כמה בחברה החרדית משתלבים באמת בשוק העבודה?

שיעור ההשתתפות של נשים מהחברה החרדית אכן גבוה מהממוצע הכלל ישראלי לנשים בישראל, אך נתון זה לא משקף את מצב שוק העבודה של החרדים • צלילה לעומק הנתונים מלמדת כי נשים חרדיות עובדות פחות שעות ומרוויחות פחות • איך בכל אופן ניתן לנתח את כוח העבודה החרדי?

נשים עובדות במרכז טלפוני / צילום: יח''צ
נשים עובדות במרכז טלפוני / צילום: יח''צ

במדור "נתון אחד ביום" פרסמנו נתון, לפיו שיעור התעסוקה של נשים חרדיות כבר גבוה מאוד, ואף עולה על הממוצע הכלל-ישראלי לנשים, שבתורו גבוה מממוצע ה-OECD לתעסוקת נשים. גם שיעור ההשתתפות בשוק העבודה של גברים חרדים עלה מאז קיצוצי 2003 - אך לא באותה מידה.

 
  

בעקבות הפרסום, היו שאמרו ובצדק שמדובר בנתון חלקי בלבד. שהרי, העבודות שחרדים עוסקים בהן הן בשכר נמוך, ופרודוקטיביות העבודה של חרדים נמוכה משמעותית: בעוד השכר השעתי הממוצע בישראל הוא 68 שקל לשעה, השכר השעתי הממוצע בקרב חרדי וחרדיות כאחד עומד על 55 שקל לשעה - 20% פחות.

יותר מכך, חרדים נוטים לעבוד פחות שעות: העובד הישראלי הממוצע (גברים ונשים כאחד) עובד כ-177 שעות בחודש. גברים חרדים מועסקים עובדים מעט פחות - 164 שעות בממוצע. נשים חרדיות עובדות הרבה פחות, כ-125 שעות בממוצע - 30% פחות. הנשים החרדיות אינן רק עובדות, אלא גם אחראיות על תחזוקת הבית והילדים בהתאם לתפקידי המגדר המסורתיים - אך ללא המחויבות של הגבר לפרנסת הבית.

אז נשים חרדיות מועסקות יותר, אך הגברים החרדים המועסקים עובדים יותר שעות - ומרוויחים שכר גבוה יותר בהתאם. אז כיצד נראה המצב האמיתי של תעסוקת החרדים בישראל? בעוד שמדובר בכמות גדולה של נתונים סותרים, יש דרך לכמת את כולם יחד.

השכר הממוצע הכללי

ניתן להתייחס ללא-מועסקים כאילו הם מכניסים 0 שקלים בחודש. זה כמובן לא נכון, בשל מערכת הרווחה והקצבאות בישראל, אך נתון זה מייצג בדיוק את הערך שהם מייצרים בעבודה, לפחות ברמה הכלכלית.

כך, במקום להדיר את הלא-עובדים מסטטיסטיקות התעסוקה, נכניס אותם כעובדים שאינם מרוויחים דבר ואינם עובדים שעה אחת. בצורה כזאת, ניתן לחשב מחדש את השכר הממוצע, במדד שנקרא לו "שכר ממוצע כללי".

המדד הזה כבר מתחשב בחלקיות המשרה, מכיוון שמשרה חלקית משלמת באופן טבעי פחות שקלים בחודש. לכך נוסיף את השינויים במדד המחירים, לכדי מדד בעל השם המפוצץ "שכר ממוצע כללי ריאלי". אך למרות המילים הרבות הנדרשות כדי לתאר אותו - לא מדובר במדד מורכב במיוחד. הוא עוקב אחרי ההכנסה מעבודה של אזרחי ישראל, בין אם הם מועסקים ובין אם לא.

הגילוי המפתיע הראשון ממדד זה הוא שהפער בין גברים חרדים לנשים חרדיות מתבטל במלואו. בעוד הנשים מועסקות יותר מגברים, הגברים שכן מועסקים עובדים יותר שעות. השכר הדומה לגברים ולנשים בחברה החרדית (55 שקל לשעה, בממוצע) מביא לאיזון מפתיע בין שעות העבודה הכלליות של גברים ונשים בחברה החרדית. כלומר, המבקרים צדקו ונתון התעסוקה בלבד הביא תמונה חלקית ומעוותת.

עניין נוסף הוא הפער שמסרב להיסגר: קל לראות, שהשכר הממוצע הכללי הריאלי הכלל-ישראלי גבוה פי שתיים מזה החרדי. חמור מכך, היחס הזה של 2:1 נשאר דומה בעשור האחרון ולא מצטמצם. על כל שקל מעבודה שנוסף לממוצע החרדי, הממוצע הכלל-ישראלי עולה בשני שקלים.

הפער נובע משילוב של עליה בהשתתפות בשוק העבודה ובתעסוקה ככלל, ומעליה בפרודוקטיביות העבודה. עליה שחרדים רבים אינם זוכים לה, משום שהם לא לומדים מתמטיקה ואנגלית בבתי הספר (גברים) או נדרשים לנהל את משק הבית מרובה-הילדים (נשים). מדובר בנתונים כואבים במיוחד, שמחייבים התייחסות כלל-מערכתית. אחרת, האוכלוסייה החרדית ההולכת וגדלה לא תוכל להדביק את כמות ואיכות העבודה הנדרשת לקיום רמת חיים מערבית בישראל.

צרו איתנו קשר *5988