דיני חוזים

פסק דין חדש של ביהמ"ש העליון, שעסק בסכסוך עסקי בין חברות פרטיות, שופך אור נוסף על גישתו הפרשנית של השופט גרוסקופף ומחזק את התובנה כי המסקנות בדבר ההתרחקות מהלכת אפרופים היו נמהרות

לדעת שופטי בית המשפט העליון עופר גרוסקופף, דפנה ברק-ארז ויעל וילנר, יש להעניק מעמד כמעט מכריע ללשון הברורה של החוזה • "אין הצדקה במקרה הרגיל שבית המשפט ינסה לנחש את כוונת הצדדים"

פסק הדין בפרשה לא הפך את הלכת אפרופים • מעבר לכך, הוויכוח על השאלה האם פרשת ביבי כבישים קברה את הלכת אפרופים או לא, חושף שהדרך היחידה להביא לביהמ"ש אנטי-אקטיביסטי היא באמצעות פסקי דין אקטיביסטיים שחותרים תחת עשרות שנים של פסיקה מושרשת • דעה

בפסק דין הרכבת יש משום שינוי, אך אין זה ראוי להכריז בעקבותיו על קבורת הלכת אפרופים • דעה 

הפולמוס הציבורי הסוער סביב פסיקת העליון בעניין אקדמי כביכול של דיני חוזים, הוא למעשה עוד קרב במערכה על השאלה שמעסיקה בימים אלה את הציבור ישראלי: מי מחליט מה

הוויכוח בפרשת אפרופים לא היה מחלוקת על פרשנות חוזים אלא מלחמה על נרטיב פוליטי ושבטי • לא במקרה רוב הימין תמך בניתוח שלי, ולא באורח פלא השמאל התנגד לו

חברת "ביבי כבישים ועפר" הגישה בקשה לקיים דיון נוסף בפסק-הדין של ביהמ"ש העליון שהכריע לרעתה בסכסוך על עשרות מיליוני שקלים עם רכבת ישראל. לטענתה, מדובר בפסק-דין המהווה "שינוי דרמטי" • בכתבה שפורסמה ב"גלובס" מוקדם יותר השבוע טענו משפטנים בכירים אחרת

פסק הדין של העליון נוגע לסכסוך בין הרכבת לחברת "ביבי כבישים", הנאשמת בפרשת השחיתות בנתיבי ישראל • המדינה חילטה לחברה 45 מיליון שקל, אבל בעקבות תוצאות פסק הדין תצטרך לשחרר את הכספים לטובת הרכבת

השמועות על מותה של הלכת אפרופים של בית המשפט העליון היו מוקדמות מדי ומבוססות פחות מדי • גם הוויכוח הזה, שהיה אמור להיות ענייני ומקצועי, גלש במהרה לוויכוח ימין–שמאל בין המחנות המתכתשים תדיר על זהותה ואופיה של מערכת המשפט הישראלית

ההודעה על מות הלכת אפרופים הייתה מוקדמת • שטיין אמנם לא קבע הלכה חדשה, אבל הוא בהחלט מנסה לצמצם את האופן שבו בית המשפט מיישמים את ההלכה הזאת • הוא קובע כי יש לתת ללשון החוזה משקל יותר מכריע

דבר בפסק דין הרכבת אינו מערער ולא בא לערער את הלכת אפרופים, כאשר לשון החוזה ברורה, ומדובר בחוזה עסקי, יש לתת ללשון החוזה מעמד מכריע • עו"ד שחר בן מאיר מגיב לטורו של גיל ברינגר

האם החלטתו של מנדלבליט לאפשר את המשך כהונת נתניהו היא עמדה קבילה מבחינה משפטית, ומדוע יש המכנים אותה "מנדט לאנרכיה" • ומה קרה באולם בית המשפט של השופטים שטיין וגרוסקופף שעומד לשנות באופן דרמטי את עולם החוזים המוכר לנו • דעה

האם יש להורות על אכיפת הסכם מכר חרף טעות משותפת בדבר אופי הזכויות בנכס? ביהמ"ש המחוזי בירושלים פסק שלא

פסק הדין שניתן השבוע בתביעתו של השחקן ג'וני דפ נגד עורך דינו הוותיק יוביל להערכה מחודשת של תרבות עשיית העסקאות באמצעות לחיצת יד, שעדיין נפוצה מאוד בחלקים מסוימים בהוליווד

האם מי שנפגע מהפרה של צד שני, רשאי לתבוע גם פיצוי מוסכם וגם נזקים נוספים אחרים?

פסיקה זו אינה נקייה מספקות שכן אפשר לסבור שכאשר השוכר שוכר את הנכס כפי שהוא הוא לוקח על עצמו את מלוא הסיכון אפילו אם לא ניתן לעשות בנכס דבר