"ההכנסות של Wiz צומחות בקצב המהיר ביותר שראיתי"

כיצד הגיעה חברת הסייבר וויז לשווי בלתי יאומן של 6 מיליארד דולר בתוך פחות משנה, מדוע חשש המייסד אסף רפפורט לגורלה של החברה במרץ בשנה שעברה, וכיצד גילה שעשה הימור מוצלח? • מנכ"ל וויז אסף רפפורט, וגילי רענן, המשקיע הראשון בחברה, בריאיון מיוחד בוועידת ישראל לעסקים

"ראיתי את פאלו אלטו נטוורקס בשנה-שנתיים הראשונות, ראיתי את סניק בשנה שנתיים הראשונות שלה - וויז מוכרת בקצב הרבה יותר גבוה מהן", כך אמר היום (ג') גילי רענן, שותף מייסד בקרן סייברסטארטס, חברת הסייבר הישראלית שהדהימה את עולם ההייטק כאשר זכתה לשווי של 6 מיליארד דולר עם קצב הכנסות שנתי של כמה עשרות מיליוני דולרים.

"בכל הפורטפוליו שלי בסייברסטארטס ועוד קודם לכן בסקויה - זו החברה שקצב המכירות שלה עולה בקצב המהיר ביותר אי פעם. כשאתה רואה כסף שמשייט בעולם ומחפש תשואה - אתה פותח את הארנק ומצטרף למסע הזה". כך מסביר רענן, שהיה הראשון להשקיע בחברה, את התיאבון של המשקיעים מאחורי סבב הענק בן ה-250 מיליון דולר שהתקיים בחודש אוקטובר האחרון, חצי שנה בלבד לאחר שהחברה גייסה לפי שווי של 1.7 מיליארד דולר.

את הדברים אמר גילי רענן במסגרת ראיון שנערך עמו ועם אסף רפפורט, מנכ"ל ומייסד משותף בוויז (Wiz) בועידת גלובס לעסקים. "ההתקדמות של וויז קשורה קודם כל לצוות שלה," סיפר רענן. "הם התחילו עם מיקוד אחר בתחום האבטחה בעולם הענן, אבל הם הבינו שהם צריכים להשתנות: הם עשו מסע מהיר לארה"ב בו פגשו עשרות לקוחות, הקשיבו להם, הפנימו, ושינו בזריזות מטורפת את המוצר, וזה התבטא בקצב מכירות שלא נראה כמותו".

צוות היזמים שמאחורי וויז הוא מהמנוסים ביותר בזירה הישראלית וכולל את אסף רפפורט (מנכ"ל), עמי לוטבק, ינון קוסטיקה ורועי רזניק. הארבעה חתומים כבר על אקזיט גדול של מכירת הסטארט-אפ אדאלום למיקרוסופט ב-2015 תמורת 320 מיליון דולר. לאחר הרכישה הם המשיכו לעבוד במיקרוסופט, ורפפורט מונה לתפקיד מנכ"ל מיקרוסופט ישראל מחקר ופיתוח.

"זו הייתה התקופה הטובה ביותר בהיסטוריה להקים סטארט-אפ"

לא כל הלך חלק כשזה נוגע לוויז. אסף רפפורט עזב קריירה מבטיחה כמנכ"ל מרכז הפיתוח של מיקרוסופט ישראל כדי להקים סטארט-אפ ממש במקביל לפרוץ מגיפת הקורונה. "היו ימים של מחשבות נוראות. בראשון במרץ, היום בו הקמנו את החברה, אנחנו מבינים שהקורונה היא כבר לא בעיה של סין או המזרח, אלא בעיה עולמית", הוא סיפר למנחה הפאנל, אופיר דור. "באותם ימים, ההחלטה להקים חברה נראתה ממש לא חכמה. כשאתה מוסיף לחוסר הוודאות שמתלווה להקמת סטארט-אפ גם את המגיפה, אתה אומר לעצמך - זו התקופה הגרועה ביותר להקים חברה. כשאני מסתכל על כך בדיעבד, זו הייתה התקופה הטובה ביותר בהיסטוריה להקים סטארט-אפ".

"המפתח להצלחה של וויז נמצא בצוות שלה", המשיך רפפורט. "כי כשאתה בונה צוות נכון, תוכל לנווט משברים בקלות רבה יותר. גם אם אתה מגיע למשקיע והוא לא אוהב את המוצר, או שאתה צריך לשנות אותו, כשאתה עם הצוות הנכון תוכל להכיל זאת. ואם תגיע לשווי מיליארד דולר תוך שנה, חמש או עשר שנים, הכל יהיה בסדר אם אתה בונה את מה שאתה בונה עם הצוות הנכון".

על נסיעת הנופש של החברה למאורציוס שזכתה לעניין תקשורתי אמר רפפורט כי "זו פרקטיקה מאוד מקובלת בהייטק, ואפילו בארה"ב ביתר שאת. שם הם נוסעים לקריביים כל פעם כשעושים 'קיק אוף'. אבל אנחנו לא עשינו שום דבר מיוחד - העובדים השקיעו את הנשמה שלהם, עברו עליהם שנתיים לא פשוטות - לפחות יצא לנו טוב פער הזמנים שבין זן הדלתא לבין האומיקרון".

על השאלה מדוע כדאי לעובד המחפש תשואה להצטרף לחברת סייבר שכבר גייסה מאות מיליונים והגיעה לשווי עצום, אמר רפפורט: "מעבר לצוותים הכי טובים והשווקים הכי מלהיבים, כשעובד חדש מחפש אפסייד, או עליית ערך, הוא יכול למצוא אותו גם כשהוא העובד ה-40 בחברה טובה, הרבה יותר מכאשר הוא העובד השני בחברה מבטיחה פחות. מה שמאפיין את חדי הקרן עבור המועמדים לעבודה, הוא שהם מספקים סביבת עבודה של סטארט-אפ, עם מוצר צומח והזדמנות אפסייד גדולה מאוד, ללא הסיכון שאפיין פעם סטארט-אפים רבים - שהוא חוסר היציבות הפיננסי שהיה עשוי להוביל לסגירת חברות ופיטורים. אם בעבר היה סיכון ללכת לסטארט-אפים כי הם עשויים להיסגר תוך שנה, חדי קרן, ואפילו חברות שגייסו עשרות מיליוני דולרים, נמצאות ברמת סיכון נמוכה הרבה יותר. גוגל, מיקרוסופט, וחברות דומות יתנו לך בטחון תעסוקתי, אבל יתקשו לתת לך את האפסייד שבא עם צמיחה של פי עשר ומעלה".

על נהירת המשקיעים אל ענף הסייבר ועליית השווי של החברות הצעירות אמר רענן כי "בעולם ההשקעות ישנן תופעות שלא את כולן אני יודע להסביר. אבל יש כאן המון המון כסף שמחפש תשואה, ומשקיעים שהשקיעו בעבר בשלבים מאוחרים, מגיעים כבר לשלבים מוקדמים יותר כמו שלב ה'מזנין', סבבי C, B ואפילו סיד ו-A".

***גילוי מלא: הוועידה בשיתוף בנק הפועלים ובחסות תנועת אור, הפניקס, פרופימקס, אמדוקס, שטראוס, אזורים, HOT וסופר-פארם. ובהשתתפות: מקורות, חברת חשמל, נמל אשדוד, עיריית תל אביב ורשות החדשנות 

צרו איתנו קשר *5988