"יש הרבה אנשים שעושים כל מיני סדנאות אינטרנטיות. אני פחות מתחברת לזה"

רוני שגב פתחה את הסטודיו שלה לעיצוב פנים לפני 15 שנה. היא בחרה להתמקד בשני תחומים: החלק הארי של עבודתה הוא עיצוב בעסקי אירוח ומלונאות ובנוסף היא עוסקת בעיצוב של מקוואות. "מהרגע שהקורונה התחילה הכול נכנס ל'הולד'. תחום המלונאות ספג מכה קשה. וגם כשהקורונה תחלוף, ייקח הרבה זמן עד שהם יתאוששו. רוב הלקוחות שלי הם לקוחות חוזרים, בתי מלון פרטיים בעיקר, שבכל שנת כספים עושים שיפוצים. הגעתי לאזור נוחות ולכן לא התאמצתי לפרסם את עצמי ולהגיע לקהלים אחרים. היה לי מלון שתכנן ביולי לשפץ מחדש את חדר האוכל, זה בוטל והם אומרים לי בגלוי שהם לא יודעים מתי בכלל יוכלו לעשות את זה. סדרי העדיפויות משתנים, הם יידרשו ללקק את הפצעים הרבה זמן אחרי הנזק שהם ספגו".

בתחום המקוואות פועלת שגב מול הרשויות המקומיות והעיריות. לדבריה, "גם פה, הקורונה עצרה את הכול. זה תחום שהגעתי אליו במקרה. מקווה שעיצבתי זכה בפרסים ומשם הוזמנתי לעוד. זה לא תחום שאפשר לבנות עליו כעסק אבל זה תחום שאני מאוד אוהבת לעבוד בו, גם לאור מצב המקוואות בארץ. משרד הדתות הרים את הכפפה בעניין הזה והבין שמקום שאמור לשדר טהרה לא יכול להיות מוזנח. לפני הקורונה עיצבתי מקווה בראש העין אבל עכשיו כל המשרדים הממשלתיים עובדים בתפקוד חלקי. לא מקדמים את מה שהוא לא בגדר כיבוי שריפה".

במטרה למצוא נישה חדשה, מספרת רגב כי היא מנסה להיכנס לתחום של דיור מוגן, "שמקביל במהות שלו למלונות בהרבה בחינות, זה תחום שעסקית המשיך לתפקד ואף פרח לאור הבדידות של קשישים שהועצמה בימי קורונה. יש שם מודעות לנושא של עיצוב, אני מנסה לנתב את עצמי לשם אבל זה לא פשוט מול משרדים גדולים שלרוב פונים אליהם. עוד לא הצלחתי לפרוץ את המעגל. אני משלבת בעבודה שלי אלמנטים שמשפיעים על חוש הריח והשמיעה, בדיור מוגן למשל משתמשים בריחות שיעצימו את הביטחון והאמון בחוויה".

שגב מתגוררת במצפה נטופה בגליל התחתון, "אבל אין לי מגבלת מרחק, אני יכולה להגיע לכל מקום. לפני הקורונה העסקתי שתי עובדות, הנדסאית ומעצבת גרפית, עכשיו נשארתי עם עצמי". הרקע שלה בתחום העיצוב מתחיל לפני 30 שנה. "למדתי עיצוב אופנה וטקסטיל. עבדתי מול חברות בחו"ל כמו ויקטוריה'ס סיקרט ומרקס אנד ספנסר במפעל שייצר הלבשה תחתונה למותגים בינלאומיים. ברגע שכל הייצור עבר לסין, אחרי עשר שנים שעבדתי שם, הייתי אז אימא לשתי בנות קטנות והבנתי שלא אוכל לעבוד על הקו לסין, כי זה מה שהמעצבות היו צריכות לעשות והתחלתי לחפש את האפיק הבא שלי. למדתי צילום ועיצוב גרפי וכשבנינו את הבית שלנו כל הנושא של עבודה עם חומרים ועבודה מול בעלי מקצוע מאוד דיבר אליי והחלטתי שזה התחום שלי. חזרתי ללימודים. בהתחלה חיפשתי לעבוד כשכירה אבל בצפון אין משרדים שעוסקים פרופר בעיצוב פנים אז קפצתי למים ופתחתי משרד. התחלתי מול לקוחות פרטיים, אחרי כן עם צימרים ועברתי למלונות. עכשיו אני מפתחת מוצר בתחום העיצוב על סמך הידע שצברתי ואני מקווה לצאת איתו בקרוב".

ניסית להרחיב את הפעילות שלך לדיגיטל?
"יש הרבה אנשים שעושים כל מיני סדנאות אינטרנטיות. אני פחות מתחברת לזה כי אני אוהבת קשר ישיר עם אנשים ופחות מתאים לי לדבר למסך. אני בן אדם שמחובר לחומרים ולטקסטורה וזה הכיוון של המוצר שאני מפתחת".

לשאלה האם נעזרה במענקים מהמדינה השיבה כי "הם עזרו לי השאיר את הראש מעל למים. אני מעריכה את ההתארגנות של המדינה שמאפשרת מענקים לעצמאיים, זה לא הרבה אבל זה משהו".

עצמאים, בעלי עסקים קטנים ושכירים בעלי שליטה - אנחנו רוצים לשמוע אתכם. להשתתפות במדור אפשר לפנות למייל i-can-help@globes.co.il