"לתת הלוואה לעסק זה לא להחיות אותו, אלא להרוג אותו בטווח הרחוק"

בשלהי 2019 רצו שיאון ליאני ואדוה ברק-ליאני לפתוח קונדיטוריית גלידה חדשה בכרכור. השניים כבר הקימו בהצלחה את קונדיטוריית הגלידה הראשונה בישראל: אייססלון חיפה. לאחר חמש שנים של ניסיון מוצלח, הם החליטו להקים עסק נוסף, עם קונספט ייחודי שכולל חיבור אנושי וסביבתי. החזון היה להביא את חוויית הגלידה הייחודית הביתה, תוך התאמה לסביבה החדשה ובין היתר להשתמש בחומרי גלם מהגינות של השכנים של העסק והסביבה הקרובה .

הם השקיעו כ-600-700 אלף שקל בהקמת העסק החדש (הרוב מהלוואות שנטלו), אבל אז הדברים התחילו להסתבך.

"התכנון היה לפתוח בחודש מרץ לפני שנה, אבל עוד לפני שמשבר הקורונה הגיע לישראל הוא כבר השפיע על כל מיני דברים בעולם ובין היתר היו עיכובים בהגעה של הציוד שהזמנו לארץ, כמו מכונות שנתקעו באניות בים או ביציאה מגרמניה, מה שגרם לנו להתעכב עם הפתיחה. כבר התחלנו לשלם את כל התשלומים וההלוואות על המימון ואת השכירות והארנונה, הכול התחיל לרוץ כשהעסק סגור. ההשקעות נעשו, ההוצאות זרמו, אבל לא יכולנו לפתוח. וכך נגררנו אל תוך הסגר הראשון בלי שפתחנו את העסק".

אחרי שלושה חודשים מצאו את עצמם שיאון ואדוה עומדים בפני שתי ברירות: "ביוני הבנו שאנחנו צריכים להחליט שפושטים רגל מראש והולכים להחזיר הלוואות מהבית או שנפתח את העסק ונראה אם יש לנו את היכולת לקיים אותו", מספר שיאון.

הם החליטו לפתוח - וכך נולדה אייספלד, בשיאו של משבר הקורונה עם קונספט מרענן ואקולוגי. את הגלידות וכל המוצרים בקונדיטוריה מכינים מחומרי הגלם בסביבה, בפרדסים ובגינות, ושמירה על איכות הסביבה (בין היתר על ידי מתן טעימות בכפיות מתכת רב פעמיות ולא כפיות פלסטיק, וגם פחי מיחזור ולא פחים כלליים) וגם עם קונספט חדשני של "עסק ללא מזומן", כלומר: כל התשלומים בעסק הם באשראי.

Eis" - זו הגלידה, Feld - השדה (בגרמנית), כך הפירות והירקות מגיעים מהשדה והפרדס אל הקונדיטוריה ולגלידה. העוגיות, המרשמלו, הרטבים וכל מה שמתווסף לגלידה נעשה במקום מחומרי גלם טריים, מפירות טריים. היום יש לנו שלושה טעמים מהגינות בסביבה, טעם אשכולית מעץ של תושב כרכור, תפוז מגינה של לקוחה אחרת ודבש מכוורת של לקוח", מספר שיאון. גם סברס שנתן להם ילד בשם יער קיבל מקום של כבוד בוויטרינה של הגלידות, והגלידה נקראה על שמו.

אדוה, הקונדיטורית שיוצרת את הקסם, ושיאון, שהוא מנהל פרויקטים במקצועו ויזם בדמו, התחילו להריץ את העסק.

​"הקיץ היה בסדר. הצלחנו להתרומם כי הכירו אותנו מחיפה, עשינו קצת באזז והבאנו אנשים על אף שהכול היה מפה לאוזן ולא פרסמנו. אבל בגלל שהגענו לקיץ בלי הכנסות מהחורף, אז המצב לא טוב. אתה לא יכול להחזיק עסק של גלידה עונה שלמה, כולל בחורף, בלי איזשהן רזרבות. הקיץ בדרך כלל מחזיק את החורף אבל הקיץ לא מיצה את עצמו בגלל סגרים ומגבלות ובגלל שרק פתחנו, אז אנחנו כרגע ממש-ממש בקצה. אם מרץ לא יביא איתו בשורה נאלץ לסגור".

איך מכרתם גלידות במהלך הסגרים והמגבלות?
"תכננו מראש לעשות משלוחים אז כשפתחנו מיד התחברנו לחברת שליחויות ועשינו משלוחים. עשינו איסוף עצמי כשהיה אפשרי, אבל זה היה מאוד קשה להתנהל כך. זה לא מקום שעוברים בו מלא אנשים. אנחנו ממוקמים ברחוב מקביל לרחוב המייסדים, הרחוב הראשי בכרכור, וזה רחוב מאוד שקט בלי מדרכות. עוד לא הגענו למצב שלקוחות מכירים אותנו כמו שאנחנו ומזמינים בטלפון בלי המלצה ממש חמה. עוד לא התבססנו.

"גם למצוא עובדים היה בעייתי, כי כולם מקבלים חל"ת אז למה שהם יעבדו. אנשים לא באו גם כשפרסמתי מודעת דרושים, כי למה הם צריכים לעבוד? אז אני נמצא בעסק 5 ימים בשבוע, עומד ומוכר גלידה, ולא יכול לעבוד בפיתוח העסק. אדוה בהריון ויש לנו ילד קטן בן שנה וארבעה וחודשים בבית, והתקופה הזאת מאתגרת מכל הבחינות".

מה עם הסניף בחיפה?
"שם נפגענו מאוד ברווחים אבל הלקוחות כבר מכירים אותנו חמש שנים אז לא נפלנו לגמרי".

קיבלתם סיוע מהמדינה? מענקים?
"לא קיבלנו כלום מהמדינה. המבחן למענקים הוא מבחן המחזור ולא מבחן רווח, והמחזור שלנו לא נפגע באחוזים שנדרשים כדי לקבל מענק. אבל אני עובד שם ומפסיד כסף, כי אני מממן את כל ההוצאות ואת חברת השליחויות. היו חודשים שמאה אחוז מהמחזור הלך לתשלום לחברת המשלוחים. כל הכסף הולך לשכירות, לעובדים ולמשלוחים. המחזור כמחזור נפגע אבל לא ברמת זכאות למענקים אבל הרווח הלך לגמרי לחברת המשלוחים ולהוצאות.

המבחן לפיצוי הוא מבחן שלא מתאים לנו בחיפה ובעסק החדש אנחנו לא זכאים כי הוא נפתח במהלך השנה ולא לפני הקורונה. למזלנו משפחת שעשוע יצרה את מענקי הסולידריות החברתית, ושם הגשנו בקשה למענק וקיבלנו. זה בדיוק הסכום שדרוש לנו כדי לסגור את החודש ולהגיע לתחילת העונה, בלי להתמוטט".

אז משפחת שעשוע עזרה לכם והמדינה לא.
"זה אבסורד אבל זו המציאות. קיבלו מהם את הפעימה הראשונה ועכשיו נקבל את השנייה. אנחנו לא מקבלים כלום מהמדינה אלא רק משלמים הלוואות ודוחים בגרייס את ההלוואות אחרות. בהלוואה בערבות במדינה נתנו לנו דחייה של הקרן אבל אני עדיין משלם את הריביות. זה לא עזר לי. זה רק דחה את הקץ. לתת הלוואה לעסק זה לא להחיות אותו, אלא להרוג אותו בטווח הרחוק. תעזור לעסק לחיות, לייצר הכנסה, להביא לקוחות אל תיתן לו עוד הלוואה ותקבור אותו".

יש חשש לעתיד של העסק?
"אנחנו מצפים בכיליון עיניים ללקוחות שיבואו בעונה הקרובה ומקווים שנסגור את השנה הזאת, אבל אנחנו עדיין לא בטוחים. אחרי שנה שלמה שאנחנו סוגרים הלוואות אנחנו לא יודעים אם נחזיק מעמד עד סוף השנה, אבל מאמינים במוצר ומקווים לטוב".

עצמאים, בעלי עסקים קטנים ושכירים בעלי שליטה - אנחנו רוצים לשמוע אתכם. להשתתפות במדור אפשר לפנות למייל i-can-help@globes.co.il