העתיד של הרפואה: הדפסת גידולים במדפסת תלת מימד, ביופסיה עם בינה מלאכותית - והחיסון של המכון הביולוגי

בפאנל "תדפיס לי תרופה" בועידת ישראל לעסקים, נשאלו המשתתפים לאן המדע ייקח אותנו ואיך הדברים יוכלו לסייע במגפות הבאות? • "אנו רוצים לראות בעוד 30 שנה בישראל תהיה תעשייה משגשגת של פארמה"

ד''ר חיים לינהרט, מייסד משותף וסמנכ''ל טכנולוגיות Ibex / צילום: שלומי יוסף
ד''ר חיים לינהרט, מייסד משותף וסמנכ''ל טכנולוגיות Ibex / צילום: שלומי יוסף

תחת הכותרת "תדפיס לי תרופה", השתתפו הערב (ג') בוועידת ישראל לעסקים של גלובס אנשי מדע ורפואה ואנשי וטכנולוגיה, בפאנל שעסק בתפר שבין שני התחומים: השילוב בין המדע והבריאות. אז לאן המדע ייקח אותנו ואיך הדברים יכולים לסייע במגפות הבאות?

נועם סולומון, מנכ" ל Immunai, דיבר על מיפוי ופיענוח מערכת החיסון באמצעות שילוב של ביולוגיה, חומרה ייעודית, ביג דאטה ותוכנה. "כשגופנו באינטראקציה עם העולם החיצון, בין אם זה חשיפה לקורונה, חיידקים, סרטן או מחלות אוטואימוניות, המערכת שנמצאת במוקד הפעילות היא מערכת החיסון. מערכת החיסון היא מערכת מבוזרת בגופנו, על פני איברים רבים וטריליוני תאי דם לבנים. כשמערכת החיסון מתפקדת היטב אנו בריאים ויודעים להתמודד היטב: אם זה קורונה, מערכת החיסון מתמודדת היטב וזה יכול לעבור בצורה קלה מאוד. כשהמערכת פעילה בצורה היפראקטיבית יש תופעות אוטואימוניות, וכשהיא לא פועלת מספיק אפשר לפתח מחלות כמו סרטן או לחטוף וירוסים וחיידקים בצורה אגרסיבית.

החברה שלנו שמה את מערכת החיסון במרכז ומודדת את מערכת החיסון האנושית של המוני אנשים שמתמודדים עם מחלות שונות במצבים שונים של בריאות וחולי, ומפתחת את הנתונים בכלי הנדסה של ביג דאטה והנדסה".

אתה יכול לדמיין איך המע' תשנה חיינו בעוד 30-40 שנה?
"מקווה שלפני. כשעוקבים אחר מערכת חיסון של אנשים שמקבלים טיפול לסרטן, יש טיפולים שנקראים אימוני תראפי, שעושים אקטיבציה למערכת החיסון. אנשים בעלי אותם מאפיינים ואחד מגיב לטיפול הרפואי והשני לא. כשמודדים שינויים במערכת החיסון, אחרי שעוקבים אחר זוגות דומים, אפשר לזהות את מה שאנו המתמטיקאים קוראים הדלתא, ההבדל, ומתוך זה מקבלים מידע. העשור הקרוב וזה שאחריו יהפוך את המדע ליותר מדויק".

פרופ' רונית סצ'י פאינרו הצליחה השנה להדפיס גידול סרטני. לקחת חתיכה מגידול של אדם אמיתי ולהדפיס במדפסת תלת מימדית באמצעות שימוש בתאי גזע. "המעבדה שלי בנויה מ-30 איש שבאים מרקעים שונים לחלוטין. כל התחום שנועם דיבר עליו לפני רגע, זה תחום של BIO CONVERSIONS איך לקחת מדעים מדויקים ולחבר לעולמות רפואה, מדעי החיים, המדעים היותר רכים ואפילו ארכיטקטורה. השילוב של קבוצת אנשים כזו שבנויה מכל הדיסציפלינות השונות זה לחבר אותם ושיידעו לדבר אחד עם השני כי כל אחד מדבר שפה אחרת לגמרי".

לדבריה, בעתיד "התקווה היא שנוכל להעמיד מדפסת כזו בכל בי"ח ומיד לקבל תשובה כשהחולה מתאושש מהניתוח, איזו תרופה תתאים לו. זה יחסוך המון זמן, כסף, טיפולים לא מתאימים. גידול זו מטרה שזזה כל הזמן עם מוטציות שמשתנות ואין קשר בין הגידול שעליו עשינו פתולוגיה למה שיש חצי שנה אחרי. זה יאפשר לתת תשובה מיידית בזמן אמת".

"אנו רוצים לראות בעוד 30 שנה בישראל תהיה תעשייה משגשגת של פארמה"

ד"ר חיים לינהרט הוא מייסד משותף וסמנכ"ל טכנולוגיות בחברת Ibex: "תדמיינו שרואים תמונה של ביופסיה, רקמה אנושית שנפרסה ונצבעה ומסתכלים בהגדלה גבוהה והביופסיה של שד או ערמונית אובחנה כשפירה, הכל בסדר. החולה יכול לחזור הביתה בכיף. לפעמים יש סרטן, מוקד קטן שפוספס, ואצלנו הוא נתפס בתוכנה. זאת מערכת שמבוססת בינה מלאכותית שלמדה מהרבה פתולוגים איך למצוא סרטן ועוד ממצאים באותן תמונות של ביופסיות. אותה מערכת עוזרת לפתולוגים לאבחן את הסרטן ולא לפספס אותו, מה הסוג שלו, מה דרגת החומרה שלו, האם יש דלקת וכו'. המערכת מותקנת במעבדות בכל העולם ועוזרת לפתולוגים למצוא סרטנים שפספסו או מלכתחילה לעשות אבחנה בצורה יותר מדויקת ומהירה. זה שינוי שכבר קורה היום".

מתי גיל, מנכ"ל AION Labs: "הפרויקט נולד מתוך רצון והשקעה של האנשים שמבינים את פוטנציאל ה AI וכל הכלים החישוביים להשפיע על הצורה שמפתחים תרופות, לפתח בצורה מהירה ומדויקת יותר ומותאמת אישית יותר ובכלים יותר מדויקים וזולים. הפוטנציאל הזה רחוק מלהתממש כי המודל היום מאוד FRAGMANTED. הכלים הטכנולוגיים במקום אחד, הדאטה שייך בעיקר לפארמות ולמקומות נוספים. הידע הרבה פעמים באקדמיה בקרב התחלת המחקר הבסיסי בעולמות האקדמאיים או בסטארט אפים. אצלנו יש משהו מטורף, 4 חברות פארמה: טבע, חברה ישראלית ועוד 3 חברות מרחבי העולם שחברו יחד דווקא בישראל עם הכלים והיכולת והטאלנט הטכנולוגי".

לדבריו, "יחד עם אמזון שמביאה את טכנולוגיית הענן והכלים וההבנה החישובית, ועם קרן הון סיכון שמביאה ידע באיך לבנות וחברות מוצלחות מסוג IBEX ו-IMUNNAI, אנו עובדים במודל חדשנות ייחודי שמתבסס על מודל מגרמניה שלמדנו. המודל הולך ועובד עם אנשי מו"פ הכי בכירים, החבות שעובדות מבינות את האתגרים הלא מפוענחים שחושבים שבאמצעות כלים חישוביים ניתן יהיה לפענח". עוד הוסיף כי בחזון "אנו רוצים לראות בעוד 30 שנה תעשייה משגשגת. שיוקמו פה עוד חברות שיצליחו ושבישראל תהיה תעשייה משגשגת של פארמה. שילדים ישראלים שמסיימים את 8200 ירצו להיכנס לעולם הביולוגיה והתרופות.

"הקורונה תהיה איתנו זמן רב"

ד"ר ג'ונתן ג'אביט הוא יו"ר ומנכ"ל חברת NRx, החברה שמפתחת את החיסון של המכון הביולוגי. ג'אביט אמר בפאנל: "לצערנו, הקורונה תהיה איתנו זמן רב. היא לראשונה ניסתה לתקוף כבר קודם, אבל זה היה נקרא SARS והתפשט מעט ואח"כ היה את ה-MERS. עכשיו זה חזר כ-COVID, זה הורג 1-5% מהאנשים שהורג וזה מתפשט אצל כל השאר ויהיה איתנו זמן רב.

"לא התמקדנו מדוע קורונה הורגת בני אדם ולא עטלפים או עכברים. זה הורג בני אדם כי זה תוקף תא שחיוני לזרימת האוויר בריאות. אנו מדברים על איך מגנים על התא הזה. עושים את זה בטיפול, בטכניקה ששומרת על התא שנתקף ע"י הקורונה. זה מכפיל פי 4 את הסיכויים לשרוד, אז אנו מאוד מתרגשים. מדובר בעבודה של גאונים במכון הביולוגי בישראל, שפיתחו חיסון שמגן על אותו תא, לעומת להתמקד בלייצר אנטיביוטיקה כללית, כמו שהחיסון היום עושה. אנו מסתכלים על זה כזאב בעור של כבש. אתה לוקח וירוס ושם את התחפושת של הקורונה על זה אז זה נראה כמו הקורונה וזה בדיוק מה שקורה בחיסון הזה. אנו מקווים קודם כל שהחיסון ישפיע לזמן רב יותר. אנו מקווים שהחיסון הזה יגן ספציפית על הריאות ועל האף מהוירוס".

גילוי מלא: הוועידה בשיתוף בנק הפועלים ובחסות תנועת אור, הפניקס, פרופימקס, אמדוקס, שטראוס, אזורים, HOT וסופר-פארם. ובהשתתפות: מקורות, חברת חשמל, נמל אשדוד, עיריית תל אביב ורשות החדשנות

צרו איתנו קשר *5988