פסיכולוגיה

תחום הפסיכולוגיה החינוכית הפך בשנים האחרונות מבוקש במיוחד ■ עם זאת, נראה כי רבים עדיין לא מודעים לצורך הגובר לתחום חשוב ומתקדם זה, ובעיקר לפוטנציאל שלו

למה חשוב להיות אופטימיים, מה אפשר ללמוד מאנשים דיכאוניים ואיזה אדם יעמוד בגבורה בכישלון מהדהד מהמורות החיים

הפסיכולוגיה הנרטיבית עוזרת למטופל להבין את הסיפור שלו - ואז לערוך אותו אחרת ■ בכל חוויה אפשר למצוא מרכיב של העצמה ■ מיוחד ל"ליידי גלובס"

עד גיל 10 היא לא קראה ולא כתבה ■ לצבא לא רצו לגייס אותה ■ היום ד"ר דפנה כצנלסון-בנק, שעשתה דוקטורט בחקר השיגעון, היא פסיכולוגית קלינית בכירה ■ כשאושפזה בבית החולים אברבנאל לבשה כתונת משוגעים כמו כולם, אבל המשיכה לטפל ■ בלעדי ל"ליידי גלובס"

כולם משתייכים לרשימה מפוקפקת של מפורסמים שנחשדו בקלפטומניה - הנטייה לגניבות קטנות ■ מה גורם לאדם לראות חפץ ולהכניס אותו בנונשלנטיות לכיסו? האם יש תרופה למחלה?

המעשנים, העצלים, המאחרים לקום ואלה הממהרים לפתוח את הארנק - יש לנו חדשות בשבילכם: כל ההרגלים האלה הם לא גזירה משמיים ■ צ'רלס דוהיג, שכתב את רב-המכר העולמי "כוחו של הרגל", מסביר בראיון ל"ליידי גלובס" מה בדיוק קורה במוח שלנו כשהרגל נוצר, והאם אפשר להרגיל כל אדם לכל דבר

חוקרת ההתנהגות ברשת, ד"ר לירז מרגלית, "קליקטייל", מרגיעה: אין חשש שהטרור ברשתות החברתיות ייצא מהגבולות הווירטואליים ■ לדבריה, ההתלהמות בפייסבוק בימים אלה היא דווקא בדיוק מה שמונע מהאלימות לגאות ברחוב

הפוליטיקאים הישראלים חייבים להיות פסיכיאטרים, להיכנס לראשו של הפרטנר שנמצא מצידו השני של השולחן ■ לא להאמין שהוא חולק איתנו ערכים, קודים ערכיים ואנושיים

שהייה בצומת של חוסר וודאות היא מהמצבים הכי מלחיצים בקיום האנושי, גם לאנשים היציבים והחזקים ביותר ,ללא היסטוריה ותורשה חרדתית ■ אז מה עושים?

בני אדם הם לא כאלה מיוחדים, והתגובות שלהם לרוב אוטומטיות, טוענת ד"ר סוזן וויינשנק, ולכן גם לא כל-כך קשה לגרום להם לשנות את התנהגותם, רק צריך לזהות את המניע שמפעיל אותם

תחושת העצמי היא אשליה, הסיפורים שאנחנו מספרים לעצמנו הם הכרח חברתי, והפרופילים בפייסבוק הם מפגן של קונפורמיות ■ התיאוריות של פרופ' ברוס הוד, חוקר מבית הספר לפסיכולוגיה של אוניברסיטת בריסטול ואחד הקולות הבולטים בשיח על "אשליית העצמי", עלולות לגרום לכם משבר זהות

הסופר והפילוסוף ארווין יאלום, שכתב בין היתר את 'כשניטשה בכה', השפיע דרמטית על השיח הטיפולי ■ בראיון בלעדי ל"ליידי גלובס" הוא מודה שהמהפכה הטכנולוגית משנה את פני הטיפול הנפשי

אל תתנו למחקר לבלבל אתכם. אולי זה לא היא, אלא אנחנו

רמות נמוכות של דופמין במוח גורמות לאנשים להימשך לאזורי סכנה ■ הציפיות שלהם מהחיים גבוהות יותר - הם מאמינים שעליהם להיות מלאים בחוויות אינטנסיביות ■ מיוחד ל"ליידי גלובס"

פרופ' מרווין צוקרמן, החוקר המשפיע בעולם בתחום הביו-פסיכולוגיה של הריגוש, מגלה בראיון מיוחד ל"ליידי גלובס" מה קורה במוחם של להוטי הריגושים, מה מניע אותם, ולמה לנו אין את זה