כונס מטעם הבנקים פשט על משרדי חפציבה: "מקווים שמחשבי החברה משקפים נתוני אמת"

כונס הנכסים מטעם בנק דיסקונט למשכנתאות ובנק ירושלים, עו"ד חגי אולמן ממשרד יהודה רוה, פשט הבוקר (ג') על משרדי חברות חפציבה בנייה פיתוח והשקעות וחפציבה שיכון ופיתוח בירושלים, אסף משם מסמכים ובהם תיקי דיירים, מסמכי הנהלת חשבונות וכן חומר מחשב.

בשעת הפשיטה נכחו במקום כמעט כל עובדי החברה, ובהם היו"ר מרדכי יונה. בתחילה נרשמה המולה, אולם מרגע שהוצגו הצווים המתירים את תפיסת המסמכים, לא נרשמה התנגדות משמעותית מצד העובדים, שלדברי נציגי הבנקים "עשו רושם שהם מעוניינים לשתף פעולה ולסייע לרוכשי הדירות".

עו"ד אולמן אמר היום ל"גלובס", כי "לא הצלחנו לקבל בהסכמה את החומר האמיתי, ולכן הוצאנו את צו בית המשפט לפשוט על המשרדי של חפציבה ולקחת את החומרים, בתיאום עם הכנ"ר, שלמה שחר. אחרי שנסיים לצלם את החומר ולעבד אותו בשעות הקרובות נהיה חכמים יותר".

לדבריו, "אנו מצפים לראות בדו"חות השונים ובמסמכים שלקחנו את המציאות האמיתית. אנו יודעים על פערים משמעותיים בין מה שחפציבה הציגה לבנקים לבין מה שביצעה בפועל - מכרה דירות וגבתה כספים מאחורי גבם של הבנקים. אנו מקווים ומשערים שהנתונים במחשבי החברה מתארים נכון את המציאות".

בשעת לילה מאוחרת הוצאו הצווים המאפשרים לשני הבנקים להיכנס למשרדי החברות. לפי הצווים עליהם חתם השופט דוד חשין, הותר לכונס לתפוס מסמכים הרלוונטיים לפרויקטים אותם מלווים בנקים אלה, "לרבות תיקי דיירים, דו"חות חברה משכנת, מסמכי הנהלת החשבונות של החברה בקשר לנכסים, נתונים לגבי גבייה מרוכשי דירות, נתונים לגבי הפקדת כספים בחשבונות הליווי, הסכמים בקשר לנכסים וכן כל מסמך או נתון אחר בקשר אליהם".

לצורך כך, קיבלו הכונס ונציגיו אישור מפורש מהשופט להיכנס למחשבי החברה ולאסוף משם חומרים רלוונטיים.

בבקשה לאכיפת שעבודים שהגיש דיסקונט למשכנתאות הוא טוען שקבוצת חפציבה חייבת לו כ-125 מיליון שקל. בנק ירושלים טוען לחוב של כ-34 מיליון שקל. גם הוא הגיש בקשה, יחד עם חברת הביטוח כלל ומנורה-מבטחים, לאכוף שעבודים שקיבל על פרויקטים של חפציבה במודיעין עילית, בית שמש ואפרת.

בבקשה נטען, כי "דירות נמכרו כביכול תוך הצגת מצגי שווא. קיים חשש כבד שמדובר במעשים החשודים לא רק כהפרות חמורות של ההסכמים ואג"ח, אלא כמעשי מירמה ממשיים".