ירושה

אב גרוש נפטר והוריש את כל רכושו לבתו, שארזה את חפציה של אמה - שבבעלותה הקומה העליונה של בית משותף לה ולאב המנוח במסגרת הסכם הגירושים שנחתם לפני כתיבת הצוואה - והורתה לה לעזוב • האם עתרה לבית המשפט כדי להגן על הזכויות שלה. מה הוא קבע?

כל אדם שערך צוואה משותפת והחליט לשנותה בעוד שני בני הזוג בחיים, מחויב עפ"י חוק ליידע את בן זוגו על כך בכתב • במקרים יוצאי דופן, בית המשפט עשוי לייחס לבן הזוג ידיעה על שינוי או ביטול הצוואה, גם כאשר לא התקבלה הודעה רשמית

בשונה מצוואות רגילות, בהן נוכחותו של המוטב בצוואה בעת עריכתה פוסלת את תקינותה, בצוואה הדדית ניתן היתר לנוכחות ולמעורבות של בן הזוג בעת עריכת צוואתו של האחר, על אף שהוא הנהנה ממנה • הסדר ייחודי זה מעורר שאלות לגבי זכות החיסיון של כל אחד מבני הזוג כלפי עורך הדין שערך את הצוואה

תחום הצוואות הוא עולם דינאמי, מסעיר וגם עתיר אמוציות בייחוד בהתייחסות להליך מרכזי שלעיתים נעשה בו שימוש - התנגדות לצוואה • עו"ד גיא קמרי מעלה כמה מן הנקודות שיש לתת עליהן את הדעת בנושא

בעקבות הודעת משרד המשפטים שיורשים שירשו נדל"ן יוכלו לרשום אותו בטאבו, הנה כמה נקודות למחשבה לפני שעושים זאת

בית המשפט לענייני משפחה ביטל צוואה של אדם שהוריש לבת זוגו רבע מנכסיו, הכוללים שלוש דירות בשווי מיליוני שקלים • השופט קיבל את טענת בנותיו של המנוח וקבע כי בת הזוג ניצלה את היותו אדם מוחלש ו"בחרה לנצל את מצבו תוך שכנועו לערוך מסמכים משפטיים חדשים לטובתה"

שני פסקי דין עוסקים בשאלה: מה דינה של התחייבות של אדם שניתנה במסגרת הסכם, לפיה אותו אדם לא ידרוש דבר מרכושו של האחר, גם לאחר מותו?

בני משפחתה של המנוחה, שנפטרה מסרטן מבלי שהותירה צוואה, הגישו בקשה לצו ירושה לחלוקת עיזבונה ביניהם, והשמיטו ממנו את בעלה, שלטענתם לא היה כמעט בקשר עם המנוחה בשנים האחרונות ולא השתתף בנטל הטיפול בה • הבעל הכחיש את הטענות • מה קבע בית המשפט, ומה אומר החוק?

שופטת בית המשפט לענייני משפחה קבעה כי אומנם האח קיבל רשות לגור בנחלה לכל ימי חייו, אולם הסכסוך בין האחים אינו מאפשר להם להתגורר יחד • מנגד קבעה השופטת כי משמעות פינוי האח מהנחלה קשה, וכי על אחיו לרכוש עבורו דירה שתשמש אותו לכל ימי חייו

לפי חוק יחסי ממון, רכוש שהתקבל כמתנה או בירושה שנרשם בחלקים שווים בין בני זוג גם יחולק ביניהם בעת הגירושים • אולם גם מי ששמר על הרכוש בבעלות נפרדת אינו מוגן מפני חלוקה, אם לא נערך לגביו הסכם ממון - במיוחד אם מדובר בדירה

יותר מ-20 שנה לאחר מות האב, התברר כי הדירה לא הייתה רשומה על שמו • האם המנוחה העבירה את הזכויות בדירה לאחת הבנות, אולם בת אחרת דרשה חלק ממנה • מה קבע בית המשפט?

הפסיקה קובעת כי הצד הטוען שעסקת מתנה נעשתה באופן כוזב, צריך להוכיח זאת ברמה מוגברת • כך עשתה חברת ביטוח שנתבקשה להוכיח כי בן העביר לאביו את זכויותיו בדירה על-מנת לחמוק מתשלום חוב

קשיש שמצרף את בנו או בתו לחשבון הבנק שלו כדי שיסייעו לו בניהול החשבון, לרוב עושה כן מתוך יחסי האמון במשפחה, אך פעמים רבות אינו מביא בחשבון את האפשרות האיומה שילדו ילך לעולמו לפניו, ויורשיו ייכנסו בנעליו ויבואו בדרישות שונות • מה קבע ביהמ"ש לענייני משפחה במקרה דומה שנידון לאחרונה?

בתום מאבק משפטי סביב עיזבונו של אדם שהלך לעולמו, בין אשתו בנפרד לבין האישה עימה חלק את חייו בשלושת העשורים האחרונים, צו של בית הדין הרבני הפך את החלטת בין המשפט לעניני משפחה, בניגוד לצוואתו של המנוח • למרבה הצער, המנוח לא הביא בחשבון שלאלמנה מגיעות זכויות נוספות עפ"י הדין העברי

הקרע בחסידות סדיגורה החל לפני שנתיים, וכעת הוא עולה שלב: הרבנית שרה פרידמן, אלמנתו של האדמו"ר ישראל משה פרידמן, הגישה התנגדות לרשם הירושות נגד מינוי בנה ליורש הבלעדי • לטענתה, הבן ניצל את מצבו הרפואי של האב • על הפרק: תפקיד המנהיג הרוחני ונכסים בשווי מיליוני שקלים

פסק דין של בית הדין הרבני קבע כי אלמנה שהחזיקה חצי מדירת בעלה המנוח זכאית לגור בדירה למשך כל ימי חייה, אף שלא חיו ביחד 30 שנה, ואף שהבעל הוריש את חלקו בדירה לבת זוגו האחרונה