אי שוויון

תקציב החינוך שמקורו ברשויות המקומיות גורר איתו אי שוויון עצום בהוצאה הציבורית על חינוך המתבטא בקושי של הרשויות העניות לפתור את הבעיות שהתעוררו בקורונה ולעזור לתלמידים הנזקקים ביותר בחברה • הממשלה חייבת להקצות משאבים למלא את החסר

השהייה במסגרות חינוך בגיל הרך מצמצמת את אי השוויון בהישגים בין ילדים. בעוד המדינה מפקחת על גנים לילדים מגיל 3 ומעלה מבחינת הכשרת הגננות ותכני הלימוד, בזמן השהות בבית זה לא קיים

המסע שהתחיל לפני 70 שנה, ב-1951 עם חקיקת חוק שוויון זכויות לאישה, הגיע לתחנה טכנית - תחנה המאפשרת לממש בפועל, באמצעות הוראות טכניות, את היעד שהוכרז עליו לפני כל כך הרבה שנים - להבטיח שוויון מלא בין האישה לבין האיש, ברוח העקרונות במגילת העצמאות

הסרטון שבו פעיל המחאה אמיר השכל צועק על שוטרת ממוצא אתיופי, הוא הוכחה ניצחת שהפגנות המחאה מול בית ראש הממשלה הן מלחמתם של אנשי הפריבילגיות בישראל על המשך השליטה שלהם במוקדי הכוח • זו גם הסיבה שלא תראו הפגנות בדימונה ובנתיבות

לא הוגן שחלק מהעובדים השכירים, שיכול והם אפילו חברי ארגון עובדים, יהיו מנועים מחסכון בקרן השתלמות • על ההסתדרות יחד עם ארגוני המעסיקים לעשות הכל על מנת להשוות את התנאים של העובדים במשק ולהקנות קרנות השתלמות לכלל העובדים

תעשיית ההייטק מובילה את הכלכלה הישראלית ונחשבת למי שמעצבת נורמות תעסוקתיות חדשות וראויות יותר כלפי עובדים • אלא שגם בענף זה נשים נדחקות הצידה, ורוב תפקידי ההנהלה הבכירה מוחזקים בידי גברים • לראשי התעשייה הזו יש אחריות לשנות את המצב

צמיחת הפערים בין העשירים למעמד הביניים במדינות רבות, ובהן ישראל, צפויה להאיץ בעקבות משבר הקורונה • מהן הדרכים לצמצם את אי השוויון, ואיזה תפקיד ממלאת בכך מערכת החינוך? האם הפתרון טמון במס הכנסה גבוה, מס עושר או מס ירושה?

מחקרים מלמדים כי לפערים בהשכלה, בהכשרה המקצועית ובהון של אזרחים יש השפעה שלילית על הצמיחה הכלכלית של מדינות • כיצד התפתח האי-שוויון בעולם ב-50 השנים האחרונות, והאם מדד ג'יני הוא הכלי הנכון למדוד אותו?

עולם השיווק עשה צעדים משמעותיים בכל הקשור בפרסום לקהילה הגאה - בין היתר בגלל הנוכחות הבולטת של הומואים ולסביות בעולמות הפרסום והמדיה • בענף יש מי שחושבים שזה לא מספיק: "פרסומות מהסוג של AIG זה הדור הישן, היום אנחנו רוצים חלק מהרווחים"

למען כולנו: דרוש ארגון-גג שיתאם בין הארגונים האזרחיים בחברה הערבית ובין הממשלה בתקופת המשבר ובשגרה

איך ניגשים לטקסט ויראלי שנשען על אוסף "עובדות" ומבררים אם יש לו בסיס? • אנשי "המשרוקית" ארן רונדל ויפתח בריל ידגימו על פוסט שטען כי ערבים מקבלים 60% מקצבאות הביטוח הלאומי. איפה מצאנו מידע אמין, איך ניתחנו אותו, ומה למדנו בדרך? • הצטרפו ללייב "המשרוקית של גלובס"

דיקן הפקולטה לניהול באוניברסיטת בן גוריון, פרופ' מיקי מלול, רוצה להכשיר מנהלים שיבינו את ההקשרים החברתיים שבהם הם פועלים • "זה קריטי להצלחה שלהם"

לא הכול ורוד: העבודה מהבית תפגע בעובדים החלשים ובמי שחייבים לשהות פיזית במקום העבודה

מאחורי המילים הנייטרליות שמרכיבות את האסכולה המדעית והרציונלית שנקראת כלכלה, מסתתרים הנחות יסוד שנויות במחלוקת, תפיסות עולם סובייקטיביות, וכן - גם לא מעט אינטרסים • מי מרוויח מזה ומי מפסיד? בדיוק מי שחשבתם • אוצר מילים, פרויקט מיוחד 

פרופ' יוסי זעירא חוזר במשך שנים על אותה התמה המתנגחת במדיניות של ממשלת ישראל • בסופו של יום, כל מה שנשאר מטור של פרופסור לכלכלה זה הגיגים אידיאולוגיים בגנות ה"ניאו ליברליות", כמיהה תמוהה לממשלה גדולה, וטענה כלכלית אחת, חסרת בסיס, שהעלאת המסים לא תפגע בצמיחה

למשבר הקורונה יהיו השלכות דרמטיות על ההתנהלות היומיומית של האזרחים, על שוק העבודה והנדל"ן ועל המגזר העסקי • הערכת מצב של דלויט ישראל צופה מה מחכה לנו ביום שאחרי