לשלם הון או להסתפק בתחליף זול? העתיד המריר של תעשיית השוקולד

בעיר סינפרה שבמרכז חוף השנהב חקלאי מוציא פולי קקאו לייבוש. שם, במערב אפריקה, בגאנה, בחוף השנהב, בניגריה ובקמרון, מיוצרים יותר מ-75% מהקקאו העולמי. אך העונה המשימה שלו תלך ותהפוך למאתגרת במיוחד. הגשמים הכבדים וגלי החום באזור הביאו ליבול קטסטרופלי, ששיבש את המשלוחים וגרם לגירעון הגדול ביותר של קקאו זה עשרות שנים. לפי נתוני Gro Intelligence, הבצורת הנוכחית במערב אפריקה היא הקשה ביותר ב־20 השנים האחרונות, לפחות. לפי בלומברג, בחוף השנהב בלבד, המובילה את העולם בייצור ויצוא של פולי קקאו המשמשים לייצור שוקולד, הייצור צפוי לרדת ב-25%. מעצמות הקקאו הבלתי מעורערות עומדות בפני משימה קשה.

● עסקאות נשק בשווי 2.5 טריליון דולר: העולם נערך למלחמה
● המחקר שמגלה: למה רוב האנשים לא נהנים מ"תשואה משוגעת"
● כ־50% מהעליות בזכותן: שתי מניות השבבים שמושכות את הבורסה בתל אביב כלפי מעלה

בצד השני של האוקיינוס האטלנטי יכול להיות שז'אק טורס, שוקולטייר צרפתי שפועל בניו יורק, יצטרך לשלם פי ארבעה ממה ששילם עבור קקאו בשנה שעברה. אבל הוא לא יכול להכפיל פי ארבעה את מחיר השוקולד שלו (19 דולר לחפיסה של 80 גרם, 30 דולר ל־12 פרלינים ומאות דולרים לאריזות מתנה אקסטרווגנטיות). הלקוחות רגישים אפילו לעליית מחירים מזערית, סיפר ל"בלומברג". "אנחנו מפסידים, אנחנו מאבדים לקוחות מיד. לפעמים אני חושב שעדיף לחכות קצת לפני שנוסיף עוד 25 סנט למחיר המוצר. אנשים זוכרים את המחיר של דברים".

תנועות מחירי הקקאו בשבועות האחרונים מזכירות קצת אינדקס גליקמי של סוכרת. במרץ חצה לראשונה מחיר חוזה עתידי על קקאו את רף 10 אלף הדולרים לטונה (לעומת 4,000 דולר בינואר), וזינק לשיא של יותר מ־11 אלף דולר לטונה באמצע אפריל. אבל אז, אחרי עליית מחירים מהחדות ביותר שנרשמו אי־פעם בשוק הסחורות, הם צנחו משמעותיות. זאת לאחר שניגריה - מפיקת הקקאו החמישית בגודלה בעולם - דיווחה על זינוק של כמעט 20% ביצוא קקאו במרץ. סוחרים החלו לעזוב את השוק, בין היתר בשל בעיות נזילות עקב רמות המחיר. בסוף אפריל מחיר חוזה עתידי על קקאו למסירה בחודש יולי צנח בבורסת ICE ב־16%, הנפילה היומית החדה ביותר בהיסטוריה. המחיר שהתרסק בכמעט 30% בתוך ימים הפתיע את משקיעי הקקאו שרכבו בשנים האחרונות על גל מחירים גבוהים. ועדיין, קקאו יקר מאי־פעם.

אלא שהמחיר הוא לא הביטוי היחיד שחווים בתעשייה בשל המחסור. ייתכן ששוקולד כפי שאנו מכירים אותו לעולם לא יהיה אותו הדבר.

"לא בעולם ולא בארץ המחירים מתורגמים עדיין באופן מלא", מסביר עדי פנחס, מנכ"ל חברת הייעוץ קומודקס המתמחה בניהול סיכונים ומסחר בסחורות וחומרי גלם. "העליות התחילו כבר ב־2023 (ראינו עלייה של 70%), אבל זו הייתה רק תחילת הדרך. בשנה הקרובה הצרכן צפוי לסבול ממחירי שוקולד גבוהים. צפויה עוד עלייה בקיץ, ותהיה פעימה נוספת אם לא שתיים עד סוף השנה. בינתיים, חברות בינלאומיות צמצמו את הגודל של חבילות שוקולד. בעתיד נראה פחות שוקולד מריר, ופחות שוקולד איכותי".

קדבורי מייקרת ב-15%-12%

הרומן שלנו עם שוקולד התחיל לפני לפחות 4,000 שנה במרכז אמריקה, שם צמחו עצי הקקאו הטרופיים, כשהאולמקים גילו את הסודות שמאפשרים לאכול את הזרע המר. כיום ייצור שוקולד הוא תעשייה כה גדולה עד ש־50-40 מיליון אנשים תלויים בקקאו לפרנסתם - וחקלאי השוקולד מייצרים כ־4 מיליון טונות של פולי קקאו בשנה.

במשך רוב ההיסטוריה קקאו נצרך כמשקה מר ולא כפינוק מתוק ומפתה. המילה שוקולד התגלגלה לספרדית מנאוואטל, שפה אצטקית שגם היום דוברים אותה יותר ממיליון בני אדם. בין שלל הטעמים שהגיעו מ"העולם החדש" השוקולד היה שובה לב במיוחד והפך לפופולרי ביותר באירופה כבר בסוף המאה ה־16. במאה ה־17 האירופאים כבר השתמשו במילה "שוקולד" כדי לתאר ממתקים, משקאות ורטבים בטעם קקאו. כיום חטיפי שוקולד פופולריים רבים כבר מכילים יותר חלב וסוכר והרבה פחות קקאו. הפופולריות שלהם לא נובעת מהאיכות - הם פשוט אפשרויות זולות יותר שעדיין נותנות לנו את מנת השוקולד שהתרגלנו לצרוך.

טבעי לצפות שבעקבות הקפיצה במחירי הקקאו מחיר חטיפי השוקולד יזנק גם הוא וכן שמגדלי הקקאו יקבלו יותר. אבל, עד כמה שזה נשמע מפתיע, יש מי שמעידים שאף אחת מהאפשרויות האלה אינה סבירה. נכון, המחירים בהחלט מזנקים, אבל לא בגלל התייקרות הקקאו. עליית מחיר של 5,000 דולר לטונה משמעה עלייה של 50 סנט ל־100 גרם. חטיף שוקולד טיפוסי במשקל 45 גרם כולל כ־15% קקאו - כשבעה גרם. כלומר, עלייה של 5,000 דולר לטונה במחיר הקקאו תייקר חטיף שוקולד טיפוסי בכארבעה סנטים בלבד.

אלא שכבר השנה מחיריהם של חטיפי שוקולד עלו ביותר מכך. באירופה מונדלז, יצרנית קדבורי, העלתה את המחירים ב-12% עד 15%. בארה"ב מארס העלתה את המחירים ב-15% ונסטלה ב־9.5%, זאת אחרי עליות חדות בשנה שעברה, שבה מחירי הקקאו היו צריכים להוסיף לעלות חטיף טיפוסי פחות מסנט.

חלק מהחטיפים של נסטלה ומארס גם התכווצו בגודלם. זה לא בהכרח אומר ספסרות, יש הרבה דברים שנכנסים לשוקולד נוסף לקקאו. בין היתר ניתן למנות סוכר, חלב, פירות יבשים ואגוזים, ייצור, עטיפה והפצה. אבל זה כן אומר שהפיצוץ במחירי הקקאו לא מסביר הרבה ממה שקרה למחירי חטיפי השוקולד.

קשר חלש עוד יותר הוא לשכר החקלאים. רבים ממגדלי הקקאו חיים בעוני ומרוויחים רק שני דולרים ליום. החוות בדרך־כלל קטנות, והן מייצרות מעט יחסית קקאו בכל שנה. מחירים גבוהים יותר היו יכולים לכאורה לפתור בעיות כמו עבודת ילדים, עבודת כפייה וכריתת יערות. אבל זה לא כל־כך פשוט. גם אם הם מקבלים יותר לטונה, חלק מהחקלאים בסופו של דבר מייצרים פחות קקאו בגלל גורמים כמו מזג אוויר גרוע או מחלות.

נוסף על כך, במדינות כמו חוף השנהב וגאנה הממשלה קובעת את המחיר שהחקלאים מקבלים עבור הקקאו, ללא קשר לשוק העולמי. מעניין לדמיין את היום שבו חברות שוקולד יבשרו שהמחירים שלהן עולים כי הן החליטו לתת פרנסה ראויה לחקלאים שמגדלים את הקקאו שלהן. חלקן עושות צעדים מבורכים, למארס למשל יש יעד להכפיל את ההכנסה של חקלאי הקקאו שלה בחוף השנהב ובאינדונזיה עד 2030.

לשוקולד היו "בעיות מתגברות במשך שנים", אמרה לאטלנטיק סופיה קרודנוטו, חוקרת סביבה מאוניברסיטת ויקטוריה בקנדה, שמחקריה חשפו סוגיות מטרידות לגבי יכולת הקיימות של הפינוק המתוק. עצי קקאו קשים לגידול, מזג אוויר קיצוני ופטרייה קטלנית הרגו לאחרונה מיליוני צמחי קקאו. עכשיו כולם, מחקלאים ועד יצרני שוקולד, מתאמצים לשרוד. אנחנו רואים התעצמות פתאומית ומשמעותית של הבעיות, לדברי קרודנוטו.

גם טעמם של הפולים משתנה

תעשיית הקקאו הואשמה גם בגרימת בירוא ביערות גשם טרופיים. עצי קקאו גדלים באופן טבעי תחת הגנת חופות היער. כדי להגביר את התפוקה חקלאים לעתים קרובות מפנים קרקע ומשתמשים בכימיקלים. שיטות החקלאות במערב אפריקה הגבירו את ייצור הקקאו פי ארבעה מאז שנות השישים, אך הרסו יותר מ־90% מהיערות המקוריים, מה שמסכן מינים כמו שימפנזים, פילים והיפופוטמים.

בעשור האחרון יצרני שוקולד הזרימו מאות מיליוני דולרים לתוכניות שנועדו להפוך את גידול הקקאו לבר־קיימא. אבל מייקל אודיג'י, חוקר במרכז ללימודי אפריקה באוניברסיטת קיימברידג', טוען שהמוטיבציה האמיתית של התעשייה היא לא להעלות את השכר או להגן על הסביבה, אלא לשמור על אספקת הקקאו.

"עסקי הממתקים עומדים לשאת בנטל של השפעת שולי הרווח עקב הקקאו", אמר סמנכ"ל הכספים של הרשי סטיבן ווסקויל לאנליסטים בפברואר. כשמחירי הקקאו עולים, החברות מתחילות כאמור להקטין את משקל החפיסות ולהוסיף תחליפים כמו פירות ואגוזים כדי להפחית את תכולת הקקאו.

כמו כן, הטמפרטורות העולות עלולות לשנות את טעמם של הפולים. כדי לשמור על טעם אחיד יצרנים עשויים לשלב בין פולים ולקלות אותם בטמפרטורה גבוהה יותר, אמר לאטלנטיק ג'וני דריין, מומחה למדעי המזון ומייסד־שותף של Win־Win, מותג שוקולד נטול קקאו. לדבריו, פעולה זו יכולה לבטל תכונות לא רצויות, אך עלולה גם להסיר תכונות רצויות, וכך להביא לטעם פחות מעניין.

יצרני שוקולד עשויים גם לשנות את המתכונים, ולא מדובר באתגר גדול בהכרח. רק 10% ממשקל המוצר חייבים להיות קקאו כדי שמוצר יוגדר כשוקולד בעיני ה־FDA, מינהל המזון והתרופות של ארה"ב. Win-Win משתמשת במרכיבים צמחיים אחרים כדי לחקות את הטעם והמרקם - וכך גם מתחרותיה Foreverland ו־Voyage Foods, שגייסה בשבוע שעבר 52 מיליון דולר. סטארט־אפ אחר, California Cultured, מגדל תאי קקאו אמיתיים במכלי פלדה ענקיים.

כיום שוקולד נטול קקאו הוא יקר, אבל יש מי שמקווים שבסופו של דבר מחירו ירד. כך הוא עשוי למצוא את הנישה שלו בקצה הנמוך של השוק - כמו בגלידות מצופות וחטיפי גרנולה עם שוקולד צ'יפס. כבר עכשיו חלק מהמוצרים הללו מתויגים כ"שוקולדיים" בלבד.