אלמוג בוקר: "כשהחושך יורד אני מתפרק, לכו לטיפול"

עיתונאי חדשות 13, אחד הכתבים המרכזיים המסקר מקרוב את מה שקורה במלחמה ונחשף לזוועות ולמראות קשים במיוחד, פרסם פוסט בחשבון הפייסבוק שלו שקורא באופן ברור -"לכו לטיפול"

אלמוג בוקר / צילום: אביב חופי
אלמוג בוקר / צילום: אביב חופי

מדינת ישראל עומדת עדיין בהלם מול הזוועות שארגון הטרור חמאס ביצע באזרחי המדינה, ומנסה עדיין לעכל את החדשות הרעות על משפחה, חברים ועוד. גורמים רשמיים ומקצועיים ממליצים מזה כמה ימים ללכת לטיפול פסיכולוגי ולספק מענה לתלאות שהנפש עוברת. כתב חדשות 13 בדרום, אלמוג בוקר, אחד הכתבים המרכזיים המסקר מקרוב את מה שקורה במלחמה ונחשף לזוועות ולמראות קשים במיוחד, פרסם היום (ה') פוסט בחשבון הפייסבוק שלו שקורא באופן ברור - "לכו לטיפול".

"חזרתי שלשום לטיפול. טיפול פסיכולוגי. חשבתי, שכל עוד המלחמה מתנהלת ואני עובד, אז אין באמת צורך. הכול בסדר", כתב בחשבון הפייסבוק שלו. "אבל בכל לילה, כשהחושך יורד - אני מתפרק. ובכל לילה שעובר זה מחמיר". לדבריו, "ביומיים האחרונים סיוט. נרדם לשעה, ואז מתעורר מחלום רע עם התקף חרדה נוראי. סיוט שהיה המציאות של מאות מהחברות והחברים שלי בשבת שעברה. סיפורים ששמעתי ומשתלטים עליי. קם מזיע, מבועת".

הוא כתב: "ואז שעה ארוכה שהכול שחור ואתה מרגיש סגור בתוך ארבע קירות ולא מצליח לברוח החוצה. תחושה שזה הסוף. סוף העולם. וזה לא משהו חדש עבורי. התקפי חרדה - זה משהו שאני מתמודד אתם כבר 5 שנים. בדרך כלל אני מנצח אותם. אבל הפעם לא מצליח להתמודד". הוא משתף שאפילו דברים שמסייעים לו בדרך כלל, לדוגמה כמו פרק של סדרת הטלוויזיה "חברים", הסדרה שהוא הכי אוהב והיא הבריחה שלו מההתקף, לא עוזרת לו.

"הוא מנצח אותי. ההתקף. ושלשום, החלטתי שזהו - חזרתי לדבר עם איש מקצוע וזה עושה פלאים", הוא משתף בלב גלוי. "פירקנו ביחד את יום שבת השחור. את הפחד שלנו, שלי, של הילדים שלי ושל אשתי שיושבים בממד. את ההודעות שקיבלתי מהחברים ששומעים את המחבלים בתוך הבית וזועקים לעזרה, את אלה שהצלחתי לכוון אליהם כוחות ושרדו, ואת אלה שלא - והם כבר לא אתנו. חברות וחברים שאני מרגיש כבר 12 יום, שיש לי חלק בזה שהם לא שרדו".

מטרת הפוסט: לעזור לאנשים נוספים

בוקר משתף כי בטיפול הם חוזרים יחד לרגעים הקשים: "פירקנו ביחד את השעות הראשונות, ממטחי הרקטות שהקפיצו אותי מהמיטה ועד שיחת הטלפון שבמהלכה אתה מבין בפעם הראשונה שהמחבלים כובשים לך את העוטף שלך. וגם את הרגעים שאני עוצר לרגע את השידור כדי לאסוף מידע ואז אילת אשתי באה לדרוש בשלומי ואני מתפרק. בוכה כמו ילד. חסר אונים".

"יודע שהאנשים שדיברתי אתם לפני רגע, לא ישרדו ואין לך מה לעשות. מתקשר לאנשי ביטחון שאני מכיר, לפרמדיקים של מד"א, לגורמים הכי בכירים במערכת וכולם, כולנו חסרי אונים. פירקנו את זה יחד. ואחרי זה אני שוב עומד על הרגליים. חזק יותר (אבל מת מפחד מהלילה)".

ולמה הוא מפרסם את הפוסט הזה? כי הוא מנסה לעזור לאחרים: "ואני משתף עכשיו כי אני שומע שתושבים בעוטף, גברים, נשים וילדים, מתביישים ללכת לטיפול. אל תתביישו. זה מציל חיים. זה יציל אתכם ויציל את הילדים שלכם. ככה אתם תדעו לתווך להם את הזוועות שחווינו כאן. ותעזרו להם לעמוד על הרגליים. תפרקו את מה שיושב לכם על הלב. תפרקו את מה שחוויתם באותו יום נורא. תתפרקו. המטפלים והמטפלות הם המלאכים והמלאכיות שהצילו אותי בעבר והם גם יצילו אתכם. לכו לטיפול".