ביטול שידור הכתבה בשבוע שעבר בתוכנית "עובדה" המשודרת בערוץ 2 על טיוח הדיווח על תאונה של מטוס ישראייר בניו-יורק, בעקבות לחצים קשים של בעלי החברה, מעלה על הפרק את בעיית חופש הביטוי, וההתנגשות שלה עם כוחות כלכליים, במלוא עוצמתה.
ערוץ מסחרי שחי מפרסומות, שמשדר תוכנית תחקירים יוקרתית, מתמודד מול קונצרן ומפרסם מן הגדולים בארץ, שטוען כי שידור כתבה עליו יגרום לו נזק כלכלי.
שוחחנו על כך עם פרופ' גבי ויימן, מהחוג לתקשורת באוניברסיטת חיפה, ומי שהיה בעבר חבר מועצת הרשות השנייה.
- האם ישראייר פעלה כראוי לדעתך?
"זכותה של חברה כמו ישראייר, שנמצאת בימים אלה במצב עדין בהקשר של פתיחת קו הטיסות לניו-יורק, לנסות למנוע שידור תוכנית שהיא חושבת שעלולה לפגוע בסיכויים שלה לקבל את מעמד המוביל לניו-יורק. אבל השאלה היא, אילו דרכים עומדות לרשותה. הדרך הלגיטימית ביותר היא לפנות לבית-משפט, ולהוציא צו איסור פרסום. היה עליה לנסות ולשכנע את בית-המשפט, שהעיתוי ושהתכנים עלולים לפגוע בה. זה נעשה כבר בעבר, והרבה פעמים בתי-משפט נעתרו לבקשות כאלה. כך שזו לא דרך חדשה, מקורית או יוצאת-דופן".
- הם לא בחרו בדרך הזו.
"הבעיה היא, שהדרך שבה נקטה ישראייר הייתה דווקא בלחצים, בסגנון של מכתבים מעורכי-דין ולחץ אחר. הדרך של לחצים, לא נראית לי לגיטימית. צעד כזה לא מתנהל על-פי שיקולים אובייקטיבים, אלא על-פי למי יש כוח לחץ יותר גדול, למי יש יותר משקל, ומי יותר מפחיד. אני לא חושב שזה צריך להיות שיקול".
- נראה, שיועצי התקשורת של ישראייר חושבים שהם הצליחו. הכתבה לא שודרה.
"זה ניצחון פירוס. מבחן התוצאות דווקא מזיק לישראייר. לא רק שהם לא השיגו את מה שרצו, הם השיגו את ההיפך. הם יצרו הרגשה בציבור של קונספירציה, הרגשה מעיקה. אצל הצופה האובייקטיבי, נניח משה מרחובות, שעד עכשיו לא ידע כלום, נוצרה סקרנות עצומה. השיח התקשורתי היום רק מלבה את העניין הזה. הרגשה, שקרה משהו קונספירטיבי אפל, אולי הרבה יותר ממה שהוא באמת.
"בסוף התוכנית אתמול הראו פרומו, שהיה עיקר החדשות, וגם חזרו ואמרו שעוד שבועיים יראו את הכתבה, ובנוסף, השיח העיתונאי היום מעלה את הבולטות של הנושא כמה מונים. מבחינת תקשורתית, הם עשו לעצמם שירות דוב. אם ישראייר הייתה משיגה צו איסור פרסום, או דחיית פרסום בדרך לגיטימית רגילה, הסערה לא הייתה מתעוררת בדרך שגרם הלחץ שהם הפעילו. אני מתפלא על ההחלטה של ישראייר. בטווח הארוך הם מפסידים, כי העניין הציבורי בחברה הגיע לכותרות".
- איך קשת יוצאת מהסיפור הזה?
"התקשורת מתארת חילוקי-דעות פנימיים גם בתוך מערכת 'עובדה' בין אילנה דיין לעורך דורון גלעזר. יכול להיות, שגם הם יסיקו לקחים. לדוגמה, בפעם הבאה לא נתכופף כל-כך בקלות. קשת הייתה צריכה ללמוד מזה איך להתנהל מול גוף שמנסה למנוע פרסום. אחת הדרכים היא להגיד לו 'אם אתה יכול להוכיח בבית-משפט, פנה לערוץ משפטי'".
- קשת יכולה לעמוד מול קונצרן מפרסם כל-כך גדול?
"את דורשת ממני להיכנס לראש של המנכ"ל אבי ניר, ואני לא יכול. אני לא יודע מה עמד מאחורי ההחלטה שלו, לא לשדר. אם נלך לסימטאות המוארות, הם יגידו שהם פעלו עם אכפתיות לנזק האפשרי לחברה כמו ישראייר, ושהם לא רצו להיכנס למאבק העסקי עם אל-על. בסמטאות האפלות מאוד יכול להיות, שהשפיעו שיקולים מסחריים של מפרסמים, שיקולים של מי בעלי החברה, ומה מעמדו במשק. באיזה סמטאות שוטט אבי ניר, אני לא יודע".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.