"בתל אביב קשה לגייס אנשים לתמיכה טכנית, כולם רוצים להיות מפתחים"

פאנל "הייטק מחוץ למדינת תל אביב" בוועידת ההייטק השנתית של גלובס עסק בשאלת גיוס העובדים באזורי הפריפריה • אסף ברימר, מנכ"ל ומייסד מונא - חלל לשינוי: "אם אנחנו רוצים שלילדים שלנו יהיה איך להתפתח, זה לא יכול להיות רק באזור גוש דן"

מימין: אסף ברימר, זיו אלול, יונית גולדברג, יוני לוקסנבורג ואופיר דור / צילום: כדיה לוי
מימין: אסף ברימר, זיו אלול, יונית גולדברג, יוני לוקסנבורג ואופיר דור / צילום: כדיה לוי

האם חברות ההייטק יכולות לגייס עובדים ולפרוח מחוץ לתל אביב? בשאלה זו עסק הפאנל "הייטק מחוץ למדינת תל אביב" בוועידת ההייטק השנתית של גלובס. בפאנל השתתפו זיו אלול, מנכ"ל Peripat, יזם סדרתי ומשקיע הייטק; אסף ברימר, מנכ"ל ומייסד מונא - חלל לשינוי; יוני לוקסנבורג, מנכ"ל אלמנטור; ויונית גולדברג, שותפה בחברת הייעוץ Stream 11. את הפאנל הנחה כתב ההייטק של גלובס אופיר דור.

לדברי אלול, שהחברה שלו יושבת בפתח תקווה, "יש פה סוגיה מורכבת שהיא סוגיית נדל"ן, בעולם שבו היוניקורנס הפכו להיות כ-20 חברות בשנה האחרונה, כשלפני הקורונה היו שתיים שלוש חברות. אז אין מקום לכולן בתל אביב. מלבד זאת, עם העבודה מהבית, כשצריך להגיע למשרד רק יומיים או שלושה בשבוע, אז גם עובדים שגרים בתל אביב יכולים להגיע לפתח תקווה עם תנאי רכבת נוחים. יש פה אזורי מסחר שמתפתחים, יש פה פארקים מדהימים, לא מסתובבים פה גמלים. יש פה חברות אמיתיות גדולות שצומחות".

לדברי ברימר, שהארגון מונא שהוא מנהל מפעיל שלושה אקדמיות יישומיות ללימוד במג'ד אל כרום, כפר קאסם ורהט: "הבנתי לפני כמה שנים שלא מספיק שנעשה עוד אקזיט ונהיה הכי טובים בעולם. אם אנחנו רוצים שלילדים שלנו יהיה איך להתפתח, זה לא יכול להיות רק באזור גוש דן. בחברה הבדואית בנגב מתוך 250 אלף אזרחים, חמישה אנשים בלבד לומדים מתמטיקה, הנדסה ומדעים באקדמיה. מה שעשינו באקדמיה שפתחנו, זה לחשוף את הילדים מגיל צעיר ליזמים, למהנדסים, לטכנולוגיה, לתשתיות ולתוכניות. המודל הוא רב תרבותי, לא רק לערבים או לחרדים, אלא לכולם. ברגע שיש מגיל צעיר את ההזדמנות לעבוד עם המהנדסים ויזמים, פתאום הילד גם בבני ברק, גם בפתח תקווה וגם בכפר קאסם אומר 'ככה אני רוצה להיות'. טאלנטים לסיירת מטכ"ל וכישרון יש בכל מקום".

"כשפתחנו בשדרות אמרו לנו 'לא תמצאו עובדים'"

לוקסנבורג, מנכ"ל אלמנטור, ושותפו גדלו כחרדים בבני ברק. החברה שלהם פועלת באזור הבורסה אבל לפני עשרה חודשים הם פתחו מרכז לתמיכה טכנית בשדרות: "במדינת תל אביב קשה לגייס אנשים לתמיכה טכנית, כולם רוצים להיות מפתחים. שאלנו את עצמנו למה לרוץ לחו"ל, בואו ננסה מקומות שאף אחד לא ניסה. כשפתחנו את הקמפיין בשדרות אמרו לנו 'לא תמצאו עובדים'. המציאות היא שיש עשרות צעירים ומבוגרים, עם אוריינטציה של מחשבים, עם אנגלית, שצמאים למקומות עבודה מודרנים. עשרה חודשים בפנים ויש לנו למעלה מ-30 חבר'ה שנותנים פייט מול צוותים אחרים שיושבים בבולגריה ובסרביה. זה קרוב, זה איחוד תרבויות וגם קצת ציונות.

"יש תדמית ששדרות זה בחו"ל, אבל זה שעה ורבע נסיעה, יותר קרוב מרעננה. זה בעיקר מחסום פסיכולוגי. בגלל שלא הגענו ממדינת תל אביב אין לנו את המחסום הזה. אני קורא למעסיקים שמחפשים אתגרים להגיע לשם, יש שם מרכז של אמדוקס, יש כוח אדם מקצועי שצמא להוכיח את עצמו. זה הרבה יותר פשוט ממה שחושבים".

גולדברג כתבה עבודה שאומרת שהבנייה של חוות שרתים בישראל היא הזדמנות להביא חלק מההייטק לפריפריה. "בפתח תקווה נוצר מרכז התקשורת הראשון בעולם וסביבו התפתחו החברות. מסביב לחוות שרתים החלו להיווצר תעשיות של חברות הייטק בשיטת חבר מביא חבר", אמרה גולדברג. "בעקבות מכרזי הנימבוס להקמת חוות השרתים היה ראוי לאמץ את מודל פתח תקווה ולהוציא את זה קצת לכיווני הפריפריה ולתת בוסט לתשתיות. ראש עיריית ערד מבקש שנביא חוות שרתים, זה קלאסי יש שטחים בלי סוף ואנרגיה סולארית לייצור חשמל -הבעיה שהסיבים לא מגיעים לשם. היה שווה לעשות חוה ניסיונית לראות כמה היא תורמת. חוות מביאות סיבים, בנייה, חשמל, כוח אדם איכותי ומשרות - כל הדברים שמוערכים למדינת ישראל בהיקפים של מיליארדי שקלים".

***גילוי מלא: האירוע נערך בשיתוף החברה הכלכלית לפיתוח פתח תקווה, אמדוקס, מיקרוסופט, Google Cloud ורשות החדשנות