזור לשגרה. ההערכה הכי אופטימית מבחינת התיירות, היא שדברים יחזרו למסלולם בספטמבר. פניתי לקהילות שלי בפייסבוק והקמתי הדסטארט כדי לשרוד את התקופה הזו, והתחלתי עם הרצאות זום. זה לא מתקרב ללכלכל אותי. זו תחושה קשה".

לנדאו זכאי אמנם למענק מהמדינה, אך הוא נופל להגדרת 'ביש מזל'. העסק שלו החל הרי לצבור תאוצה בשנה האחרונה, אך את המענקים, נכון לעת עתה, מחשבת המדינה לפי התקופה שבה החל העסק לפעול. הסכומים, אם כן, הם נמוכים מאד - לא מספיקים עבור מחייה. "המדינה מחשבת את המענקים לפי ההכנסות בשנת 2018, כשהעסק שלי היה בהקמה. אני מקבל הרבה מתחת למקסימום שהם מציעים", מספר לנדאו. "במענק הראשון קיבלתי 2,000 שקל, וגם במענק השני פחות או יותר. בפועל, אי אפשר לחשב את המענק לפי 2019 למרות הפרסומים לתקשורת. בקו של רשות המסים אין מענה אנושי, רק מידע אוטומטי, ולמיילים הם עונים אחרי שבוע. שאלתי אם אפשר לחשב את המענק השני לפי 2019, אמרו לי 'כן, זה אפשרי', ומאז לא ענו לי. אני לא יודע איך, ורואי החשבון לא יכולים לעשות עם זה כלום".

"אני מעריך את זה שנותנים מענקים, אבל מדברים במילים גדולות ומה שקורה בפועל זה לא מה שהם אומרים. המענקים נמוכים, הם לא נותנים הסבר וסיוע למקרים מיוחדים. אני משלם 700 שקל לביטוח הלאומי בחודש, והם נותנים לי 2,000 לפני הורדת מס, לפני הכסף שאני צריך לשלם באופן קבוע לביטוח הלאומי. בסופו של דבר, אני נשאר עם סכום שבקושי מספיק לסופר. אני כרגע חי מהכסף שחסכתי עבור מקרים לא צפויים, וגם ההורים נאלצים לעזור. הרבה מההתנהלות של המדינה היא רוח וצלצולים, בטח כשמקימים 'ממשלת חירום' בגלל הקורונה. היו צריכים לתת סיוע רחב ומהיר יותר לעסקים כאן, כמו שעשו במדינות אחרות. זו תקופה שאפשר היה לוותר בה על מסים עבור העסקים. בינואר-פברואר עדיין היו לי הכנסות משמעותיות, ובמרץ הגיע המע"מ. כשלא היו לי הכנסות, הייתי צריך פתאום לשלם 3000 שקל. לפני חצי שנה תכננתי לשכור משרד, ואני מאוד מאוד שמח שלא התקדמתי עם זה עד עכשיו. זה היה יכול להפוך את המצב שלי להרבה יותר גרוע".

אתה חושב לחזור להיות שכיר?
"לפני הקורונה, כשהעסק היה מצליח ובמצב טוב, המשכורת שלי הייתה טובה והצלחתי לחסוך קצת. העסק שלי הוא לא עסק שמתעשרים ממנו, הוא מאפשר חיים ברמה טובה, אבל כשיש הכנסה קבועה, מדי חודש. אני חי בתקווה שהשגרה תחזור ומנסה להסתדר בינתיים, אני לא רוצה לחזור להיות שכיר. זה מאוד קשה, אחרי שהיית עצמאי. אני עושה עכשיו משהו שהוא באמת שלי. אני לא אוכל להחזיק ככה עוד יותר מחודש, אצטרך למצוא לפחות משהו חלקי, ובתקופה שאנשים לא מחפשים בה עובדים. אני מדוכא מהמחשבה הזו, אני מאוד לא רוצה לחזור לעולם הזה".

כבר בחודש ספטמבר, עוד לפני פרוץ המשבר, החלטנו כאן ב"גלובס" לייחד מדור יומי לקשיים של עסקים קטנים ושל מגזר העצמאים בישראל. חשבנו אז כפי שאנחנו סבורים גם היום שמדובר במגזר שיש לו חלק משמעותי בהנעת גלגלי הכלכלה אך אינו מקבל די הכרה וסיוע ביחס לחלקו. כעת, בחסות הקורונה הוסת חלק מהזרקור הציבורי לבעיה, אולם ככל שמתברר עומק הבור אליו נקלעים עצמאים ועסקים קטנים מתחוור בהתאם עד כמה המדינה לא ערוכה לסייע. בנסיבות הללו החלטנו להרחיב את המדור ולהקדיש מעתה ומדי יום חלק ניכר מהשער האחורי שלנו, כדי להביא את האנשים ואת הקולות שמאחורי הקשיים, בניסיון להניע עיתונות פתרונית, להציף פערים של שנים ובתקווה שזה יהיה חלקנו הצנוע בחזרה לשגרה, אבל אחרת.

עצמאים, בעלי עסקים קטנים ושכירים בעלי שליטה - אנחנו רוצים לשמוע אתכם. להשתתפות במדור אפשר לפנות למייל i-can-help@globes.co.il

יומן קורונה:
ניוזלטר יומי על כל מה שצריך לדעת
הרשמה
הרישום נכשל
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988