מחקר

מודל שבנו שלושה חוקרים מהאוניברסיטה העברית מראה כי במקרה הגרוע ביותר, ללא סגר, יהיה צורך בלא יותר מ-600 מיטות בטיפול נמרץ עבור חולי קורונה

במקביל להקלות הסגר שעליהן הודיעה הממשלה, היא הודיעה על חובה גורפת, מלווה בקנס, לחבישת מסכות בכל יציאה למרחב הציבורי • ההחלטה נפלה ללא מעורבות גורמים רפואיים ובניגוד להצעות משרד הבריאות

הקורונה חיזקה את המגמה לעבור לעבודה מהבית • המחקרים מגלים מתי זה טוב, ומתי פחות - וגם למי

מחקר חדש מרמז כי הוירוס נקשר גם לריריות האשכים, ועלול לפגוע ביצור הורמוני המין הגבריים וגם בפוריות • האם זו הסיבה לשיעורי המוות הגבוהים יותר אצל גברים?

פרופ' דורון לנצט ממכון ויצמן למדע טוען כי עקומת התפתחות הקורונה מתנהגת בצורה דומה במדינות רבות, ללא תלות במדיניות הסגר שלהן • "יש כאן שילוב של מעשה אדם – היגיינה בידוד וסגר, ושל מעשה הטבע – ככל הנראה תכונות של הנגיף ושל מערכת החיסון האנושית"

לפי מכון מחקר כלל-אירופי בדנמרק, מספר קטן בלבד של מדינות, שלא פעלו בזמן נגד הנגיף, מזניקות את נתוני מספרי המתים בכל היבשת • חוקרת בפרויקט: הקורונה נבדלת משפעת בכך שאינה פוגעת בילדים, דורשת טיפול אינטנסיבי במיוחד, ובכך שפגעה קשה במדינות מאוד מסוימות

המערכת המחקרית האקדמית היא המשמעותית ביותר כיום, ויש בה תנאים אופטימליים להתמודד עם אתגרי המציאות בעזרת חשיבה יצירתית

החוקרים מציינים כי תו"ל התמודדות עם מגיפה המבוסס על סגירת בתי ספר נובע מלקחי המלחמה במגפות של וירוסי שפעת, בהם ילדים הם גורם מדבק מאוד וגם נמצאים בסכנה

פרופ' עמנואל שרפנטייה ופרופ' ג'ניפר דודנא, זוכות פרס וולף לרפואה, כבר מוזכרות כמועמדות לפרס נובל על גילוי טכנולוגיית CRISPR לעריכה גנטית • בינתיים, הן נעזרות בה לפיתוח בדיקות ביתיות לקורונה ולמלחמה במגפות עתידיות • הכתבה פורסמה במקור באפריל 2020 ועלתה לכותרות מחדש בעקבות זכייתן של השתיים בפרס נובל לכימיה

הנדריק שטריק, וירולוג צעיר בן 42 בלבד, היה הראשון שגילה את אובדן חוש הריח והטעם כתסמין של הקורונה • תוצאות ביניים של מחקר שהוביל באזור ממוקד בגרמניה רמזו ש-15% מהחולים כבר פיתחו חסינות מפני הנגיף • אלא שממצאים נוספים מגרמניה ומאוסטריה הניבו ממצאים פחות אופטימיים

המאבק העולמי בנגיף הקורונה מחייב שימוש בכל הכלים הטכנולוגיים הקיימים והתגייסות של קהילות ההייטק והמדע בישראל ובעולם • המודל שיזהה מי נמצא בסיכון גבוה יותר, שיפור היעילות של הבדיקות ועוד מיזמים שמנסים לצמצם את מספר החולים

כשפרופ' וולטר שיידל כתב ב־2017 שמגפה עולמית היא אחד הגורמים ההיסטוריים שהביאו לשינוי כלכלי עמוק בחברה, הוא לא שיער שתוך זמן קצר הוא עומד לחזות באחת כזו • כעת, הוא אומר, נוצרה אפשרות לשינוי דרמטי בסטטוס קוו, אבל המאבק על כך רק החל

המחקר בנושא הקורונה עדיין בראשיתו, אך ניתוח נתונים ממספר מדינות מראה כי גברים עשויים להימצא בסיכון גבוה משמעותית ללקות בתסמינים חמורים של קורונה ולהיות בסיכון חיים גבוה יותר מאשר נשים

חוקרים מבר אילן מציעים אסטרטגיה של "סגר במשמרות", בהתבסס על מודלים מתמטיים • האתגר המרכזי מבחינת החוקרים הוא לבודד באופן סלקטיבי את החולים, שכן חלק ניכר מנשאי הווירוס לא מפתחים סימפטומים בתקופה שבה הם מדבקים • קורונה - אסטרטגיית יציאה

בתחילת השבוע הודיע הסטארט–אפ הישראלי מיי–הריטג’ כי יקים בשיתוף חברה סינית מעבדה שתבצע 10,000 בדיקות קורונה ביום • זמן קצר לאחר מכן הקפיא משרד הבריאות את המיזם ללא הסבר • בכירים במערכת הבריאות, בהייטק ובאקדמיה מעלים שורה של שאלות • מאחורי הקלעים של ההקפאה

פרופ' ברכה רגר מאוניברסיטת בן גוריון, מהווירולוגים הבכירים בישראל, חשבה בתחילת הקריירה שלה שחיסונים יעשו לווירוסים מה שעשתה האנטיביוטיקה לחיידקים • באופן אירוני, היא אומרת ל"גלובס", הצלחתם הובילה לנטישת התחום ומענקי המחקר נעלמו • עכשיו אנחנו משלמים את המחיר