הולנדר קידם את העוזרת שלו. בואו נוציא אותו להורג

אני דווקא רואה בהולנדר איש אמיץ, ויותר מכך קורבן לתרבות משפטי החוצות המאיימת עלינו קצת יותר מקיצורי דרך לא תקינים במגזר הציבורי.

הולנדר, קובע מבקר המדינה, מיכה לינדנשטראוס, קידם את עדנה אלפסי, עוזרתו האישית. לא סתם קידם, אלא פעמיים ללא מכרז ובהיעדר השכלה אקדמית מתאימה של אלפסי למשרה הבכירה, בשכר הגבוה, שאליה קודמה.

זה, אם תשאלו את "ידיעות אחרונות", הסיפור הגדול והחמור ביותר בדו"ח מבקר המדינה השנה; וכנראה גם סיבה מצוינת למרוח את הולנדר ואלפסי, היא מימין והוא משמאל, על עמוד השער של העיתון.

ומאחר שעמודי שער של עיתונים נועדו לגרום לנו לחשוב, חשבתי גם אני לי מחשבה שכזו למראה השער של "ידיעות אחרונות" הבוקר: "אלוהים לא עוזר להם, להולנדר ואלפסי, הם נראים כאן כמו זוג נאהבים. כמה מסכנות המשפחות, איך בכלל מתחילים יום אחרי תמונות כאלו?"

אלא שכאן נכנסות לפעולה כמה עובדות. אלפסי עובדת בשירות המדינה כבר 27 שנים. היא החלה את דרכה שם מהתחתית של התחתית, כלומר כמזכירה זוטרה. היא אדם דומיננטי, שמצליח לנהל את סובביו. היא כנראה גם מוכשרת, והיא התקדמה.

הולנדר ראה את זה, וסייע לאלפסי. כן, הוא עבר על התקנות כשלא פרסם מכרז ואף עיגל פינות בנוגע להשכלה האקדמית שלה. אין ויכוח: אם לוקחים את התקנות והחוק ומניחים מעליהם את התנהלות הולנדר, לא תתקבל התאמה מלאה. אצבע או קצוות שיער מציצות החוצה, נכון. ולמרות זאת, זה נראה כמעט זניח.

למה זניח? כי "העונש" - קרי: הצליבה הציבורית של הולנדר ואלפסי - פשוט לא מתיישב עם "החטא". לינדנשטראוס והעיתון הגדול במדינה יכולים לספר עד סוף הימים שמקרה אלפסי חמור ומושחת, ומהווה, למעשה, את גולת הכותרת של דו"ח המבקר ואני עדיין אחשוב שבארץ שלנו היו, ישנם ויהיו חטאים, פשעים ועבירות קשים יותר. כן, הולנדר קידם עובדת מצטיינת שלו. אבל לא, זו בפירוש לא עילה לסופוקו.

למעשה, הולנדר אינו הראשון שמקדם עובד חסר השכלה, ואני מקווה מאוד שהוא גם לא יהיה האחרון. אם אלפסי מוכשרת, אין סיבה שיועדפו על פניה כל מיני רכיכות בינוניות המתהדרות בתארים אקדמיים. בכלל, עניין האקדמיה מוערך כאן יתר על המידה. כולם יודעים שהתואר עצמו לא שווה כלום בבחינה האחת שקובעת ההצטיינות בעבודה. ולמרות הזאת, השקר המוסכם נמשך, ולאנשים כמו אלפסי יש סיכוי מוקטן להגיע.

בהיבט הציבורי, לינדנשטראוס צדק במתיחת הביקורת על הולנדר. ברור שאין כוונה שיעלים עין. אבל, כמבקר המתפקד כמעט גם כאיש תקשורת, הוא נפל לבור של מיקוד הדו"ח דווקא בהולנדר ואלפסי. נעשה כאן עוול ברור לשניהם, כמו גם למשפחותיהם, אבל אם יש בשפה העברית מלה אחת שהם לא עומדים לשמוע בימים הקרובים, היא הולכת ככה: "סליחה".