השבת של 7 באוקטובר עצרה את השגרה של כל אזרחי מדינת ישראל. מקורות, חברת המים הלאומית של ישראל, נאלצה להתמודד עם מספר אתגרים במקביל, בהם 200 עובדים שגויסו למילואים, 130 שפונו מהצפון והדרום, והתקפות טילים על תשתיות החברה. בשיחה עם כתב האוצר של גלובס, אורן דורי, סיפר סמנכ"ל משאבי אנוש ומינהל במקורות, חגי פיליפסון, כיצד מתמודדת החברה עם האתגרים החדשים שלא הכירה לפני.
● המילואימניקים חוזרים למשרדים. לאילו נורות אדומות מנהלים צריכים לשים לב?
"באותה השבת קיימנו במקורות הערכת מצב כבר ב־09:00", סיפר פיליסון בתחילת השיחה. "ההחלטה הראשונה שהתקבלה בחברה הייתה שחיי אדם קודמים לכל - כולל לאספקת מים. ההחלטה השנייה היא שהמנהלים הם אלה שיהיו בחזית ביחד עם העובדים בכל נקודה".
לדבריו, כדי לרתום את העובדים למשימות המורכבות של החברה תוך כדי אש, ביום ראשון בבוקר קיימה החברה שיחת זום עם כל עובדי מקורות שהיו זמינים באותה העת. "בשלב הזה, חוסר הוודאות היה מאוד משמעותי. היה לנו חשוב מאוד להעביר לעובדים את המסרים שלנו ולענות על שאלות שהטרידו אותם. רצינו לשדר להם חוסן ולתת להם ביטחון שהם לא לבד; הסברנו להם שאנחנו כאן לכל דבר ועניין ושאנחנו כתובת עבורם".
קושי לאזן בין בטיחות העובדים למשימות
לדברי פיליפסון, כבר בתחילת המלחמה נרשמה הירתמות מלאה מצד העובדים; כולם הסכימו לצאת לשטח כדי לבצע את המשימות שהוטלו עליהם, וגם כאלה שפונו מבתיהם, המשיכו לעבוד באזורים בהם שהו.
לצד זאת, החשש מצד העובדים נותר קיים. "שמענו מהם על דאגה למשפחותיהם, לעיר שבה הם גרו, על סוגיות של מיגון אישי ותנועה בתוך מרחבים מאוימים", מספר פיליפסון. "בתוך כל זה, עובדי החברה, שנוסעים ברכבי טויוטה לבנים, חששו מפגיעה בהם על ידי כוחותינו (בשבת השחורה, מחבלי חמאס חדרו ליישובי הדרום רכובים על טנדרים לבנים של טויוטה, ס"ל).
"אבל לכל בעיה יש פתרון - דאגנו שהם יקבלו אמצעי מיגון שהעניקו להם ביטחון פיזי ונפשי, ונתנו להם אפודי מגן וקסדות. יש לנו גם כלי רכב ממוגנים, כך שלא יצאה אף פעילות שעלולה לסכן עובדים. בנוסף, וידאנו שכל עובד שיצא לפעילות מאובטח על ידי הצבא. אמנם נפגעו לנו מתקנים כששהו בהם עובדים, אבל הם היו ממוגנים והרגישו מספיק בטוחים".
אתגר לספק מים לחיילים בעזה
לצד זאת, הצורך לספק מים במדינת ישראל התנגש פעמים רבות עם הצורך לשמור על בטיחות העובדים, ויצר לא מעט מורכבויות למקורות. "בניגוד לחברה פרטית, לחברה ממשלתית אין יכולת לבחור האם להמשיך לעבוד בעתות משבר. יש לנו אחריות לאומית לספק מים לאזרחי המדינה. מתוך הבנה זו, אנחנו עושים את המשימה בצורה המיטבית, תוך כדי שמירה על חיי אדם תחת אש. אמנם אלה שתי מטרות שלא תמיד התחברו, כי מצד אחד אנחנו רוצים שכל הברזים יפעלו בארץ, ומצד שני אנו מחויבים לשמירה על בטיחות העובדים.
"המפתח לאזן בין שתי הסוגיות הוא שמירה על שיקול דעת וחשיבה יצירתית. במקומות מסוימים הפעלנו גנרטורים כדי לספק חשמל, ובאחרים השתמשנו בדרכים עתיקות יותר לשינוע המים. עשינו חזרה לשיטות ישנות, שמסתבר שהן לא רעות בכלל".
מלבד הצורך לספק מים בתוך גבולות המדינה, בחברה התמודדו לראשונה גם עם הצורך לספק מים עבור בסיסי הצבא שהוקמו בתוך רצועת עזה. "אנחנו מבינים שבמערכת הביטחון יש צורך לספק מים גם עבור החיילים, החל מאספקת שתייה ועד למקלחות. היה לנו חשוב לעזור לצבא בעניין הזה כדי לחסוך עבורו את הנסיעה בשביל לשנע מים לכוחות שבשטח, ובכך למנוע פגיעה פוטנציאלית. הרי נסיעות כאלה הן מוקד לירי נ"ט".
מצוקת כוח אדם בשירות הציבורי
מלבד אתגרי המלחמה, השירות הציבורי התמודד כבר שנים רבות עם מצוקת כוח אדם, בעיקר בקרב בעלי מקצועות מבוקשים כמו מהנדסים והנדסאים. במקרים רבים, בוגרי הנדסה מעדיפים לפנות למגזר הפרטי בעקבות הבדלי השכר והתנאים הנלווים.
"כ־40% מעובדי מקורות הם מהנדסים והנדסאים", אמר פיליפסון. "אנחנו מתמודדים עם נתח שוק שקשה לאיוש מצד אחד ומצליחים לגייס לא מעט עובדים מן הצד השני. התחרות שלנו היא בעיקר מול חברות ממשלתיות ברמה שלנו, בכל הנוגע לשכר וחברות אזרחיות, שלרוב אופי ההעסקה די דומה. כיום, מהנדס ללא ניסיון יכול להרוויח כ־16 אלף ברוטו בממוצע בשירות הציבורי, ויצרנו יחד עם הממונה לשכר מספר מסלולי תגמול שאנחנו משתמשים בהם בשנה האחרונה. כיום אין לנו מחסור בכוח אדם".
גם במקורות נערכים ליום שאחרי
במקביל, הוא סיפר, שהחברה פועלת במספר מישורים נוספים. "אנחנו עוסקים המון בטכנולוגיות ופרויקטים ואנחנו חייבים לגייס עובדים לטובת המטרות האלה. בנוסף, הכפלנו את תקציב הפיתוח של החברה, ומכיוון שלא הכול מתוקצב על ידי הממשלה, הגידול הזה בפיתוח דורש מאתנו להגדיל גם את ההיקף הזה. עד עכשיו לא הרחבנו את מצבת כוח האדם, אבל לנוכח המציאות החדשה, אנחנו נצטרך גם להתרחב ובמקביל להתאים את העובדים למצב".
במבט קדימה, במקורות מבינים שיש עוד אתגרים רבים להתמודד איתם, ולא רק בהיבטי כוח אדם. "כשאנחנו מסתכלים על מה צפוי לנו בשנה הקרובה, אנו מבינים שיש לנו עוד אתגר שלא נגמר בצפון וגם בדרום. אנחנו מנסים להתכונן כבר מעכשיו ליום שאחרי, עם הטבות למשרתי מילואים, ערכות שי לבני ובנות הזוג, ימי כייף, פעילויות התנדבותיות ועשייה למען משפחות שכולות.
"גם זה חלק מהמחשבה איך תראה החזרה לשגרה, וזה תוך כדי היערכות למערכה המתפתחת בצפון מול חיזבאללה, אם וכאשר תהיה. בעיני זאת חלק מהאחריות שלנו כמעסיקים, וזאת הדרך להשאיר לעובדים שלנו מוטיבציה ורצון להמשיך קדימה".
***גילוי מלא: הכנס בשיתוף מקורות
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.