מחקר גנטי

בין ישראל למדינות המפרץ יש קשר שעובר דרך הפזורה הבדואית בנגב • פרופ' אוהד בירק, מומחה למחלות גנטיות נדירות, מאמין שהידע שנצבר בישראל על מוטציות ייחודיות ושת"פ בין המדינות יקדם את המחקר ויצמצם תחלואה גנטית בשני האזורים • המדריך למשקיע באמירויות, פרויקט מיוחד

יו"ר קבוצת AID Genomics הישראלית-הונג קונגית קלווין וו, גדל בסין ופועל מהונג קונג, והתעסק בעיקר במדיה • לאחר שהחליט להשקיע בתחום הבריאות, הקים את החברה בישראל שפועלת בתחום הגנטיקה, והפכה לגורם דומיננטי בתקופת הקורונה

פרופ' עמנואל שרפנטייה ופרופ' ג'ניפר דודנא, זוכות פרס וולף לרפואה, כבר מוזכרות כמועמדות לפרס נובל על גילוי טכנולוגיית CRISPR לעריכה גנטית • בינתיים, הן נעזרות בה לפיתוח בדיקות ביתיות לקורונה ולמלחמה במגפות עתידיות • הכתבה פורסמה במקור באפריל 2020 ועלתה לכותרות מחדש בעקבות זכייתן של השתיים בפרס נובל לכימיה

בתחילת השבוע הודיע הסטארט–אפ הישראלי מיי–הריטג’ כי יקים בשיתוף חברה סינית מעבדה שתבצע 10,000 בדיקות קורונה ביום • זמן קצר לאחר מכן הקפיא משרד הבריאות את המיזם ללא הסבר • בכירים במערכת הבריאות, בהייטק ובאקדמיה מעלים שורה של שאלות • מאחורי הקלעים של ההקפאה

בשל האוכלוסייה הקטנה, הפכה איסלנד בשנים האחרונות למעין "מעבדה גנטית" לחברות תרופות שונות, המשתמשות במאגרי הנתונים הגנטיים של תושבי האי • איסלנד מובילה את העולם עם שיעור הבדיקות לקורונה כחלק מהאוכלוסייה – כ-3.5%

פרופ' לירוי הוד, האיש שהמציא את הביולוגיה המערכתית והיה מחלוצי ריצוף הגנום, משוכנע שבעזרת ביג דאטה אפשר כבר היום לטפל טוב יותר באלצהיימר ובמחלות נוספות שעדיין לא פותחו עבורן תרופות טובות מספיק • אז מדוע המיזם הראשון שהקים בתחום נאלץ לסגור את שעריו? ומה מנע מהחבר ביל גייטס להשקיע?

התשובה: אפיגנטיקה • בניגוד למה שהורגלנו לחשוב, תופעות כמו השמנה, סוכרת ויתר לחץ דם ואפילו התמכרות הן לא בהכרח מחלות תורשתיות, אלא נובעות משינויים שמחוללת הסביבה בגנים שלנו • איך אפשר, באמצעים התנהגותיים, לסייע לבעלי עודף משקל כרוני שלא מצליחים לרדת במשקל או לנגמלים מסמים שחוזרים לזירת הפשע?

כשהייתה בת 6 החליטו הוריה להעביר את המשפחה באישון לילה מהיישוב הבדואי תל שבע ליישוב היוקרה עומר • היום היא גרה בפלורנטין, אבל נוסעת כל יום לבית החולים סורוקה בבאר-שבע לעבודתה כרופאה פנימית • בראיון ל"ליידי גלובס" מספרת ד"ר יסמין אבו-פריחה מה גרם לה להתחבר מחדש למוצאה, וגם איך היא פועלת למיגור מחלות גנטיות הנפוצות במגזר באמצעות המיזם שייסדה

חברת טארגטג'ן התחילה לעבוד כבר לפני עשור על טכנולוגיה פשוטה ומדויקת לעריכה גנטית, ואז הגיע ה-CRISPR, טכנולוגיית עריכה גנטית שעולם הרפואה כולו עוקב אחרי הניסויים בה • בטארגטג'ן מאמינים שהשיטה שלהם טובה יותר, וההסכם שחתמו לאחרונה עם חברת התרופות לונזה מעיד שהם אינם מדברים לגמרי באוויר

בצנרת של חברת סרפטה האמריקאית יש כיום 14 מוצרים לטיפול במחלות גנטיות באמצעות עריכה גנטית ו-24 תוכניות קליניות הפועלות במקביל • מנכ"ל החברה, דאגלס אינגרם, מספר בראיון ל"גלובס" על ההצלחות בטיפול בילדים חולי דושן ועל תחושת הדחיפות שהוא הכניס לחברה: "המדע סוף סוף כאן, ויותר מכול אנחנו רואים את הילדים. אם ניקח את הזמן, נאבד אלפי חולים שהיינו יכולים להציל"

חוקרים מובילים בישראל מסבירים מדוע עדיין אי אפשר להשתיל איברים שגדלו במעבדה ואיך בכל זאת יכולים טיפולים בתאי גזע לעזור בין השאר לחולי לב, כליות ופרקינסון • "היום אנחנו סוף סוף מתקרבים באמת לבנייה - אם לא של איברים מתאי גזע, אז לפחות של רקמות שניתן להשתיל כדי לשפר תפקוד של איברים"

פלנטארק, שעוסקת בשיפור גנטי של צמחים בטבע, הודיעה היום (ב') על גיוס של כ-3 מיליון דולר • בנוסף, הוכרז שיתוף פעולה מחקרים עם אוני' וויסקונסין

הפרופסורים קרלו קרוצ'ה, ברט ווגלשטיין ומרי-קלייר קינג, שזכו לאחרונה בפרס דן דוד לרפואה מותאמת אישית, טוענים כי הרופאים לא מוכנים כיום לסוג רפואה כזה, משום שרבים מהם לא מבינים גנטיקה כלל • "יותר ויותר אנחנו מבינים שסרטן הוא מחלה גנטית, והעובדה שאונקולוג היה יכול לעבור הכשרה בלי ללמוד גנטיקה היא מחרידה"

פרופ' שולמית מיכאלי, סגנית נשיא למחקר באוניברסיטת בר-אילן, חוקרת את המנגנון הגנטי שמסביר מדוע אנו הרבה יותר מורכבים מכפי שחשבו עד שנות ה-2000, ואיך מיישמים את הידע שנצבר על האינטראקציה בין גנים בטיפול בשושנת יריחו

מהנדסת האיברים פרופסור מחלוף, שנולדה במרוקו בשנת 1963 ועלתה לארץ בגיל שנה: "לא הייתה לי תחושה של קיפוח, לא הרגשתי רע עם מצבי, אבל ידעתי שאהיה במקום אחר" • ל"גלובס" היא מספרת כי "בימים אלה אני מקימה חברה בישראל סביב המוצר שפיתחתי"

זוג קופות מסוג מקק, זונג זונג והואה הואה, הן הפרימטים המשובטים הראשונים שנולדו מאז תחילת המילניום ■ החוקרים הסינים אשר שיבטו אותן טוענים כי המחקר יכול לתרום לחקר מחלות שונות, בעיקר כאלה הקשורות להתפתחות המוח