המומחה שסבור שתיירים בישראל "רוצים לפגוש את הקונפליקט"

האם נכון לבנות אסטרטגיה לייבוא תיירי פנים וחוץ לאזורי קונפליקט? האם נכון לנצל את אזור הקונפליקט שיכול להיות מסוכן או דווקא פוטנציאל לתיירות מכניסה? "התשובה היא כן. אני בעד פיתוח תיירות בשדרות ביהודה ושומרון. שני אזורי קונפליקט, יש כאלו שיגדירו אותם כקונפליקט אלים", כך אמר פרופ' יניב פוריה, מומחה לתיירות, דיקן קמפוס אילת של אוני' בן-גוריון בוועידת התיירות של ישראל בשיחה עם יפתח מנדלבוים. "במהלך הכנס דובר על חוויה בתיירות, על חוויה זכירה. התייר כבר לא מחפש נופים, התייר לא מחפש ארכאולוגיה או היסטוריה. המחקרים מצביעים שאנשים רוצים לראות מה זה קונפליקט ולפגוש אותו. דיברו פה על חדשנות, ולהיחשף לקונפליקט זה חדשני", כך אמר.

"יש פה שתי אפשרויות: אם הוא תייר שאינו מעורב, הוא רוצה ללמוד על הדברים הללו. אם הוא תייר והוא תופס את היעד כחלק ממורשתו, מעצם הביקור הוא ייחזק את זהותו. על שני הגורמים האלו, תיירים מוכנים לשלם הרבה כסף. זה מניע תיירים לתזוזה", קובע פרופ' פוריה בצורה ברורה.

האם זה לא ניצול ציני של קונפליקט כדי לעשות מזה כסף?
"אני חושב כאן בכובע שהתפקיד שלו שיהיו במדינת ישראל יותר תיירים ויותר לינות. זו תעשייה כלכלת לכל דבר ואני רואה בזה בתור פוטנציאל תיירותי. מה שכן, אני חושב שעל ידי הצגת קונפליקט, אנחנו יכולים להוביל לפתרון של קונפליקט. תחשבו על הסיטואציה בה אתם מגיעים ליו"ש או לשדרות ואתם נחשפים ולומדים על הקונפליקט. אנשים מאוד מתעניינים בשדרות בייחוד הדור הצעיר. אנשים לא מחפשים רק את הנוח, הם רוצים לבוא וללמוד והם רוצים ללמוד בשטח", כך אמר.

לפי פרופ' פוריה, מדובר באנשים שרוצים לדעת. "אני לא אומר שצריך לשלוח אנשים למקום שיש קרב. אני מדבר על אזור שיש בו את החשש הזה. שאנשים יתרגשו כשהם מגיעים לשם, כי המחקרים מראים שככל שאני מתרגש - כך אני זוכר יותר. המטרה היא חוויה זכירה, חוויה שהתייר ילך אחר כך וימליץ לחברים שלו או חוויה שהוא מוכן לשלם עליה המון כסף", כך אמר.

אך בפיו גם אזהרה. "שלא תטעו לחשוב, אין להציג נרטיב אחד. יש להציג מספר נרטיבים. התיירים לא משנה לאיזה צד הם משתייכים, הם רוצים להיחשף למספר נרטיבים. נגמר הדור שאפשר לשטוף את המוח עם נרטיב אחד, צריך להציג תמונה מלאה", הדגיש. הוא הוסיף והראה את הרשות הפלסטינית. "הם מנצלים את הקונפליקט כדי להעצים את הפעילות התיירותית שם. הם עושים סיורים מסביב לחומות. הם מראים אתרים שמהם נפגעו ונהרגו ילדים, אתם חייבים להכיר בזה", אמר.

הקונפליקט בנגב - דרך רהט

לדברי פרופ' פוריה, המצב בנגב הוא גם אופציה מעניינת לתיירות פנים וחוץ: "מאוד פשוט, דרך רהט. יישוב ליד באר שבע. זה אזור שהיה בו קונפליקט בעצימות נמוכה. ההצעה שלי שתיירות הפנים מאוד תתעניין בה ותרצה לבקר וללמוד את הקונפליקט מקרוב. כל המחקרים מראים שאנחנו מתעניינים בקונפליקטים של אחרים. הרבה יותר מעניין ללמוד על של הבדואים מאשר לשלנו. כשזה בא אלינו זה קצת פחות מעניין ומדאיג ולא כולנו רוצים את הנרטיב השני. אבל לאור כל המחקרים, אבל אסור להחביא את הקונפליקט. הוא קיים ומכירים בו, התעלמות ממנו תוביל לפרעות עכו".

איך משתמשים במה שהיה פה כדי להביא תיירים?
"תסתכלו כמה זמן עכו היו בכותרות לעומת יפו ולוד. ביום שנרצח פה חתן פרס ביטחון ישראל, נרצחו עוד שני אנשים. הם נעלמו מהזיכרון הקולקטיבי, עכו נשארה בזיכרון הקולקטיבי. זה כמובן מצב שהוא לא טוב לתיירות. עכו נחקקה בזיכרון מכיוון שהציבור היהודי ראה בעכו למודל לא לדו-קיום אלא לרב-קיום. הציבור היהודי יזכור את מאורעות עכו. המאורעות האלו ייזכרו להבדיל מה שהיה בעבר. מי שמקבל החלטות, לא צריך להתנהל כאילו שום דבר לא קרה. אם יבואו לפה צרכנים מהמגזר היהודי, הם לא יירכשו כאן לינות. בייחוד לא במלון למישהו שלא משויך למגזר היהודי. יהיה פה חרם צרכני".

לפי פרופ' פוריה, אין פתרון קסם למצב בעכו. "יש לי שיטה: ניהול אחראי. אל לכם לעשות משהו בלי לדבר עם התושבים. כל מה שייעשה כאן, צריך להיות כאן בגיבוי מלא של התושבים. וכשמציגים את הקול של כולם, אף אחד לא ייצא מאושר מהסיפור, אבל זו הדרך להתניע", הוא אמר. לדבריו, הוא אופטימי. "אני מאמין בעבודה קשה, אם יעבדו כאן קשה, ויכירו במה שקרה פה - יש לאן לצמוח מכאן, וזה לא יהיה פשוט. לא לכולם זה יעבור לכולם בגרון, וצריך לזכור שהפרעות שהיו פה בעכו, להבדיל מיפו ולוד, התחילו במקומות התיירותיים. זה היה בבתי המלון, זה היה במסעדות, חשוב לכם להכיר בכך. היה פה אנטגוניזם כלפי תעשיית התיירות. המושא לאלימות הייתה תעשיית התיירות", חתם.

***גילוי מלא. בשיתוף עיריית עכו, החברה לפיתוח עכו העתיקה ונצרת בע"מ ומשרד התיירות