הקהילה מרוויחה: הג'וינט מחבר בין המגזר העסקי לאימפקט חברתי

הכתבה בשיתוף הג'וינט

לאחרונה אפיין ארגון הג’וינט, מרכז הפיתוח החברתי של ישראל, את האתגרים החברתיים-כלכליים הבוערים ביותר עמם מתמודדת החברה הישראלית בשנים הבאות. "ביצענו תהליך מעמיק תוך השוואה של ישראל לעולם, השוואה בין אוכלוסיות שונות וכן לקחנו בחשבון מגמות צופות פני עתיד - ועל בסיס זה, הגדרנו את חמשת האתגרים הגדולים בהם נעסוק בשנים הקרובות", אומרת ד"ר סיגל שלח, מנכ"לית ג’וינט ישראל, ומונה את האתגרים: "קידום מוביליות חברתית- כלכלית; קידום חיים עצמאיים לאנשים עם מוגבלות; הגברת הפיריון ושילוב בתעסוקה איכותית; הזדקנות מיטבית בעידן של מאה שנות חיים; והגברת היעילות והמועילות של המערכות הציבוריות בישראל".

 ד''ר סיגל שלח, מנכ''לית ג'וינט ישראל / צילום: אריק סולטן

לכל אחד מהאתגרים הללו נבנתה מפת מדדים ברמה הלאומית, יחד עם כלל הגורמים הפועלים בנושא, מקרב משרדי הממשלה הרלוונטיים, הרשויות המקומיות, המגזר השלישי, הקהילה, פילנתרופיה וכן המגזר העסקי. יחד פועלים כל הגופים, על מנת
לראות כי בשנים הקרובות המדדים של מדינת ישראל בתחומים החברתיים משתפרים. "זה מבחינתנו אימפקט חברתי-כלכלי אמיתי", אומרת ד"ר שלח. "אנו מאמינים כי למגזר העסקי תפקיד משמעותי וייחודי בהשגת אותו אימפקט חברתי, ורואים כיצד שיתופי הפעולה המגוונים שלנו עם המגזר העסקי מאפשרים מינוף משמעותי הן של השקעת משאבים חכמה מכוונת אימפקט והן של ליבת העסק על מנת לייצר ערך חברתי".

חינוך פיננסי ועצמאות כלכלית בפרישה

כיום חברות רבות מבקשות לפעול באופן קבוע, משמעותי ואסטרטגי בשדה החברתי ולא רק באופן מזערי וחד פעמי. בנק מזרחי טפחות פועל בשיתוף הג’וינט מזה כבר כמה שנים לקידום סוגיות חברתיות משמעותיות לאורך זמן, אחת מהן היא חינוך פיננסי לאזרחים לקראת פרישה. על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, בכל שנה כ-80,000 איש מגיעים לגיל פרישה (נשים - 62, לגברים - 67). לישראלים צפויות כ-20 שנות חיים לאחר הפרישה, למרות שמדובר בתקופת חיים ארוכה ומשמעותית, הפורשים כיום זוכים לליווי ומידע מועטים בכל הנוגע להתנהלותם הפיננסית, זכויותיהם הפנסיוניות, האפשרויות להמשך עבודה והטבות במיסוי. שיתוף פעולה בין בנק מזרחי טפחות לבין הג’וינט הביא ליצירת סדנאות הכנה לפרישה בהן מקבלים כלים שיסייעו בקבלת החלטות מושכלת. בסדנא ידונו על האם כדאי לפרוש ומתי, איך לפרוש ברוגע ובכבוד, ללמוד את הזכויות ולקבל כלים למיצוי שלהן. לאחר חצי שנה מאז החל המיזם - 90% מהמשתתפים הביעו שביעות רצון מהקורס וקרוב ל-50% ציינו כי יש בידם את הידע הנדרש וכי הם מרגישים מוכנים לקבל החלטות לקראת הפרישה.

"כארגון עסקי הנשען בפעילותו על הקהילה בה הוא פועל, בנק מזרחי-טפחות רואה עצמו מחויב למעורבות והשקעה בקהילה", אומרת תמר סאפר, מנהלת אגף פיתוח ארגוני והדרכה בבנק מזרחי-טפחות, הממונה על האחריות התאגידית של הבנק. "עקרונותיו של הבנק השואף לקדמה ויוזמה ועם זאת לאנושיות וקשר אישי משתלבים היטב במסגרת השותפות של הבנק עם ארגון הג'וינט. הבנק תומך באוכלוסיית הגיל השלישי בסדנאות הכנה לפרישה שפותחו על ידי ג'וינט-אשל ונועדו להעניק ידע וכלים פרקטיים לקבלת החלטות פיננסיות מושכלת ולסייע בהתמודדות לקראת היציאה לפרישה. בנוסף, הבנק תומך בתכנית ההאצה של "הכוורת" - המרכז לחדשנות ויזמות חברתית, שהקימו הג'וינט וקרנות הביטוח בלוד".

חיים עצמאיים לאנשים עם מוגבלות

בישראל חיים למעלה ממיליון וחצי אנשים עם מוגבלות, המהווים כ-17% מכלל האוכלוסייה. המגמה הרווחת בישראל ובעולם היא של עידוד והגברת חיים עצמאיים ואוטונומיים בקהילה, תוך יצירת מעטפת שירותים תומכים. מיזם "שווה פיתוח" של ג’וינט-ישראל מעבר למוגבלות וציונות 2000, הופך את התפישה בנוגע לאנשים עם מוגבלות בכך שמציב אוכלוסייה זו כקהל צרכני משמעותי, עם כוח, בעבורו למגזר העסקי יש אינטרס לייצר מוצרים מותאמים.

בחברת שטראוס הרימו את הכפפה, כחלק מאסטרטגיה חברתית שרואה את הצורך בהנגשה והתאמה של מוצריה לכלל האוכלוסייה והבנת הערך החברתי והעסקי שבכך. בשיתוף עם מיזם "שווה פיתוח", יצרו אריזות חטיפים נגישות לפתיחה באמצעות יד אחת בלבד.

לדברי אריאלה וויס, מנכ"לית חטיבת המלוחים בשטראוס: "כחברת מזון מובילה למדנו להכיר אנשים, שפתיחת אריזות חטיפים באופן עצמאי הייתה עבורם ועבורן משימה כמעט בלתי אפשרית. השקת האריזות החדשות הינה שיאו של תהליך שבליבה שלו עומדים הבנת צרכי מגוון הלקוחות שלנו, נכונות להקשבה ופתיחות אמיתית לשינוי. שינוי זה הוא אבן דרך נוספת במסע שלנו ליצירת חברה הרואה מגוון רחב של צרכים ופועלת להגביר את השוויון בקרב לקוחותיה. אנחנו מחויבים להמשיך בתהליך שיפור המוצרים והשירותים שאנו מציעים, כך שיותר ויותר אנשים, עם צרכים שונים, יוכלו ליהנות מהם".

המהלך הנו סנונית ראשונה לתהליך הנגשת אריזות המתקיים בשטראוס ישראל במטרה להרחיב את היצע מוצרי החברה המאפשרים שוויון והגדלת עצמאות לאנשים עם מוגבלות ובני משפחותיהם. תאגידים נוספים כבר חברו למיזם "שווה פיתוח" ועובדים על מוצרים מותאמים במגוון תחומי חיים, בעבור אנשים עם מוגבלויות שונות, על מנת לקדם חיים עצמאיים ואוטונומיים ככל הניתן.

גיוון והכללה בתעסוקה

המיזם הלאומי לשילוב חרדים בהייטק, מיסודם של מינהל תעסוקת אוכלוסיות בזרוע העבודה, הג'וינט והקואליציה לתעסוקת חרדים, ייצר מסגרת להכשרת חרדים לעבודה
בהייטק, עם ההתאמות הנחוצות לאוכלוסייה זו. מה שהופך את המיזם למוצלח הוא שיתוף פעולה הנרחב עם חברות הייטק רבות ומגוונות, המאפשר לפתח פרקטיקות השמה, ליווי, פיתוח ארגוני והתאמות תרבותיות אותן ניתן לשכפל ולהרחיב לכלל ענף ההייטק ולאוכלוסיות נוספות. ברמת הפרט, המיזם מאפשר חשיפה וחיבור לחברות מובילות, היכרות מעמיקה עם מגוון התפקדים הקיימים בשוק, חשיפה לטכנולוגיות מתקדמות ולתהליכי הגיוס בחברות וכן מהווה מקור ידע לחברות בנושא של שילוב אוכלוסיית החרדים.

יוליה איתן, ראש מינהל תעסוקת אוכלוסיות בזרוע העבודה, אמרה "אנו משקיעים משאבים ומאמצים רבים לשילוב החברה החרדית בתעשייה עתירת ידע, ופועלים כל העת בדרכים יצירתיות ובשותפויות לפתח מנגנונים לשילוב חרדים בהייטק. אנו רואים במיזם זה הזדמנות אמיתית עבור שני הצדדים, הן בעבור הציבור החרדי שייחשף לעולם ההייטק וישתלב בו לאחר שקיבל והצטייד בכלים, בכישורים ובמיומנויות הדרושים לכך, והן עבור תעשיית ההייטק הישראלית, המעוניינת לגייס עובדים מוכשרים ומתאימים. מטרת המיזם להביא לשילוב מיטבי בחברות מובילות בתעשייה, ובכך ליצור ולהרחיב את מעגלי ההשפעה על שילוב חרדים בענפים עתירי ידע".

 הכנס הטכנולוגי החרדי במסגרת המיזם הלאומי לשילוב חרדים בהייטק / צילום: רבקה יפה

חברת פיליפס המשתפת פעולה עם המיזם, רואה במיזם כלי לקידום שינוי חברתי. "אנחנו בפיליפס מאמינים בארגון שהוא תמונת מראה של החברה שלנו ומוקירים בערך הגיוון האנושי ככזה שתורם ליצירתיות, חדשנות, מצוינות ולשביעות רצון העובדים שלנו", אומרת קרן רזון מנהלת גיוס גלובלית בפיליפס. "אנו פועלים בשיתוף פעולה עם ארגונים המקדמים העסקת אוכלוסיות מגוונות אשר פחות מצליחות להשתלב בתעשיית ההייטק, מתוך תפישה הרואה ביכולותינו העסקיות כמנוע לשינוי חברתי. שיתוף הפעולה המצוין עם המיזם הלאומי לשילוב חרדים בהייטק מאפשר לנו יותר ויותר להכליל עובדים מהמגזר החרדי, ולהוות מרחב מגוון ומכליל יותר".

"שינוי חברתי הוא תהליך, לא פעולה נקודתית קצרת טווח", מסכמת ד"ר שלח. "אנו שמחים לראות כי עוד ועוד תאגידים מסתכלים על האימפקט החברתי שלהם באופן אסטרטגי, ארוך טווח, וחוברים אלינו ליצירת שינוי חברתי בר-קיימא בכלל האתגרים החברתיים-כלכליים בהם אנו עוסקים. זו מגמה חשובה ומבורכת, המביאה לידי ביטוי את ההבנה שבסופו של יום חוסן חברתי הוא העסק של כולנו - המגזר הציבורי, החברתי, הפילנתרופי וכן גם העסקי".