אתגרי שוק התעסוקה: "לא ניתן לדבר על שילוב החברה הערבית ללא השילוב בהייטק"

"לא ניתן לדבר על שילוב החברה הערבית ללא השילוב בהייטק", כך אמר ד"ר רמזי חלבי, יו"ר ארגון "צופן" בפאנל על אתגרים בפני עולם התעסוקה בוועידת ישראל לעסקים 2021 של גלובס. לדברי חלבי, כשהקימו את ארגון צופן, היו 300 מהנדסים ערבים בהייטק, ואילו היום ישנם 9,000. "יש תקווה. אנחנו יודעים שתעשיית ההייטק משוועת לידיים עובדות. ההייטק הוא הזדמנות לחזק את הרשויות הערביות ולבסס את הכלכלה בחברה הערבית".

הפאנל, אותו הנחה אורי פסובסקי, פרשן בכיר בגלובס, עסק באתגרי שוק התעסוקה בהווה ובעתיד לאור השינויים שחוללה תקופת הקורונה. אלה הביאו למצב בו יש היום יותר משרות פנויות אך במקביל גם מספר גדול של מובטלים.

לדברי רמי גראור, מנכ"ל שירות התעסוקה, "היו השנה שתי דרמות - הראשונה הפסקת רשת הביטחון ודמי האבטלה. הנוספת, שזה פרדוקס, שיש היקף בלתי רגיל של עובדים שלא ממהרים לחזור לשוק העבודה. אם היינו רגילים לתהליך של לימודים ועבודה. היום זה לימודים, עבודה אבל גם שעות פנאי".

בנוגע לעתיד, גראור צופה פחות הכשרות ויותר שיפור מיומנויות: "בקופות החולים עושים מניעת תחלואה. אנחנו חייבים לעשות מניעת אבטלה כדי לעשות פיתוח הון אנושי. חייבים לעזור למעסיקים הבינוניים לשפר את המיומנויות של העובדים כדי להישאר עדכניים ולמנוע את האבטלה העתידית".

לקשיים באיוש המשרות הפנויות התייחסה גם דפנה אבירם ניצן, מנהלת המרכז לממשל וכלכלה במכון הישראלי לדמוקרטיה, שאמרה כי "אנחנו נמצאים ברמת שיא של המשרות הפנויות ומעסיקים לא מצליחים לאייש. נראה לנו שיש מחסור במשרות פנויות בהייטק. זה נכון אבל זה מהווה כ-15% מהמשרות הפנויות. כל השאר אלו מלצרים, מוכרים ועוד. אלו שיצאו לחל"ת בתקופת הקורונה לא מעניינים לחזור למשרות. אין להם את התמריץ לחזור". אבירם ניצן ציינה שלוש מגמות בשוק התעסוקה: מעבר למשק מאופס, מעבר לדיגיטציה שתייתר משרות והזדקנות האוכלוסייה.

"הממשלה לא שמה תקציבים לאומיים"

משה פרידמן, מייסד-שותף ומנכ"ל קמא טק, התייחס לחשיבות שילוב החברה החרדית בענף ההייטק ואמר, כי "הציבור החרדי רוצה להשתלב בהייטק. בתקציב המדינה הוזכר שיש אוכלוסיות שצריך לשלב אותם אבל האוכלוסייה החרדית לא קיימת בתקציב". לדברי פרידמן, הקושי העיקרי הוא שלא קיימת תמיכה מסיבית של הממשלה בשילוב החרדים. "צריך לזכור ש-25% מהילדים בכיתות א' הם חרדים. אם נעשה את הצעדים הנכונים הם ישתלבו בהייטק וזה יהיה נפלא. בקמא טק אנחנו מכשירים גברים ונשים חרדים אבל הבעיה שאין רוח גבית מהמדינה. הממשלה לא שמה תקציבים לאומיים".

ד"ר מריאן תחאכו, מנהלת המרכז למדיניות כלכלית של החברה הערבית, מכון אהרון אוניברסיטת רייכמן, אמרה כי הפערים בתוצר לנפש בין ישראל למדינות אחרות נובעים מהעובדה שלא משקיעים מספיק במגזר הציבורי והפרטי.

לדבריה, ההישגים של החברה הערבית לא עולים באמת והמכשול הכי גדול היא מערכת החינוך הערבית. "ההון האנושי בחברה הערבית הוא נמוך. היום פחות מ-50% מהצעירים הערבים זכאים לבגרות. הכישורים שלהם קרובים יותר למדינות עולם שלישי. מדינה שמתיימרת להשתוות כשרבע מהאוכלוסיה יש יכולות של מדינות עולם שלישי", אמרה ד"ר תחאכו שציינה עוד, כי "אם לא ישנו נמשיך להתמוד עם אותן הבעיות. ברגע שלא מצליחים להשתלב רואים אותם בפשיעה. זה דורש מענה הרבה מעבר לפתרונות כלכליים".

גילוי מלא: הוועידה בשיתוף בנק הפועלים ובחסות תנועת אור, הפניקס, פרופימקס, אמדוקס, שטראוס, אזורים, HOT וסופר-פארם. ובהשתתפות: מקורות, חברת חשמל, נמל אשדוד, עיריית תל אביב ורשות החדשנות