בגיל 83, הכוכבת ההוליוודית ג'יין פונדה ניצבת על הבמה, ומשתמשת באור הזרקורים המכוון לעברה כדי לחולל שינוי משמעותי, כזה שייוותר גם לאחר שכתוביות הסדרה שבה היא משחקת יסתיימו. השבוע, לארון הפרסים שלה הצטרף פרס ססיל ב. דה-מיל על מפעל חיים בטקס גלובוס הזהב, ואת המעמד המרגש ניצלה פונדה לא כדי לדבר על נקודות השיא בקריירה שלה, אלא כדי לקרוא לחבריה בהוליווד להוביל שינוי, ולפנות מקום לסיפורם של אנשים רבים יותר, מגוונים יותר.
בשבוע הבא תתארח פונדה בכנס "הנשים המשפיעות של גלובס". פונדה היא הדוברת המרכזית בכנס ותדבר על פמיניזם, אקטיביזם ומה שביניהם. היא תספר על הדרך שעשתה משחקנית לאקטיביסטית, והאופן שבו הצליחה להמציא את עצמה מחדש שוב ושוב לארוך עשרות שנות קריירה. להרשמה לכנס לחצו כאן
"אתם יודעים, אנחנו קהילה של מספרי סיפורים, לא?", אמרה פונדה לאחר הזכייה בפרס היוקרתי. "לסיפורים יש דרך. הם יכולים לשנות את ליבנו ואת דעתנו. הם יכולים לעזור לנו לראות אחד את השני באור חדש, באמפתיה. יש סיפור שפחדנו לראות ולשמוע על עצמנו בענף זה. סיפור על אילו קולות אנו מכבדים ומעלים - ואילו אנחנו מדמימים. בואו כולנו נשתדל להרחיב את האוהל הזה, כדי שלסיפורם של רבים יותר יהיה סיכוי להיראות ולהישמע. לעשות את זה משמעותו פשוט להכיר באמת. אחרי הכל, אמנות תמיד לא רק צעדה עם ההיסטוריה, אלא גם הובילה את הדרך".
נאומה המרגש של פונדה, והבחירה שלה שלא להציב את עצמה במרכז הבמה אלא מסר חברתי, לא הפתיעה איש. לאורך שנים, הרפרטואר של פונדה ככוכבת קולנוע וטלוויזיה נערצת ועטורת פרסים, שזור גם בפעילות אקטיביסטית חשופה ונטולת מורא. עוד בראשית דרכה כשחקנית, פונדה הייתה מעורבת בפעילות פוליטית נגד מלחמת וייטנאם כחלק מהתנועה לזכויות האזרח. גם לאחר מלחמת וייטנאם שמרה פונדה על קו אנטי מלחמתי עקבי, והביעה בין היתר התנגדות למלחמת ארה"ב בעיראק.
פונדה נחשבת, ולא בכדי, לאחד הקולות הבולטים של התנועה הפמיניסטית. ברבות השנים היא סיפרה כי חששה בתחילת דרכה להזדהות כפמיניסטית, אך פעלה מתוך הבנה שהפטריארכיה מזיקה לנשים ולגברים כאחד. בזירה ההוליוודית שבה לאורך שנים הכתיבו הגברים את הטון, פונדה לא היססה להיות בין הראשונות שהביעו תמיכה בלתי מסויגת בקמפיין #METOO, ולנסות להפנות את הזרקור לנפגעות תקיפה מינית שנמצאות במעמד נמוך יותר מקורבנותיו אל הארווי ויינשטיין.
בספר שפרסמה פונדה לפני 2005, היא הכריזה ש"המערכה השלישית" של חייה תהיה המשמעותית ביותר, ותקבע כיצד היא תזכר בעתיד. מה הפלא, אם כן, שבשנה האחרונה פונדה ממוקדת אולי יותר מכל במאבק שאף הוביל אותה להיעצר שוב ושוב על ידי המשטרה, ואף לבלות לילה בתחנת מעצר: המאבק במשבר האקלים.
בראיון לניו יורק טיימס סיפרה פונדה כי עשתה שינויים בחייה הפרטיים - ממעבר לשימוש במכונית חשמלית, להפסקת השימוש בפלסטיק חד פעמי וצמצום צרכנות יתר, עד כדי הפסקת רכישות של בגדים. בהשראת פעילת האקלים השוודית גרטה טונברג והסופרת נעמי קליין החליטה פונדה להעתיק את ביתה לוושינגטון למשך ארבעה חודשים בתקופה שקדמה לקורונה, ולערוך מדי שישי אירועי מחאה בשם "תרגילי אש של יום שישי" (Fire Drill Fridays), כדי להפנות את תשומת הלב הציבורי למשבר האקלים, ולהפעיל לחץ על השלטון לפעול להפסקת השימוש בדלקים מאובנים המאיצים את ההתחממות הגלובלית.
פונדה אף גייסה למאבק את חבריה מהוליווד, שהצטרפו אליה מדי שישי בעודם צופים בה נאזקת ונלקחת לתחנת המשטרה. בשל התפרצות הקורונה, שבה פונדה ללוס אנג'לס והעבירה את מחאתה לזום - שם היא מקיימת בימי שישי בשיתוף עם "גרינפיס" שיחות עם מומחים ואקטיביסטים על אקלים. לאחרונה, היא אפילו כתבה ספר בשם "מה אני יכולה לעשות? הדרך שלי מייאוש מהאקלים לפעולה", כדי לנסות לסחוף אחריה את הציבור ולנפק עצות פרקטיות למי שמבקש לעשות שינוי בחייו ולצמצם פגיעה בסביבה.
גילוי מלא: האירוע ייערך בחסות ובשיתוף שטראוס, נעמת, ההסתדרות הרפואית בישראל ומור בית השקעות.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.