"המצאנו מתמטיקה חדשה": האסלה שתעקוב אחרי הבריאות שלנו

חברת אוליב דיאגנוסטיקס פיתחה מכשיר לניטור מצב השתן, שיתריע על מחלות עוד לפני שהתפתחו • החברה מייעדת את המוצר לניטור הבריאות של הגיל השלישי

האסלה שאוליב דיאגנוסטיקס פיתחה / צילום: Olive Diagnostics
האסלה שאוליב דיאגנוסטיקס פיתחה / צילום: Olive Diagnostics

"פיפי צהוב זה לא טוב, פיפי שקוף - אתה אלוף!", כך היו המדריכים בצופים מלמדים אותנו בניסיון למנוע התייבשות שלנו. אבל צבע הוא רק אחד הסימנים ששתן יכול לתת למחלות. מה אם האסלה הייתה יודעת לנטר את השתן שלנו באופן אוטומטי, אפילו עוד לפני שהיינו יודעים שיש בעיה?

הרעיון הזה אינו חדש, אבל מורכב לפתח פתרון שיהיה ישים גם מבחינה רפואית וגם מבחינה עסקית. אחת החברות שפועלת לפרוץ את המחסומים הללו היא אוליב דיאגנוסטיקס, שהוקמה על ידי גיא גולדמן וקורי כץ, ומנוהלת על ידי גולדמן.

אמא הייתה הטריגר

גולדמן גדל בישראל ובארה"ב, שימש בתפקידי ניהול בשתי המדינות, וכן באנגליה שבה ניהל חברה בתחום התחבורה הציבורית. בעודו מפתח את הקריירה הבינלאומית שלו, התגלה אצל אמו סרטן השחלות. "היא עשתה ניתוחים ועשתה טיפולים כימותרפיים, וכל יום התקשרתי לבדוק מה שלומה. האחים שלי אמרו 'איזה יופי שאכפת לך אבל אתה מנג'ס. או שתחזור או שתפסיק להתקשר', ואז לראשונה הבנתי כמה נחוץ מכשיר לניטור מרחוק".

הוא חשב שזה יהיה קל. "ב-2017, הנושא של Quantified Self, המדידה העצמית התמידית, היה בשיא הכותרות, אבל כשרציתי ליישם זאת לגבי אמא שלי, ראיתי שאין באמת 'עצמי' מנוטר. רק דופק וצעדים. הבנתי שהבעיה היא לא רק שלי. ילדים רבים גרים רחוק מהוריהם ולא יודעים מה שלומם".

גולדמן חיפש מוצר שפועל באופן רציף ופסיבי לחלוטין מבחינת המשתמש. "אם אמא שלי היא הדוגמה, אז היא לא תשתין לכוס כי אני רוצה לדעת מה שלומה. ואני ידעתי שרק שתן יכול להיות מדד פסיבי. שתן הוא רגולטור - הגוף מפריש דרכו כל מה שיש ממנו יותר מדי. אז אפשר ללמוד ממנו המון".

גולדמן החל לבדוק איך מודדים את השתן באופן פסיבי והבין שזה חייב להיות באמצעות אופטיקה, כלומר, ספקטרוסקופיה, שיטה מוכרת לניתוח הרכב של חומר באמצעות התקפתו באנרגיית אור, ובדיקת הספקטרום שנבלע לעומת הספקטרום שמוחזר. "לדוגמה, הכנסנו למולקולה 100 יחידות אנרגיה ב-1,000 אורך גל ויוצא לך חזרה 70? אז את יודעת שזה מים", הוא מסביר בפשטות.

"המצאנו מתמטיקה חדשה"

ספקטרומטרים הם מכשירים גדולים ויקרים היום. ואת החומר שרוצים לבדוק צריך להכניס לתוך המכשיר, שבו מתקיים תהליך של הפחתת רעש, "ואנחנו רוצים את זה על האסלה, שיש בה אינסוף רעש סביבתי. היו מדענים שאמרו לי, 'אי אפשר לעשות ספקטרוסקופיה במקום פתוח', אבל הם לא הצליחו להראות לי בנוסחאות מדוע אי אפשר. אז ניסינו לעשות זאת ולהוריד את הרעש באמצעות אלגוריתמיקה של עיבוד אותות ושיטות נוספות להפחתת רעש. והצלחנו. המצאנו מתמטיקה חדשה. היינו צריכים להמציא פונקציות חדשות שלא קיימות. אין ספר על ספקטרוסקופיה במקום פתוח".

חברה בשם קונסיומר פיזיקס טענה שהיא יכולה לעשות זאת למזון.

"הייתי משוכנע בהתחלה שאנחנו קונים מכשיר שלהם ומסבים אותו לצרכים שלנו. אבל המכשיר הזה צריך מגע, צריך להיות חצי מילימטר ממה שבודקים. עכשיו יש להם מוצר שמחייב הכנסה של הדגימה לתוך מסגרת שאין בה אור, ולדעתי זה דווקא עובד".

כעת היה צורך להחליט מה לנטר. "הציעו לי מיליון רעיונות. רעלת היריון וסוכרת היריון, ניטור סמים ואלכוהול, סמים בספורט, סם אונס בפאב. כל אחד מהם הוא שוק ענק. אבל אני הגדרתי את השוק שלי - ניטור הגיל השלישי, כדי לפנות לשוק אחד: מוסדות לגיל השלישי ומאושפזי בית. גישה כזו מאפשרת למכור את כל היכולות שלנו למקום אחד".

לדבריו, המערכת יודעת לנטר מדדים כמו כדוריות דם אדומות, חלבונים, קטונים וקריאטינין לצד ניטור צבע השתן, הלחץ והצפיפות. החברה תיקפה באופן ראשוני את היכולות של המוצר, בניסוי שנערך בבית החולים הדסה באמצעות חברת הניסויים הקליניים TechnoSTAT. בניסוי, הצליח המכשיר לזהות חלבונים ב-900 דגימות שתן, ברגישות של 98.7% (רק 1.3% מהחולים פוספסו), ובסגוליות של 100% (אף אדם בריא לא זוהה בטעות כחולה). לדברי החברה, זהו דיוק רב יותר מהמקלות לבדיקת חלבונים בשתן שבהם משתמשת מערכת הבריאות היום.

כמו כן, נבחנה בניסויים הללו היכולת של המערכת לזהות סוגים מסוימים של סרטן, למשל בבלוטת הערמונית, בשחלות ובכליות, כשל לבבי, התייבשות, אבנים בכליות, דלקת בדרכי השתן ובעיות רפואיות נוספות. 

החברה תתחיל בקרוב בתהליך אישור המוצר מול FDA. לא כל בדיקה רפואית בארה"ב חייבת אישור FDA, אולם לרוב דרוש אישור כזה כדי להפוך את המוצר למקובל על הקהילה הרפואית וכדי להשיג שיפוי ביטוחי. בינתיים, בהולנד כבר מותקנת המערכת בבתי אבות, וגם במכבי, שהיא אחת המשקיעות, נערך פיילוט עבור מאושפזי בית.

גולדמן מאמין ביכולת של המוצר לחסוך משאבים למערכת הרפואית. למשל, הוא אומר, אצל גברים המכשיר מזהה אבנים בכליות כמה שבועות לפני שמתחילים הכאבים, וניתן לטפל בשלב הזה בבעיה בקלות, ללא כאב, בלי צורך בתורים דחופים לרופא, וללא אשפוז. כמובן שזיהוי מוקדם של סרטן נותן תועלות דומות ובמכפלות מבחינת ערך, אבל התיקוף שתצטרך מערכת כזו לעבור הוא הרבה יותר משמעותי.

עד היום גייסה החברה 4 מיליון דולר בשלבי קדם-סיד וסיד ממכבי שירותי בריאות, קליבלנד קליניק, Venturing מהולנד ורשות החדשנות. החברה מגייסת כעת סבב נוסף, גדול יותר.

בשם אוליב, אומר גולדמן, הוא בחר בתקווה שיום אחד המוצר יצליח כל כך שהוא יהיה חלק מההסברה הישראלית. "לכן בחרנו שם ישראלי, מזרח תיכוני, וחוץ מזה הצבע של שמן זית דומה לשתן".

"אמא שלי בסופו של דבר נפטרה מהתייבשות", הוא מודה. "היא ישנה 22 שעות ביום ולא ידענו שזה לא בסדר".