מהי תנועת ההאטה בתיירות ולמה הגליל הוא המקום המושלם בשבילה?

בפאנל "לוקחים את הזמן" בוועידת התיירות של ישראל, הסבירו על הרצון של תיירים לקבל חוויה מעמיקה ולא לרוץ על צ'קליסט בניסיון להספיק הכל • "הקורונה הבהירה לכולם שתייר או תיירת באים לטור ולשוטט"

פאנל לוקחים את הזמן, ועידת התיירות של ישראל / צילום: איל יצהר
פאנל לוקחים את הזמן, ועידת התיירות של ישראל / צילום: איל יצהר

"תנועת ההאטה היא תיירות שבה לוקחים זמן ומשתהים", הסבירה חגית עברון בכנס התיירות של גלובס בעכו, "זו תיירות שמאפשרת לתייר ולמבקר חוויה אותנטית ומעמיקה, התייר נפטר מהצ'קליסט של דברים שחייב לעשות ומאת את הקצב".

מיכל שילוח גל-נור, מנכ"לית "זמן גליל מערבי", עמותה לקידום התיירות, סיפרה כי העמותה קמה לפני למעלה מעשור וצמחה מתוך האנשים המקומיים "הרעיון היה להעביר את התייר חוויה אישית ומפגש בלתי אמצעי בין התייר לבעל העסק. אם פעם היית בא למקום כמו פקיעין והולך לראות את בית הכנסת ואת ועץ התות וקצת שופינג, היום תעבור בבית מקומי לסדנת שוקולד ותשמע את האבא מנגן, אחרת לא באמת ביקרת בפקיעין וזה מה שאנשים מחפשים זו החוויה הזכירה - המפגש".

עו"ד לילך רובין, יזמית חברתית קולינרית אמרה כי היום התיירים בשלים מאוד לתיירות האטה אבל לא תמיד זה היה המצב "אני זוכרת את עצמי עומדת בבית קפה שהיה לי ליד ממילא ואנשים נוהרים לתוך ממילא ולמחנה יהודה ולעיר העתיקה ואומרת - זאת העיר הכי גדולה בארץ. 154 קמ"ר ועדיין הולכים רק למחנה יהודה?".

"היום בצורה שלא משתמעת לשתי פנים הצלחתי להביא יותר תיירים למזרח ירושלים.  תיירים מכל ארגון שמאלני שחורט על דגלו להביא אנשים לראות הקונפליקט. אנשים רוצים לראות מה קורה מחוץ לירושלים וגם להכיר את ירושלים באמת. היה לי תיור לפני חודש של שופטת בכירה מירושלים שהביאה את משפחתה לטייל ברחביה וזה לא נתפס כי מסביב לבית שלי יצרתי מסלול של טיול וכולם שם". לדבריה, "הקורונה הבהירה לכולם שתייר או תיירת באים לטור ולשוטט".

מעוז ינון, שותף באברהם הוסטלס אמר שאמנם תיירות היא תחום כלכלי אבל לא ניתן למדוד תייר לפי הכסף שהוא מוציא וצריך לבחון איפה הוא מוציא אותו. "אם התייר משאיר את הכסף אצל פתאל, סלינה ואפילו אברהם הוסטל ולא מתפזר בקהילות מסביב, עדיף שלא יבוא. תיירות היא כלי להעצמת קהילות מקומיות ומי שנהנה הכי הרבה היא הקהילה המקומית. ממלונות ענק לא נצליח לפתח את זה. אנחנו לא רוצים שהקהילה תהיה שואבי מים וחוטבי עצים של התיירים, אנחנו רוצים מקומיים שיעשו סיורים גם אם הם לא מורי דרך, ולא לחכות ליזם הגדול והמושיע - כי את היזם מעניין הכסף שלו ולא הקהילה המקומית".

יינון התייחס גם למהומות שארעו בעכו במהלך מבצע שומר החומות בשנה שעברה ואמר כי "אם לא נדבר על מאי 2021 זה טעות. זה פספוס הסיטואציה. אני עושה סיורים בנצרת ולא מוכן לוותר על קיר הנכבה, ולא משנה אם סיור של חברת הייטק או יומולדת 70 כי זה חלק מסיפור העיר נצרת. ולעשות סיור בעכו ולא לבקר במקומות שבהם אירעו המאורעות זה לטאטא את הבעיה מתחת לשטיח וגם לא ימנע את האירועים הבאים שעלולים להתרחש".

לדבריו, "התיירות היא למען אנשים ובשביל אנשים. לעכו סיפור מדהים. על התשתית הקיימת אפשר היה להגדיל פי שניים את כמות המבקרים בה - אם היתה רכבת פעילה בשבתות היינו מכפילים את כמות התיירים בעכו בכל השנה וזה היה מביא פרנסה לעיר. לא מענקים ולא רגולציה ולא כל מיני הבטחות שהשר יוכל לתת".

היועץ ומתכנן התיירות גיא מלל אמר כי באזור הגליל יש פוטנציאל עצום בהקשר של תנועת ההאטה בתיירות: "זכינו במתנה עם הקונפליקטים שיש פה. כי אם מסתכלים על הגליל בלבד חיות בו 6 קהילות דתיות אתניות ועם הגולן 7 דתות שונות שנמצאות באזור גאוגרפי אחד. יש רצון כפול מהקהילות עצמן, מאנשים פרטיים וקבוצות לספר את הסיפור שלהם ולארח. מהצד השני תומס פרידמן טוען שאנחנו נמצאים בעידן התאוצות שהכל מהיר כ"כ. אנשים רוצים מפגשים עם אנשים ולא רוצים לשבת באוטובוס מול החלון ולראות נופים ואתרים היסטוריים. רוצים לגעת באנשים, להסתכל בעיניים ואם יש לי הזדמנות כתייר בפחות מ-3-4 שעות לפגוש קהילה יהודית, נוצרית, בהאית, צ'רקסית וכד' - זו מתנה שקיבלנו ויש פער גדול מאוד בין הפוטנציאל העצום שיש בשטח ובין התשתיות שאמורות להוביל לשם בקלות ובמהירות: איך מאתר מסלולים, איך מגיעים, איך משלמים ומי בונה חבילה כזו והער הזה הוא אחד האתגרים הגדולים ביותר".

***גילוי מלא. בשיתוף עיריית עכו, החברה לפיתוח עכו העתיקה ונצרת בע"מ ומשרד התיירות